החלבן

הכי טוב בבזק. החברה הממשלתית לשעבר, מונופול התקשורת רב־העוצמה, נהפכה מאז שהופרטה למשאבת רווחים אדירה עבור כל מי שמחזיק בה. ראשונים לזהות את הפוטנציאל היו חיים סבן, קרן אייפקס ומורי ארקין, שרכשו את השליטה בבזק מהמדינה, החזיקו בה ארבע שנים, משכו שפע של דיבידנדים ומכרו ברווח מצטבר של 300%.

אחריהם הגיע שאול אלוביץ', אם תרצו הגרסה הלבנה של חיים סבן: הבן המוערך של עולם העסקים הישראלי, זה שבנה את עצמו בעשר אצבעותיו, אציל עסקי שהיטיב לזהות מגמות בעולם התקשורת, לרכוש זיכיונות רווחיים במיוחד, לחלום על עסקת חייו ולהמתין בשקט לשעת כושר. תשואות רמות נשמעו מכל עבר כאשר אלוביץ' הודיע על רכישת גרעין השליטה בבזק תמורת הון עתק של כ־6.5 מיליארד שקל. סוף סוף איש עסקים שעשה את הונו בישראל, התקדם בחוכמה צעד אחר צעד, מעולם לא רץ לתקשורת ובכל זאת הגיע לפסגה הגבוהה.

שאול אלוביץ'

נישא על גלי הפרגון, אלוביץ' לא התמהמה. מיד כשבזק עברה לידיו, לפני כשנה וחצי, כונסה אסיפת בעלי המניות בחברה ואישרה תשלום דיבידנד עצום של כמעט 2.5 מיליארד שקל. בן רגע התברר שגם אלוביץ' בממנפים. גם הוא בסך הכל עוד אחד מני רבים לפניו, שקונים חברות ענק בכסף לא שלהם.

כמו אילן בן־דב, שחטף לאלוביץ' את פרטנר מתחת לידיים זמן קצר קודם לכן, גם אלוביץ' רכש את בזק בעיקר באמצעות קופת המזומנים של החברה עצמה. הוא עצמו סיכן הון עצמי מינימלי, כ־20% מהתשלום עבור בזק, הוסיף עליו הלוואות ענק מהבנקים, ושם את ההצעה שלו על השולחן. לאחר שזכה, נשאר לו להיפטר במהירות מההלוואות לבנקים ולהוריד מעל עצמו את נטל הריבית שטמון בהן. וכך לא חלפו אלא חמישה חודשים נוספים ובזק של אלוביץ' חילקה עוד 1.3 מיליארד שקל כדיבידנד לבעלי המניות שלה. עד היום, במהלך שנה וחצי בלבד שבהן אלוביץ' שולט בחברה, בזק חילקה במצטבר כ־5.4 מיליארד שקל דיבידנד. בחודש הבא היא אמורה לחלק עוד כמיליארד וחצי שקל לבעלי מניותיה.

בזק בעצם מחלקת כדיבידנד כל שקל שהיא מרוויחה, וזו מדיניות שהחלה עוד בתקופת סבן־אייפקס. אגורה לא נשארת בקופה. החברה הלכה עוד צעד קדימה ואישרה בהחלטה חריגה להפחית את ההון העצמי שלה ב־3 מיליארד שקל, שיחולקו, איך לא, כדיבידנד בשש פעימות חצי שנתיות. חצי מיליארד הפעימה. מכיוון שאלוביץ' מחזיק בכשליש ממניות בזק, הרי ששליש מהסכומים האסטרונומיים הללו זורם ישירות לכיסו.

עיני לא צרה באלוביץ', אף שניתן לייחס לי שמץ קנאה. האיש ממילא היה עשיר הרבה מעבר לדרוש עוד כשהיה רק בעלי זיכיון היבוא של נוקיה לארץ. עד לפני שנתיים, אז נחת כאן האייפון, זיכיון לנוקיה היה משול למכונה גדולה במיוחד להדפסת כסף.

גם לא אהיה קטנוני ואציין שרשת ה־NGN המופלאה של בזק טרם הגיעה למקום מגוריי - אי שם במרכז הארץ, סמוך למגדלי עזריאלי - ויש לי תחושה שהחברה לא ממש מתאמצת להשקיע הון כדי לקרב אותי לאינטרנט מהיר באמת. זו זכותה של בזק, ואני תמיד יכול לעבור למתחרים ולהתבאס מסיבות אחרות. ככה זה בשוק חופשי.

הבעיה עם רכישת בזק בשיטת אלוביץ' היא שהיא מותירה את הסיכון שטמון בחברה, כל חברה, אצל הציבור שהלווה לה כסף. אלוביץ' עצמו ייפטר בקרוב מההלוואות שלקח לצורך רכישת החברה, אם לא נפטר מהן זה מכבר. מכאן ואילך כל קושי אפשרי של בזק לעמוד בהחזר החוב שלה ייפול על כתפי הציבור.

כרגע לפחות זו אינה תחזית סבירה. בזק נראית האיתנה מבין חברות התקשורת. הרווח הנקי שלה בשנה שעברה הסתכם ב־2.4 מיליארד שקל. את המחצית הראשונה של 2011 היא סיימה עם רווח של 990 מיליון שקל (כל הרווחים הללו, כאמור, חולקו ויחולקו לבעלי המניות).

מצד שני, מדובר בחברה ששינויים רגולטוריים יכולים להשפיע כהרף עין על הרווחיות שלה. קל לזכור כיצד הורדת דמי הקישוריות פגעה באופן מיידי ברווחי חברות הסלולר, ובהן פלאפון, אחת הפרות החולבות הגדולות של בזק. התערבות של הרגולטור בתחרות בשוק האינטרנט למשל - לא הנחה מופרכת כלל ועיקר - עשויה לפגוע גם היא בבזק. לבזק יש אחזקות מהותיות בכל ענף של שוק התקשורת, שמטבעו מושפע במיוחד מכל גחמה של המחוקק. מטלוויזיה בלוויין, דרך תשתיות תקשורת ועד שיחות בינלאומיות, לשר התקשורת הפעלתן יש כר נרחב לפעול בו. מאוד יכול להיות שבהמולת טרכטנברג שתיווצר בקרוב, הוא יממש את זכותו המיניסטריאלית פעם נוספת, בניסיון להוזיל את יוקר המחיה בתחום שעליו הוא אחראי.

תוסיפו לזה את הכאוס הכלכלי שהעולם צועד לעברו בבטחה, את הירידה בתחזיות הצמיחה המקומיות, את המיתון שמאיים על אירופה וארצות הברית, את הסיכון הגיאופוליטי המזנק באזורנו, והנה לכם מתכון אפשרי לקשיים ניכרים אפילו אצל אימפריית התקשורת הישראלית. אפילו בן־דב, רב־חלבנים, ויתר ברבעון האחרון על משיכת דיבידנד מפרטנר. האם ייתכן שבזק היתה צריכה לשמור על קצת יותר שומנים בקופתה, לימים קשים?

לבזק יש היום חוב של 5.1 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח. 2.7 מיליארד מהם היא גייסה לפני פחות משלושה חודשים. במקביל פחות או יותר, בזק חילקה סכומים דומים כדיבידנדים לבעלי המניות. זה מעמיד באור אחר התבטאות נדירה של אלוביץ' במרץ האחרון, שפרסם העיתונאי אמיתי זיו: "בבזק לא באנו לחלוב פרה, להוציא מזומן ולהמשיך הלאה", אמר אלוביץ'. "יש פה השקעה כבדה מאוד בתשתיות ותקציב 2011 רק מגדיל את ההשקעות בתשתית". ובכן, קדימה, אני מחכה ל־NGN שלי. שני קילומטרים מזרחית מעזריאלי. ממש קרוב למשרדי הנהלת בזק.

amir.ziv@calcalist.co.il