איש צינור

חצרו הגדולה והמפוארת של יוסי מימן בהרצליה פיתוח הוצבו שירותים ניידים שכמותם לא ראיתי מימיי: מאובזרים בכיור, מראה, מטהר אוויר אוטומטי וחיישנים שמפעילים את האור (!) והמזגן (!!) עם כניסתך. ההשוואה בין שירותי הדה־לוקס האלה לאלו שהוצבו במאהל ברוטשילד כמעט בלתי נמנעת: די לומר שברוטשילד שרר חושך מוחלט, והסירחון נישא למרחקים.

האירוע שלשמו התכנסתי היה ערב התרמה לאגודה למלחמה בסרטן, עם הופעה של יהורם גאון וקייטרינג של פוד

ארט, כמו בחתונות של רונה דנקנר וג'ייסון אריסון. באמצע הארוחה גלש מימן לחצר בחליפה חומה ועניבה תואמת. אין ספק שלאיש יש סטייל. הוא נראה חסר דאגות, כאילו הגז לא הפסיק לזרום, המצרים לא דורשים כסף, נמרוד נוביק לא תובע 30 מיליון דולר וערוץ 10 לא מתנצל.

שאלתי איך הוא מרגיש לנוכח כל התקלות הצנועות הללו, ומימן אמר: "כל עוד אני יורד לים בכל בוקר, הרוח נושבת על פניי והשמש מאירה, אני במצב רוח מצוין". מה יהיה עם הגז, שאלתי, המשקיעים שלך מפסידים, גם המדינה. "אני בטוח שהגז ימשיך לזרום. המצרים מאוד מעוניינים בכך, זה מאוד משתלם להם", אמר מימן, "רק צריך לעשות את העניין הזה בשקט. המלצתי למצרים לדחות את תיקון הצינור לעוד חודשיים, וגם להציג בתקשורת התנגדות־כביכול לחיבור הצינור, וכך לתת לעם להוציא קצת קיטור. אולי יש אפשרות גם לגנות את עסקת הגז עם ישראל, ואחר כך לתקן את הצינור בלי הרבה רעש וצלצולים".

משולם וטלי ריקליס | צילום: אוראל כהן

את שיחתנו קטע משולם ריקליס, בצעיף משי לבן לצווארו, שנראה כמו טייס קרב משנות השלושים או כמו הנסיך הקטן עצמו. צעיף? בחום הזה? תהיתי. "אשתי חושבת שאני נראה בו צעיר מגילי", אמר ריקליס, אוטוטו בן 88. אחר כך הוא נזף במדינה וגם במוחים: "אני מאוד מאוכזב מכך שהמדינה לא יודעת לטפל במעמד הביניים. עכשיו הם דורשים גם חינוך חינם, ואחר כך ירצו עוד ועוד. ככה לא בונים כלכלה משגשגת. כדי להציל את מעמד הביניים צריך להוריד מסים, את המע"מ, ואז החיים שלהם יהיו יותר קלים. אבל לתת להם את הכל? לא בא בחשבון".

אחר כך פגשתי את שולה רקנאטי, שבחצר של מימן היתה עסוקה דווקא בערוץ 10. "ההתנצלות בפני שלדון אדלסון היתה טעות", היא אמרה, "אי אפשר להיכנע לאיש כזה כוחני. זו חציית קווים. אני מודאגת מהידרדרות חופש הביטוי והדמוקרטיה בישראל". ליאון רקנאטי, לעומת זאת, התמקד בוועדת הריכוזיות: "אי אפשר ללחוץ כל כך הרבה על המשקיעים - בסופו של דבר הם יעזבו וישקיעו את הכסף בחו"ל". זה יכול להיות נהדר בשבילך, אמרתי, אולי תוכל לקנות את שופרסל וסלקום בחזרה. "בשופרסל היתה לי תקופה נהדרת", אמר רקנאטי, "אבל בתקופתי לא היו משכורות מנופחות למנכ"לים. את זה צריך לתקן".

מימין: מירי זיו, משה גאון, יהורם גאון ויוסי מימן | צילום: אוראל כהן

שאלתי את דן פרופר, יו"ר אסם, על שכר הבכירים, ובעיקר על היוזמה של המנכ"ל שלו גזי קפלן להקפיא את השכר. "זה נושא שאנחנו מדברים עליו כבר שנים, עוד לפני המחאה", אמר פרופר. "זה עבר כבר כל פרופורציה". אז למה לא להוריד מחירים? "לא בא בחשבון", הזדעק פרופר. "אנחנו לא יכולים להפסיד כסף. אם יורידו את מחירי שאר הרכיבים - אז נוריד".

בשלב הזה יהורם גאון עלה לבמה ונתן הופעה מצוינת. אחרי ההופעה הצטרפתי לשיחה של משה גאון ונועה מימן, בתו של בעל הבית. "נו, מה קורה, עכשיו את פנויה?", שאל גאון. "כן", אמרה מימן, "יש לך הצעות?". "גם אני פנוי. אולי נצא לדייט ונישן באוהל ברוטשילד?". כשניסיתי לברר אם מדובר בתחילתה של ידידות מופלאה, נתקלתי במבטים תמהים. "אני מכיר אותה מאז שהיא היתה ילדה", אמר גאון. מימן אמרה בחיוך שזה נשמע ממש פדופילי.

נועה מימן | צילום: אוראל כהן

כשרוב הקהל התפזר, מימן האב הרשה לעצמו להדליק סיגריה. תהיתי איך זה מסתדר עם המלחמה בסרטן וגאוותם של מארגני הערב על צמצום העישון בישראל, אבל בסוף שאלתי איך ייגמר הסכסוך שלו עם נוביק. "זה לא סכסוך", ענה מימן. "לי אין בעיה איתו בכלל. לו יש בעיה איתי".