אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"שוק ההון זה כמו משחק שח מול אלפי שחקנים" צילום: ירון ברנר

"שוק ההון זה כמו משחק שח מול אלפי שחקנים"

קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות ספרינט, נוהג לפעול בספונטניות. תכונה זו גרמה לו לעזוב את לימודי הכלכלה לטובת טיול בארה"ב, ולהתגייס לעבוד עם חבר שהכיר במגרש הכדורגל. היום הוא מעריך ש"בירידות האחרונות נוצרו המיליונרים של השנתיים הבאות"

15.09.2011, 07:36 | רחלי בינדמן

כבר בגיל 17, כשחבריו הסתערו על מדורי הספורט, קובי נימקובסקי, כיום מנכ"ל אלומות ספרינט, העדיף את מדורי הכלכלה. "הייתי קורא את טורי פרשנות", הוא נזכר. עם סיום לימודיו הוא התגייס באופן מפתיע למסלול העתודה הרפואית, אולם עוד לפני הלימודים הוא העדיף לפנות לשירות קרבי. "קמתי איזה בוקר עם ג'וק בראש להיות קרבי והחלטתי שאני לא הולך לעתודה וככה התגלגלתי לצנחנים". לאחר השחרור הוא פנה אל שוק ההון - התחום שנמשך אליו עוד מנעוריו.

מה משך אותך דווקא לשוק ההון?

"אין לי מושג. בדיעבד אני יודע להגיד מה כיף לי בשוק. כל יום הוא יום חדש. אין רוטינה של עבודה. שוק ההון זה כמו שחמט, רק שכאן מדובר במשחק מול אלפי שחקנים במקביל, וזה דורש חשיבה".

קבלת ההחלטות הספונטניות מתקופת הצבא המשיכה ללוות את נימקובסקי גם בהמשך הדרך. עם שחרורו מהצבא, ב־1988, הוא נרשם מיד ללימודי הכלכלה בירושלים, אולם לאחר סמסטר לקח הפסקה - וטס לטיול "מחוף לחוף" בארצות הברית.

את התואר הראשון סיים נימקובסקי בהצטיינות, ובמהלכו פגש גם את אשתו. לאחר הלימודים הוא שקל לעבוד, בדומה לרבים מבוגרי האוניברסיטה העברית, באגף התקציבים באוצר ואף עבר את המבחנים, אולם לבסוף התקבל לחברה הממשלתית עמידר, שם שימש כאחראי על התקציבים. במקביל, החל נימקובסקי ללמוד לתואר השני במינהל עסקים, ובמהלך הלימודים פגש את שאול מאור, שלימים הקים את בית השקעות הבוטיק "מאור לוסקי". "שיגעתי אז את שאול שיסדר לי עבודה באילנות דיסקונט שם שימש כמנהל השקעות. יום אחד הוא התקשר אליי ושאל אם אני רוצה לבוא לעבודה וביקש שאשלח קורות חיים. עשר דקות אחרי שהפקס נשלח זומנתי לראיון, ובאותו ערב הוא הודיע לי שהתקבלתי". נימקובסקי נכנס היישר למים העמוקים והחל לנהל קרנות נאמנות.

קובי נימקובסקי, צילום: תומי הרפז קובי נימקובסקי | צילום: תומי הרפז קובי נימקובסקי, צילום: תומי הרפז

 

איך בחרת איפה להשקיע?

"ממש סתם. אני זוכר שבאוניברסיטה בהר הצופים היה סניף של בנק דיסקונט עם מסך של המסחר והיינו מגיעים לשם בהפסקות. הרבה פעמים השקענו בחברות שביקשו ממנו לנתח באחד השיעורים בלימודים. השקענו הרבה על בסיס שמועות. לא הבנתי יותר מדי, אבל הרווחתי".

אם הכל כזה אקראי, עם כל הניסיון שלך, מנהלי השקעות יכולים להכות את השוק?

"להכות את השוק זה קשה, אבל אני בהחלט חולק על אלו שאומרים שזה בלתי אפשרי. מנהלי השקעות יכולים להכות לאורך זמן את הבנצ'מארק, השאלה אם הגדרת נכון את הבנצ'מארק".

בשנת 2006, לאחר שש שנים באילנות, החליט נימקובסקי במפתיע לעזוב. "פתאום נמאס לי והחלטתי שאני הולך, היתה לי תחושה שיהיה בסדר". לאחר שכבר הסכים להצעה מגוף מוסדי גדול, הוא קיבל שיחה ממיכה מלכה, שאותו הכיר ממשחקי כדורגל שבועיים של פעילים בשוק שנערכו בשכונת התקווה. מלכה, מייסדו של אלומות ספרינט שניהל אז נכסים של 250 מיליון שקל בלבד, הציע לנימקובסקי להצטרף למיזם אבל הוא ענה לו: "עזוב, אני סגור". למרות זאת, נימקובסקי נעתר להיפגש עם מלכה באותו ערב לקפה ולמחרת הודיע לו - על סמך תחושת בטן ומבלי להיוועץ עם אשתו - שהוא מסכים להצעה.

 

איך עוברים ממקום בטוח להרפתקה כזו?

"אני תמיד מסתכל קדימה ומחפש אתגר. אני חושב שהאתגר הכי גדול נמצא באלומות. בית ההשקעות צמח והיום הוא מנהל 1.2 מיליארד שקל".

גוף קטן כמו אלומות ספרינט יכול לשרוד היום בשוק עם כל הרגולציה?

"בשוק האמריקאי הגופים הכי רווחיים הם הבינוניים קטנים. ברור שיש יתרון לגודל ולמשאבים כספיים, אבל יש מקום גם לגופים בינוניים. אנחנו צריכים קפיצה לא גדולה כדי להיות גוף בינוני ורווחי, ובשביל זה אנחנו צריכים להגיע לנכסים מנוהלים בהיקף של 2 מיליארד שקל".

מה אתה חושב על הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות?

"הפחד שיתק את כולם, אבל בעיקר את מנהלי ההשקעות הכי גדולים בשוק. הדרך הטבעית ששוק ההון צריך להתנהל כשמדובר במקצוענים עם סכומים גדולים בעיקר זה עבודה נגד המגמה. אבל שחקני הטווח הארוך פועלים בדיוק הפוך. לפני שלושה חודשים הם היו חשופים ברמות שיא של מניות ואג"ח קונצרניות כשהשוק היא בשיא. היום דווקא אחרי הירידות כשהם צריכים להתחיל לקנות, הם לא קונים כי הם חושבים שמחר יהיה יותר זול. לדעתי, בשבועות האחרונים נוצרים המיליונרים של השנתיים־שלוש הבאות. אני מכיר כמה אנשים שבשיא הפאניקה של נובמבר 2008 אמרו, 'ניקח את כל מה שיש לנו ונשים בשוק', והם גם ידעו למכור את הסחורה לציבור שחזר לשוק בשיא של 2010".

אתה עצמך, עם הכסף האישי, נכנס עכשיו לשוק?

"כרגע התיק שלי כולו באג"ח קונצרניות, ונכנסתי למשבר עם חשיפה נמוכה של מניות. אני עכשיו שואל את עצמי מתי להעביר את התיק ל־100% מניות, אולם כרגע אני רואה מספיק הזדמנויות באג"ח קונצרניות. כבר הייתי ב־100% מניות אחרי שנכנסתי לשוק בפברואר 2009. באמצע 2010 יצאתי אחרי שאמרתי לעצמי שהרווחתי מספיק. חצי שנה הלכתי מבואס כי חשבתי שיכולתי להרוויח יותר. בדיעבד, זה היה מהלך חכם. לדעתי, יש היום אג"ח ומניות מסוימות בתמחור זול, והן נמצאות באפיקים הסולידיים יותר כמו הבנקים. עם זאת, מי שנכנס היום, צריך לזכור שהוא עלול לסבול במשך שנה".

השורה התחתונה של קובי נימקובסקי: "כרגע כל התיק שלי באג"ח קונצרני ונכנסתי למשבר עם חשיפה נמוכה של מניות. אני שואל את עצמי מתי להעביר את התיק ל־100% מניות, אך כרגע אני רואה מספיק הזדמנויות באפיק הקונצרני".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות