כשהצטלמתי עם הנשיא בעקבות פרס שקיבלתי, אמא אמרה: "עד שלא תתחתן זה לא נחשב"
גדעון עמיחי, יו"ר משותף בשלמור אבנון עמיחי, מספר על הוריו: "אבי נכנס איתי למשחק כדורגל בלי כרטיס ואמר לסדרן: 'אם הבן שלך היה בפנים, היית נשאר בחוץ?'"
יו"ר משותף בשלמור אבנון עמיחי
בן 48, רווק, מתגורר בתל ברוך
גדלתי בחולון. הורי אבי שלמה הגיעו מגיאורגיה וגרו בתל אביב. אמי רחל נולדה בטורקיה, עלתה לארץ בגיל ארבע וגרה בפתח תקווה. סבא וסבתא שלי היו נשואים איזה 60 שנה, ובערך ב־15 השנים האחרונות לנישואים רק קיללו זה את זה, קללות גרוזיניות ציוריות ובוטות: 'שלא תראה אור יום', 'שתיקבר חי'. זה לא כי לא אהבו, הם פשוט חיו המון שנים יחד. הוריי היו מאוד נבוכים אבל בסוף התרגלו.
"כילד החלטתי להיות שחקן כדורגל. הורי הזדעזעו אז עברתי לאתלטיקה קלה, רצתי בתחרויות ארציות עד שדפקתי את הברך. בינתיים התחלתי לצייר קריקטורות. כשרציתי ללמוד ציור בויצו צרפת הוריי הודיעו לי: 'אתה הולך לקוגל חולון בדיוק כמו שני האחים הגדולים שלך'. גם כשרציתי להתקבל לבצלאל אמא אמרה לי: 'לצייר אתה כבר יודע, לך תלמד מקצוע. אתה חייב להיות רופא או מדען'. זה היה בית שלא ניהלו בו דיונים, אלא נקבעו בו עובדות. מצד שני עשו הכל כדי שאקבל את הלימודים הכי טובים שאפשר.
"אבא הקים מפעל לייצור צעצועים לגני ילדים ותכנן אותם. הוא הגדיר את עיסוקו באופן טכני מאוד, אבל בעיניי הוא היה איש יוצר ויזם. אמא היתה עקרת בית, אבל אני מגדיר אותה מנהלת הקריאייטיב הראשונה שלי, כי היא תמיד הורידה אותי לקרקע. אמא העריכה ציורים וקריקטורות שיכלה להבין, ולכן היא היתה מבקרת אמנות לא קטנה עבורי.
"אני זוכר שבגיל 7 רציתי ללכת לראות דרבי תל־אביבי, ולאבי לא היה כסף לכרטיסים. נסענו לבלומפילד ואבי הפעיל את כל קסמיו על הסדרן עד שהוא נשבר ונתן לי להיכנס. ברגע שסיימתי לעלות במדרגות צפיתי בגול היפה ביותר
שראיתי בחיי. זאת היתה בעיטת מספריים מקו העונשין. דקה אחרי שראיתי את הגול הזה ראיתי את אבי עולה במדרגות. שאלתי איך הוא נכנס, והוא אמר לי: 'אמרתי לסדרן, אם הבן שלך היה בפנים היית נשאר בחוץ?'. זאת היתה היצירתיות של אבא.
"עולם הציור לא היה החלום הרטוב של הוריי, אך בסוף הם העניקו לי את כל התמיכה בתחום, וגם הצלחתי להרוויח כסף. אני זוכר שבאחד הימים הבאתי לאמא תמונה שלי עם הנשיא בבית הנשיא, בעקבות פרס שקיבלתי, ואמא הסתכלה ופסקה: 'זה נורא נחמד, אבל עד שלא תתחתן זה לא נחשב'. כשאמא שאלה למה אני לא קונה דירה, אמרתי לה: 'דירה לא קונים לבד, אלא בזוג', וראיתי שיש לה דמעה בעין. היא אמרה: 'זה מקסים', ונושא הדירה לא עלה יותר. כעבור כמה שנים בכל זאת קניתי דירה לבד. הנושא של לא להתחתן הוא ממש לא עקרוני אצלי. גם זה בטח יגיע מתישהו. את כל הדברים אני עושה בסוף, אבל בזמן שלי".
18 תגובות לכתיבת תגובה