המוצא של משקיעים ישראלים מהפסדים בטורקיה: אמנה נגד התלהמות

השתלחויותיו של ראש ממשלת טורקיה טאיפ ארדואן נגד ישראל מאיימות על השקעותיהם של אנשי עסקים ישראלים בטורקיה. אף שארדואן נסוג מהאיום בחרם מסחרי כולל, והחיל סנקציות רק על המסחר הביטחוני, נראה שהמילה האחרונה טרם נאמרה.

"הנזק למשקיעים יכול להיות ממשי, ולכן חשוב שיעקבו אחר ההתרחשויות כדי שיוכלו לפעול בזמן אמת ולהגן על ההשקעות שלהם", אומר עו"ד זוהר לנדה, מנהל מחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ושות', המתמחה בייצוג של משקיעים ישראלים במדינה. לדברי לנדה, נזק מסכסוכים מדיניים עלול להתבטא בדרכים שונות. "למשל, כתוצאה מפגיעה בסובסידיות שניתנות למשקיעים או עקב ביטול של הטבות מס. נזקים אחרים עלולים להיגרם עקב אי־מתן אפשרות להשתתפות במכרזים או דרך פגיעה בביצוע של הסכמים מסחריים. צעדים אלה עלולים לגרום להפסדים עצומים".

חתומים על אמנה להגנה על השקעות

פגיעה במשקיעים הישראלים בטורקיה עלולה, כאמור, להתבצע באמצעות שינוי במדיניות המס. מהלך כזה עשוי להתפרש על פי כללי המשפט הבינלאומי כ"הפקעה בלתי חוקית" — נושא שעלה לאחרונה דווקא בהקשר למדיניות ממשלת ישראל, בהקשר לוועדת ששינסקי. לדברי פרופ' איל בנבנישתי, שהגיש לששינסקי חוות דעת נגד הפגיעה בנובל אנרג'י האמריקאית במסגרת שינוי מדיניות התמלוגים, כללי המשפט הבינלאומי אינם אוסרים על מדינה להפקיע רכוש באופן קטגורי, אך הליך כזה יכול להתבצע רק באופן מידתי והוגן, לשם תכלית ציבורית ראויה ובכפוף לפיצוי. אך כיצד ייקבע אם הפקעה מסוימת היא אכן מידתית והוגנת? מונח זה ומושגי שסתום אחרים בדין הבינלאומי מקשים על הכרעה בסכסוכים בינלאומיים בין משקיעים.

בדיוק לשם כך הקים הבנק העולמי את המרכז הבינלאומי להסדר של סכסוכי השקעות, ה־ICSID. מרכז הבוררות המיוחד, שנועד להגן על השקעות זרות, הוקם ב־1966 במסגרת אמנה רב־צדדית. המדינות שחתמו על האמנה הסכימו כי ניתן יהיה להכריע מכוחה סכסוכים בינן לבין משקיעים זרים, בכפוף להסכמת הצדדים.

ב־1996 חתמו ישראל וטורקיה על אמנה דו־צדדית להגנה על השקעות, שבמסגרתה הסכימה טורקיה כי סכסוכים בינה לבין משקיעים ישראלים יופנו לבוררות במרכז. מדובר בסעיף ייחודי; בין ישראל לארה"ב, למשל, לא קיים סעיף בוררות כזה, וכך גם בין ישראל למצרים. לעומת זאת, בין ארה"ב למצרים קיים סעיף בוררות המפנה ל־ICSID, ולכן, למשל, מנהלת אמפל את מגעיה בעניין צינור הגז המצרי באמצעות חברה־בת אמריקאית.

עו"ד שי שרביט, גם הוא ממשרד ברנע, מסביר כי "אמנות השקעה בין מדינות הפכו לנפוצות יותר ויותר מסוף שנות התשעים, וכיום קיימות כבר כ־3,000 אמנות השקעה דו־צדדיות. ישראל חתמה על כ־40 אמנות כאלה להגנה על השקעות, כשכמעט בכולן מוקנות למשקיעים הישראלים הזכות להפנות סכסוכים עם מדינות זרות ל־ICSID".

ארגון הסחר העולמי עלול לפגוע בטורקיה

עו"ד אביגדור דורות, מומחה לסחר בינלאומי השותף במשרד שדות ושות', מציין כי "ישראל וטורקיה חברות גם בארגון הסחר העולמי (WTO), המחייב את חברותיו לקיים סחר חופשי. אם טורקיה למשל תפר את ההסכם ישראל תוכל להתלונן, והתלונה יכולה לגרור סנקציות כלכליות על טורקיה".

"ככל שהתמורות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות ביחסים בין המדינות יגדילו את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בהן, עדיף יהיה למשקיעים הישראלים לעשות שימוש משמעותי יותר בזכויות המוענקות להם במסגרת הוראות המשפט הבינלאומי הפומבי", מסכמים לנדה ושרביט, המפנים לאמנות ככלי מהותי לפתרון סכסוכים עסקיים בינלאומיים. "לכל משקיע מומלץ לתכנן את השקעותיו בכל מדינה לפי האמנה שמשרתת אותו באופן המוצלח ביותר, ומעניקה לו את ההגנה המקסימלית להשקעה".