שינוי דרמטי בחיינו? לא ממש
ההפרדה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות לא תרסן את יוקר המחיה. מעבר לכך: ההגדרות שעליהן ממליצה ועדת הריכוזיות מותירות יותר מדי קבוצות מחוץ להשפעתו של הרגולטור
אנחת הרווחה שנפלטה אתמול ממשרדיהם של חלק מהטייקונים כששמעו את המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות לא נשמעה במסיבת העיתונאים שקיים אתמול ראש הממשלה בירושלים. תחת מעטה חגיגי ומוגזם, ותוך שימוש בפירוטכניקה מילולית, עלו בזה אחר זה ראש הממשלה ושר האוצר והכריזו על שינוי דרמטי. חיינו לא יהיו עוד דומים לאלה שהכרנו, הם אמרו. קריאת ההמלצות מלמדת אחרת.
ההשפעה על חיינו תהיה מינורית
ועדת הריכוזיות, כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מטפלת בבעיית הריכוזיות הרוחבית - דהיינו יותר מדי כוח נמצא אצל פחות מדי אנשי עסקים. לפי הבדיקה שעשתה הוועדה, עשר הקבוצות הגדולות במשק מחזיקות 41% משווי החברות הציבוריות, נתון שהוא בין הגבוהים בעולם. כפי שמבין כל סטודנט שנה א' במינהל עסקים, זהו אינו מצב בריא: סיכון מקטינים באמצעות פיזור, וכדי שאף אחת מהקבוצות לא תהיה גדולה מדי על המשק, צריך להגביל את כוחה.
הגבלת כוח זו אמורה להכניס מתחרים חדשים, לעודד תחרות ולהוריד מחירים. מי שהקשיב לדברי ראש הממשלה ושר האוצר באמת היה יכול לחשוב שיש קשר אמיץ בין מסקנות ועדת הריכוזיות לבין החיים הצרכניים שלנו. המציאות, מה לעשות, שונה לחלוטין. ההפרדה בין אחזקות ריאליות לבין אחזקות פיננסיות אולי תקטין את כוחו של נוחי דנקנר במשק ותדרוש ממנו למכור את כלל ביטוח - מהלך שהוא מנסה לבצע זמן רב לפני שהמלצות ועדת הריכוזיות קרמו עור וגידים. אלא שהבעיה הצרכנית - יוקר המחיה או כל שם קוד אחר שיינתן לה - שבמסגרתה אנחנו משלמים יותר מדי על הכל, היא תולדה של עיוות שוק אנכי. הכוח של שופרסל בשוק הקמעונאות ושל קבוצת דלק בשוק הגז הטבעי הוא שמאפשר ויאפשר להן לגבות מחירים גבוהים, ולא האחזקה הדואלית באחזקות פיננסיות וריאליות של בעלי השליטה בהן, דנקנר ויצחק תשובה. התנאי שקבעה הוועדה להפרדות ריאליות ופיננסיות חד וברור: 8 מיליארד שקל בהכנסות או מאזן של 20 מיליארד שקל הם כרטיסי הכניסה למועדון המפוקח במגזר הריאלי. נכסים מנוהלים בגובה 50 מיליארד שקל הם כרטיס הכניסה לקבוצה הבעייתית במגזר הפיננסי. מי שנכלל בשתי הקבוצות יידרש לבחור: ריאלי או פיננסי.
תגובה אחת לכתיבת תגובה