לא כל הכדורגלנים עשירים ושחצנים

חלוץ מונטנגרי ניקולה ניקזיץ' אמר כי איימו עליו באקדח והוא הוכה לאחר שסירב לסיים את החוזה שלו לפני הזמן בקבוצה הרוסית קובן קראסנודר. המקרה של ניקזיץ' מהווה דוגמה קיצונית, אך איגוד שחקני הכדורגל העולמי FIFPro טוען כי יש בכך כדי להראות כי אורח החיים של השחקן הממוצע לרוב מרוחק מהדימויים הרגילים של אחוזות, מכוניות ספורט וחתונות שערורייתיות.

למרות שיש שחקנים כמו כריסטיאנו רונלדו, שבשבוע שעבר ציין ששונאים אותו בגלל "שאני עשיר, מוכשר ויפה", מרבית השחקנים מרוויחים משכורות רגילות, ולעיתים קרובות מוצאים עצמם במדינות זרות נתונים לחסדיהם של סוכנים וקבוצות חסרות מצפון ונאבקים לקבל משכורות בזמן.

הם גם צריכים להתמודד עם הקושי הנוסף שכרוך בהתחלת קריירה חדשה לאחר פרישתם בגיל שלושים פלוס.

"הדימוי שיש על שחקנים סובב סביב מכוניות, נשים וכסף, אבל אנחנו יודעים שזה לא משקף את המציאות", מסביר מזכ"ל האיגוד תיאו ואן סגלן בראיון שהעניק לרויטרס.

עלינו להיות כנים, לא הבהרנו כראוי לציבור שההפך הוא הנכון. שחקן ממוצע בליגה השנייה בהולנד, לדוגמה מרוויח 40 אלף יורו (54,700 דולר) בשנה, וזה לא מספיק כדי לשרוד. 95% מ-60 אלף החברים באיגוד שלנו הם עובדים נורמליים הזקוקים למשכורת. יש להם משפחות וילדים קטנים שצריך לשלוח לבית הספר, ומשכנתא על בית קטן ומכונית קטנה. ההבדל בין השחקנים הגדולים והשחקנים הקטנים הוא שלשחקנים הגדולים יש 3 מכוניות במוסך, בעוד שלשחקנים הפחות מוכרים יש אופניים – אבל שניהם משחקים את אותו משחק".

קובן נקנסו ב-70 אלף דולר בגין ביטול לא מוצדק של החוזה של ניקזיץ'. אולם התאחדות הכדורגל הרוסית לא הצליחה להוכיח שהשחקן סבל פגיעות פיסיות.

קרלוס טבס. 220 אלף ליש"ט בשבוע. שחקן ממוצע בליגה השנייה בהולנד, לדוגמה מרוויח 40 אלף יורו (54,700 דולר) בשנה, וזה לא מספיק כדי לשרוד | צילום: איי פי

ואן סגלן אמר כי זו טעות לחשוב ששחקנים מתאמנים פעם ביום ומעבירים את שאר הזמן מול משחקי מחשב. "זו לא המציאות", הוא אומר. "עליהם להתאמן באופן אישי, הם מקבלים טיפול רפואי...אל תשכחו את בדיקות הסמים, יש להם גם את הפן החברתי, עליהם לבקר בבתי חולים, יש להם מחויבויות כלפי החברה, ביחד עם הנסיעות מדובר בעבודה במשרה מלאה.

"קשה לשלב בקריירה הזו עבודה נוספת או לימודים. לרוב בסיום הקריירה לוקחות לשחקן שנתיים להבין שהוא זקוק לעבודה חדשה. 95% צריכים להתחיל בקריירה חדשה לגמרי. ומי מוכן להעסיק שחקן כדורגל שסיים את הלימודים לפני 10 שנים, כשיש צעירים בני עשרים ומשהו עם השכלה זהה?"

איגוד השחקנים, FIFPro הוקם ב-1965, והשפעתו הלכה וגדלה מאז פסיקת בוסמן חסרת התקדים, וכיום הוא מייצג איגודי שחקנים מ-43 מדינות, ושמונה נוספים מועמדים להצטרף.

ב-1995, בית המשפט האירופי לצדק (ECJ), בית המשפט הגבוה באירופה, העניק לכל השחקנים המקצועניים בתוך האיחוד האירופי חירות גדולה יותר להחליף מועדונים, בפסיקה שנקראה על שם שחקן הכדורגל הבלגי ז'אן מארק בוסמן, שפנה לבית המשפט בנושא.

מאז, פרצו שביתות בארגנטינה, צ'ילה, ספרד ואיטליה, שכן השחקנים הפכו למאורגנים יותר.

בשבוע שעבר, הקבוצה המצליחה ביותר בפרו, אוניברסיטאריו, ספגה הפסד טכני לאחר שלא שילמה את המשכורות בזמן, כפי שנקבע בהסכם בין איגוד השחקנים המקומי והמועדונים.

ואן סגלן הוסיף כי כל החברים, החל מהשמות הגדולים ועד לשחקני הליגות הנמוכות המוכרות פחות, זוכים לאותו יחס, וזאת על אף הבדלי השכר. FIFPro יכול לתמוך בשחקנים הבכירים בנושאים פוליטיים, כגון בבדיקות סמים.

להערכת ואן סגלן, בהתחשב בכך שכ-50% מהמועדונים בליגות הבכירות באירופה מפסידים כספים, עליהם לשנות את דרך הפעילות שלהם.

"אנחנו מודעים לכך שהמועדונים מפסידים כיום יותר כסף מבעבר, אין לזה קשר לבוסמן אלא לכך שהם נשארו עם אותה שיטה", הוא אומר. "בפועל, פחות מאחוז אחד מהמועדונים מרוויחים כסף מהעברות. זו רולטה רוסית. ההיבט החיובי היחידי של המשבר הפיננסי הוא שהנושא הפך פומבי, הבעיות שלנו בכדורגל נראות לעין. עד לאחרונה, הייתה חומה ואיש לא רצה להסיר אותה".