כיל נגד המדינה: "מה נזכרתם עכשיו?"

דיוני הבוררות בין מפעלי ים המלח, הנמצאת בבעלות כיל, לבין המדינה אמורים להיפתח בדצמבר השנה ומעוררים סקרנות ציבורית רבה. בניגוד להליך משפטי, בוררות אינה פומבית ומאפשרת לכיל לשמור על חשאיות בכל הנוגע לטענותיה כנגד המדינה ולמספרים המסתתרים בדו"חותיה הכספיים.

מטענות ההגנה שתטען כיל כנגד המדינה, שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא על פרשנות שטר הזיכיון שנחתם בין המדינה לכיל בעת הפיכת מפעלי ים המלח מחברה ממשלתית בבעלות המדינה לחברה בבעלות פרטית. לטענת המדינה, בשטר הזיכיון כתוב במפורש שיש לשלם על תרכובות האשלג ולא רק על המוצר עצמו.

"החוק די ברור"

כיל, המיוצגת על ידי עו"ד עדי קפלן, טוענת מצדה כי היא אינה חייבת למדינה כספים וכי אם מ־1961 (שנת קבלת הזיכיון) ועד היום היא לא שילמה על מוצרי המשך, המדינה אינה יכולה לדרוש את התשלום כעת. על סוגיה זו יצטרכו שלושת הבוררים, עו"ד רם כספי, עו"ד אלקס הרטמן והשופטת בדימוס טובה שטרסברג־כהן, לשים את עיקר הדגש.

בכתב התביעה שהגישה המדינה על ידי עו"ד גיל אוריון ועודד רביבו משרד פישר, בכר, חן ושות', נטען כי כיל חייבת למדינה השלמת תמלוגים של יותר ממיליארד שקל בעשר השנים האחרונות. המדינה טענה כי כיל שילמה תמלוגים על מכירות ברום ואשלג בסיסי לחברות־הבנות שלה, ולא על מכירות של מוצרי המשך כגון מוצרים מבוססי אשלג - שמכירותיהם גדולות פי ארבעה מהמכירות של החומר הגולמי.

"יש כאן שתי פרשנויות למסמך אחד - שטר הזיכיון", אומר גורם משפטי בכיר המצוי בפרטי התיק. "יש חוק שמבוסס על שטר זיכיון, והוא די ברור. המדינה תטען כי על פי השטר, נקבע שיש לשלם על מוצרי המשך שהופקו מים המלח. כיל תטען כי אם עד כה, ובמשך שנים רבות, המדינה לא דרשה תשלום, שטר הזיכיון אינו מקנה למדינה יכולת לגבות תמלוגים על מוצרי ההמשך".

מיליארדים או אפס

עוד תטען כיל כי אין זה הגיוני לשלם 5% תמלוגים על מוצר סופי שמחירו גבוה במיליוני שקלים ממחירי חומרי הגלם שמהם הוא מורכב, שכן לעתים מעורבותו של חומר הגלם במוצר הסופי היא מזערית. לטענת המדינה, היא אינה דורשת 5% על כלל התרכובת, אלא רק על ערך המחצב שבתוך התרכובת.

טענה נוספת שיציגו כיל ומפעלי ים המלח היא כי התמלוגים צריכים להיות משולמים רק על מוצרים שייוצרו במפעלי ים המלח, ואינם צריכים לחול על מוצרי המשך שייוצרו בחברות הבנות והנכדות. המדינה תענה כי המונח "המפעל" בשטר זוכה להגדרה רחבה, וכי אין זה הגיוני לגבות תמלוגים רק על מוצרים שיוצרו במפעלי ים המלח, שכן כך היא תעביר את כל הייצור לחברות־בנות.

אם הבוררים יקבלו את טענות המדינה, כיל תצטרך לשלם את מלוא הסכום שהמדינה דורשת. במקרה כזה ייכנס לתמונה מומחה כלכלי שיערוך חישוב מחדש של הסכומים שחייבת כיל למדינה. אם הבוררות תכריע לטובת כיל, היא לא תצטרך לשלם דבר. כיל תמשיך לדון בנושא העלאת התמלוגים מ־5% ל־10%, שעומד היום במשא ומתן נפרד בינה לבין האוצר.