דו"ח טכנולוגי: גוגל רעה במשא ומתן

פני פוקר הם לא הצד החזק של לארי פייג'

במחשבה שניה, גם לא של קודמו בתפקיד, אריק שמידט. הלז העיד בשעתו שגוגל שילמה עבור יוטיוב 1.65 מיליארד, שהיו מיליארד אחד יותר מדי, מפני שיוטיוב העמידה פנים שיש לה רוכשים אחרים שהציעו סכומים גדולים יותר. מאז, מנסה גוגל לגרום לרכישה הזו להניב פירות, עד כה בהצלחה מוגבלת מאד.

אבל 2006 היתה שנה רגועה מבחינת גוגל. 2011 היא שנה שונה מאד:  אף אחד לא נותן לה יותר – ובצדק – ליהנות מהספק. היא מתמודדת עם רגולטורים עוינים, בתי משפט ספקנים (בפרשת גוגל ספרים), ציבור שמתחיל להתעורר מהאשליות ובעיקר שורה של תאגידים שמשחקים מלוכלך לא פחות ממנה, רק עם יחסי ציבור פחות טובים. בעיקר מטריד אותה המצור על אנדרואיד, שיכול להרוג את אווזת ביצי הזהב השניה שלה (הראשונה היא החיפוש).

אז, כשמוטורולה התחילה לשחק ולציין בעדינות שיש לה מחזרים אחרים – במקרה שלה זה אפילו היה נכון; מיקרוסופט הביעה עניין ברכישת הפטנטים שלה – גוגל נבהלה. היא היתה חייבת את הפטנטים כדי להגן על אנדרואיד, ולמוטורולה היה מספיק שכל לומר שהיא לא מתכוונת למכור את הפטנטים לבדם אלא את החברה כולה.

התוצאה היתה שגוגל העלתה את המחיר שהיא היתה מוכנה לשלם עבור הדינוזאור המתנשף והגוסס מ-27 דולרים למניה ל-40 דולרים למניה, ובסופו של דבר שילמה עבור מוטורולה שלושה מיליארדים יותר משרצתה לשלם. כמו שאמר פעם סנאטור כלשהו בעת דיוני תקציב, מיליארד ועוד מיליארד, ותוך כמה זמן אתה מדבר על כסף אמיתי – סכומים שאפילו גוגל לא יכולה להתעלם מהם.

עם כישורי המו"מ של גוגל, אולי יאהו צריכה להציע לה את עצמה למכירה. במחשבה שניה, אולי לא.

רק סקס יש להם בראש

אגדה עממית נפוצה אומרת שהרצון האנושי לפורנוגרפיה הוא מקדם טכנולוגיה ידוע, ושענף הפורנו דחף את טכנולוגיית המידע קדימה פעם אחר פעם – בין השאר, שיצר מוצרים שהצריכו מחשבים חזקים יותר ותוכנות טובות יותר – ובכך קידם את עולם המחשבים למקום שבו הוא היום.

זו תיאוריה מעניינת, וכנראה שהיא לא לגמרי חסרת בסיס. אבל הרבה לפני הפורנוגרפיה המקוונת קבע מור את החוק שלו, על פיו כוח החישוב יכפיל את עצמו כל 18 חודשים. יתר על כן, כשבוחנים את הרשת, מסתבר שהמקום של פורנו בה קטן הרבה יותר משחשבו: הערכות לא מדעיות דיברו בעבר על כך ש-37% עד 80% מהרשת שמוקדשים לפורנו, אבל זה לא המצב.

המגזין פורבס פנה לשני חוקרים, אוגי אוגאס וסאי גדאם, שערכו במשך שנים את מאגר המידע הגדול ביותר על אתרי פורנו, בנסיון לקבל תשובה לשאלה הדוחקת, שצפה שוב לרגל האירוע החגיגי של השקת סיומת הדומיין XXX.

 על פני הנתונים של אוגאס וגדאם, שגם הוציאו ב-2010 ספר בנושא – "מיליארד מחשבות מרושעות" – מתוך מיליון האתרים הנפוצים ביותר ברשת, רק 42,337 הוקדשו לפורנו או למין. אנחנו מדברים על ארבעה אחוזים בלבד, שזה נמוך כמעט כמו שיעור הפופולריות של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השניה.

אבל רגע, כמה חיפושים מוקדשים לפורנו או למין? שיעור גבוה יותר באופן משמעותי, אבל עדיין רק 13% מכל החיפושים, בין יולי 2009 ליולי 2010.

זה אומר ש-96% מהאתרים המובילים ברשת ושכ-87% מהשאילתות בו לא קשורות לפורנו. אנשים שנושמים עכשיו לרווחה וטועים לחשוב שהאתרים האחרים מוקדשים לביקורת התבונה הטהורה מתבקשים לנחות על קרקע המציאות: סביר הרבה יותר שהם מציגים חתולולים.

מצד שני, מציינים החוקרים, העובדה שאתר הפורנו המצליח ביותר ביקום הנצפה – LiveJasmin.com – מושך אליו 2.5% מכלל המשתמשים ברשת היא מדהימה כשלעצמה. אף אחד לא יופתע מהנתון הבא: כשבודקים באילו מדינות אנשים גם מוכנים לשלם עבור פורנו, יוטה – המדינה המורמונית - היא המדינה המובילה בארה"ב, ותושבי מדינות רפובליקניות, כלומר שמרניות, מוציאים הרבה יותר על פורנו מאשר תושבי מדינות ליברליות.  

זה הסתיו, עם הענן, ועם הגנרל המייבב

משקיפים חדי עין בישראל שמו לב לתופעה משונה: רמת האיומים מצד איראן או סוריה בתקשורת הישראלית עולה בחדות מדי סתיו, ויורדת באמצע החורף. הסיבה לכך, כמובן, שהתחלת הסתיו היא גם התחלת עונת דיוני התקציב, ושצה"ל צריך להסביר מדוע אסור לקצץ את התקציב שלו.

האיומים העונתיים האלה, עם גנרל שמסביר איך הלך עלינו אם לא יאשרו את התקציב לפרויקטים שלו שהם תמיד חיוניים להמשך קיומה של הציוויליזציה, הם לגמרי לא המצאה ישראלית. בארה"ב, הודיע הגנרל שאחראי על פיקוד הסייבר שהתקפת סייבר היא הדבר הכי מסוכן ביקום, אחרי התקפה גרעינית. כך ממש.

הגנרל קית' אלכסנדר נאלץ, אמנם, להודות בנמיכות רוח שהתקפה עם פוטנציאל נזק משמעותי לא צפויה בעתיד הקרוב, אבל הוא ציטט את המקרה של סטוקסנט באיראן ואיזו פאשלה ברוסיה שבה פקודה לא נכונה שניתנה מרחוק גרמה לפיצוץ גנרטור של סכר, שהרג 75 איש.

אלכסנדר שכח לספר למאזיניו המרותקים שכאשר רשת כורים או מתקנים דומים מנותקת לגמרי מהאינטרנט, צריך לחדור למתקן עצמו כדי לגרום לו נזק – כפי שנעשה במקרה של סטוקסנט. בנוסף, שהתקפה כזו מצריכה ארגון רציני, כנראה שחקן-מדינה – ולא, ילדי המרתפים של אנונימוס לא מספיקים בשביל זה - ושאם ההתקפה בכל זאת תתממש, היכולת של מישהו לעשות משהו בנידון לאחר מעשה מוגבלת מאד.

אבל אלכסנדר צריך את התקציב שלו, והדרך הטובה ביותר להשיג אותו היא לאיים באפוקליפסה. איזה נבחר ציבור רוצה לעמוד מול אסופת המוטנטים בהריסות המחוז שלו, ולהסביר להם שהם צריכים לבחור בו שוב למרות שהוא דחה בבוז את דרישות התקציב להגנה מפלישה מאלפא קנטאורי?

ארינגטון ממשיך להכיש

זה כמו תאונת דרכים: אי אפשר להפסיק להסתכל. בכל פעם אתה אומר לעצמך די, שאתה מעביר את הסיפור הזה למדור אופרות הסבון, ובכל פעם אין ברירה אלא לחזור אליו.

תקציר האירועים בפרקים עד כה: מייקל ארינגטון, כתב טכנולוגיה עם אגו בגודל שרק הבוז שלו לכללי המשחק מתחרה בו, הקים קרן השקעות בסטארט אפים בשם קראנץ'פאנד בזמן שהוא עדיין היה העורך של בלוג הטכנולוגיה - המצליח מסיבות לא ברורות - טק-קראנץ'.

אריאנה הפינגטון, העורכת הראשית של מחלקת התוכן של AOL, שלה מכר ארינגטון את טק-קראנץ', חטפה את החרופה והודיעה שלא יעלה על הדעת ושיש כאן ניגוד אינטרסים. ארינגטון עף מתפקיד העורך, לא לפני שפיזר איומי התפטרות של הכותבים שלו, וכנקמה מרירה הגיע לתחרות השנתית של טק-קראנץ', Disrupt, עם חולצה ועליה הכיתוב "בלוגר שלא בתשלום" - בעיקר כדי לעצבן את הפינגטון, שנתבעת על ידי בלוגרים שלהם לא טרחה לשלם.

אלא שארינגטון, כמו כל מלכת-דרמה, לא עצר שם. העורך החדש של טק-קראנץ', אריק שונפלד – שמונה לתפקידו על ידי האפינגטון אבל נשכר על ידי ארינגטון לפני כשנה – הצהיר שלארינגטון לא היתה יד ורגל בקביעת הרשימה הסופית של הסטארט-אפים המתמודדים בתחרות, למרות ששניים מהם זוכים להשקעה מצד קראנצ'פנד (כזכור, הקרן החדשה של ארינגטון). ארינגטון, מצידו, מיהר לסתור אותו בפומבי.

הוא אמר שלא רק שהוא היה מעורב, הוא היה מעורב מאד, והוא היה מעורב בהחלטה שעה קודם לכן, והוא קידם לא שתי חברות אלא ארבע, וששונפלד צריך להיות מדויק יותר בעתיד כי מה שהוא אמר היה פשוט לא נכון, ושהוא לא יודע אם בעתיד הוא יטרח לדווח לטק-קראנץ' על המעורבות של הקרן שלו.

בקיצור, ארינגטון – שכנראה בונה על פרס שמוק השנה – הודיע כלל עם ועדה שהתחרות של טק-קראנץ' מכורה משהו, ושניגודי האינטרסים שכולם חששו מהם קיימים מאד במציאות, ויחריפו בעתיד. נהדר.

קצרצרים

אל מלא רחמים: עוד אחד נושך את האבק. הפלייבוק, קרי הטאבלט של RIM, לא רק לא מצליח להמריא, הוא גם מתקשה לזחול. שבועות ספורים אחרי ש-HP גמלה את הטאבלט שלה, הטאצ'פד, מיסוריו ומכרה אותו במחירי הפסד, נראה שגם הפלייבוק לא יהיה איתנו עוד הרבה זמן. כשלון הפלייבוק צפוי להקרין גם על RIM, ולחזק את הרושם שהיא מתדרדרת במהירות. איך נפלו ענקים.

ואם אנחנו בפינת ה"פחחחח", אז באמת שאין טעם לומר משהו אחר על הבולשיט החדש שזוחל בכיווננו מחוות התוכן העצומות של AOL. אחרי הפיאסקו של ארינגטון, מסתמן ש-AOL המפרפרת מנסה נואשות להאחז בקש הרצוץ של טרשת חברתית, ורוצה לארגן לעצמה אחת בשם Nvibe. אם גוגל לא מצליחה להתחרות בפייסבוק עם גוגל+, ששוקעת במהירות, מה לעזאזל גורם ל-AOL לחשוב שהיא תוכל למשוך משתמשים לרשת חברתית חדשה? כבר היתה לה רשת כזו, Bebo, והיא מכרה אותה בשבריר ממחירה המקורי אחרי שלא ידעה מה לעשות בה. מה השתנה?

אינטל הודיעה שבקרוב, היא תאפשר גם למשתמשי מחשבים שאינם מק להשתמש בטכנולוגיית Thunderbolt שלה, המאפשרת להעביר מידע בקצב של 10 גיגהבייט לשניה. אייסר ואסוס צפויים להוציא לשוק בקרוב מחשבים המצוידים בטכנולוגיה הזו, שנחשבת למתחרה ל-USB 3.0.

הסיפור שלפנינו מסובך ומורכב, אבל התוצאה הסופית שלו ברורה למדי: פייסבוק הודתה שהיא דורשת הרבה יותר שאלות אבטחה – פי ארבע, על פי מדגם לא בהכרח מייצג - ממשתמשים שמגיעים ממדינות אפריקאיות מאשר ממשתמשים שמגיעים ממדינות אחרות. כלומר, אם אתה אפריקאי, או ליתר דיוק מתחבר מספק רשת אפריקאי, פייסבוק חושדת בך אוטומטית בכך שאתה נוכל. קראו את זה שוב.

חלונות 8 ממשיך לקבל ביקורות חיוביות, והמשתמשים מתחילים להצביע ברגליים: הגרסה למפתחים של מערכת ההפעלה, שוודאי מכילה כמות באגים שהיתה גורמת למדביר להתחיל להזיע, הורדה ביממה שחלפה מאז הצגתה כחצי מיליון פעמים. חלק מהם הם בוודאי האקרים שמתכננים לעתיד ומחפשים את פרצות האבטחה, אבל זה עדיין מספר די מרשים. רק נקודה אחת עוד לא ברורה: איך חלונות 8 תצליח לגמול את משתמשי XP ממערכת ההפעלה שלהם.  

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"