אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: טרולי הפטנטים עולים לאמריקאים חצי טריליון דולר צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי: טרולי הפטנטים עולים לאמריקאים חצי טריליון דולר

מחקר בארה"ב מגלה שב-20 השנים האחרונות, חברות שרשמו פטנטים לצורכי תביעות גרמו נזק אדיר ליצרניות ולממציאים. וגם: מכל המדינות בעולם, דווקא סין ורוסיה דורשות "קוד התנהגות ברשת"

21.09.2011, 13:53 | יוסי גורביץ

מצאו פטנט

חצי טריליון דולר - זה הסכום הבלתי נתפס שעלו טרולי פטנטים לתעשיה האמריקאית מאז 1990, כפי שעולה ממחקר שביצעו החוקרים ג'יימס בסן ומייק מיורר. והנזק רק עולה: בארבע השנים האחרונות הוא נאמד ב-83 מיליארד דולר מדי שנה. הסכום הזה, חצי טריליון דולר, מהווה כרבע מכלל ההוצאה על מחקר ופיתוח בעשרים השנה האחרונות.

מהם טרולי פטנטים? מדובר בחברות שרצות לרשום רעיון כלשהו ברשם הפטנטים, לא טורחות לעשות איתו שום דבר, מחכות שמישהו כן יפתח מוצר דומה, ואז הולכות לתבוע לו את הנשמה. השם המקצועי לטרולים הוא "ישויות לא יצרניות", והן יושבות על הצוואר של היצרנים. במקרים רבים אלה חברות טכנולוגיה גדולות, שלצד מאבקי הפטנטים שהן מנהלות בינן לבין עצמן צריכות גם להתמודד מול לודסיס ודומותיה.

מחזיקי הפטנטים טוענים שהם בסך הכל מגינים על זכויות הממציאים, אבל בפועל הכסף שמושג מתמלוגים ומתביעות הולך לחברות ולעוכרי הדין, והממציאים בדרך כלל לא רואים ממנו שנקל. הספר המוקדם יותר של החוקרים שהכינו את הדו"ח, שיצא ב-2008, מצא שהעלות של תביעות פטנטים עלתה על התועלת לממציאים כבר בשנת 2000.

כל זה אומר שהגיעה הזמן לרפורמה רצינית בתחום, ויפה שעה אחת קודם. אלא מה? כשטרולי פטנטים מכניסים סכומים מסחררים כאלה על אוויר, קל מאוד להפריש כמה פירורים מהם להטבות למחוקקים, לוביסטים ושאר יצורים שחיים בערי בירה, ובכך למנוע את הרפורמה.

מוציאים את הארטילריה הכבדה

גוגל התגאתה תמיד בעיצוב המינימליסטי של דף הבית שלה. מדי פעם היא מעלה איזה שרבוט חינני פחות או יותר כדי לציין אירוע כלשהו, אבל כעיקרון הוא אמור להיות לבן, עם קישורים קטנים למטה, תיבת חיפוש, וזהו פחות או יותר.

אמש והבוקר גוגל חרגה מהמנהג הזה: מי שמגיע לדף הבית שלהימצא בצד שמאל שלו חץ כחול וגדול, שהוא בעצם קישור. הקלקה עליו לוקחת את המשתמש לגוגל+. זו המודעה הבולטת ביותר שפרסמה גוגל אי פעם, ויש לזה סיבה טובה.

אחרי חודשיים בערך שבהם האתר נראה בדעיכה, הודיעה אמש (ג') גוגל שהיא מוציאה את גוגל+ משלב הבדיקה ומזמינה את כלל הציבור להצטרף אליו. אלא מה? לרוב הציבור אין עניין בגוגל+, פשוט משום שהוא לא שמע על הרשת החברתית הזאת. גם פייסבוק נזקקה לכמה שנים טובות ולמסה קריטית של נודניקים שאמרה שאתה חייב להיות שם כדי להצליח.

גוגל מפרסמים את גוגל+ בתוך מנוע החיפוש. עכשיו או לעולם לא, צילום מסך: Google גוגל מפרסמים את גוגל+ בתוך מנוע החיפוש. עכשיו או לעולם לא | צילום מסך: Google גוגל מפרסמים את גוגל+ בתוך מנוע החיפוש. עכשיו או לעולם לא, צילום מסך: Google

לגוגל יש יתרון מובהק בהקשר הזה: יותר ממיליארד גולשים נכנסו לאתרי החברה במאי. ואפשר להיות בטוחים שאם גוגל דחפה את גוגל+ לשם, תוך זמן לא רב נראה פרסומות לשירות גם בג'ימייל, יוטיוב, ושאר אתרים מובילים של גוגל.

בחברה מבינים, כנראה, שלא יהיו הזדמנויות נוספות: אם היא תכשל הפעם, אף אחד לא יתייחס ברצינות לנסיונות החברתיים שלה בעתיד. אז היא מסירה את הכפפות. אילו הייתי מארק צוקרברג, הייתי הולך לשחוט עז... אה, סליחה, הייתי מתחיל להתייחס לתחרות החדשה ברצינות רבה יותר, ועושה מה שעשיתי תמיד: מחקה את כל הפיצ'רים המוצלחים של גוגל+. אה, רגע, זה כבר קורה.

סין ורוסיה ילמדו אתכם נימוסי רשת

שורה של מדינות מפוקפקות – סין, רוסיה, טג'יקיסטאן ואוזבקיסטן – הודיעו לאו"ם שהן רוצות שהוא יקבל אמנה שתגדיר מהי "התנהגות ראויה" ברשת. למרבה השמחה, לאו"ם אין כוחות ראויים לשמם שיובילו החלטה כזאת, אבל ההצעה בכל זאת ראויה לעיון, ולו לשם הפחחחחח.

ההצעה דורשת שהאכיפה תתבצע לא על ידי גוף בינלאומי – רק זה היה חסר לרוסיה ולסין – אלא על ידי כל מדינה ומדינה. התקנות קוראות בהתחסדות להגנה על "זכויות אדם וחירויות בסיסיות", אבל במקביל צפויות לאסור על "הפצת מידע שמסית לטרור, פלגנות (כלומר, פרישה של מחוזות), קיצוניות, או כזה שחותר תחת היציבות הפוליטית, הכלכלית, והחברתית של ארצות אחרות, כמו גם בסביבה הרוחנית והתרבותית שלהן".

בקיצור, רוסיה, סין ושתי הלוויניות רוצות שהאו"ם יעניק גושפנקא של לגיטימיות למהלכים שהן מבצעות ממילא כלפי האוכלוסיה שלהן. אהבתי במיוחד את האיסור על "קיצוניות". תעדכנו אותי כשפוטין ישליך לכלא את הקומיסרים של תנועת נוער פוטין שלו – נאשי, קוראים לה, "שלנו" – שעוסקת בהטפה גזענית בלתי פוסקת, או כשמשרד התעמולה הסיני יפסיק להדפיס התקפות משולחות רסן על חברי כת הפאלון גונג.

ואם אנחנו כבר בנושא, גוגל ארת' מספק לנו מבט נדיר אל מאחורי הקלעים של צפון קוריאה.

מחנות הריכוז של משפחת קים

השריד האחרון של ברית המועצות, צפון קוריאה, נשלטת על ידי משפחה אחת, משפחת קים. קים האב – קים איל סונג – שמת לפני כ-17 שנה, עדיין משמש כנשיא, מה שהופך את צפון קוריאה למדינה היחידה בעולם שנשלטת על ידי זומבי. קים ג'ונג איל, בנו והשליט הנוכחי, מגדיר מחדש את המשמעות של "מדינה מטורפת".

עכשיו, היו הרבה בדיחות על צפון קוריאה והסגנון של מנהיגיה, אבל המציאות רחוקה מלהיות מצחיקה. צפון קוריאה – כמו ברית המועצות אמה, שאת המבנה שלה היא ממשיכה לחקות, וכמו סין העממית – מפעילה שורה של מחנות ריכוז. באמצע העשור האחרון התפרסמו ידיעות על כך שהיא מפעילה גם תאי גזים, ומשמידה בהם משפחות של מתנגדי משטר. צפון קוריאה הכחישה, כמובן.

תמונות בגוגל ארת' חושפות חלק מהמציאות במחנות הריכוז של משפחת קים. לפי ההערכות כ-200 אלף צפון קוריאנים, לעיתים בני משפחה אחת, מוחזקים בהם. ילדים, נשים וגברים נאלצים לעבוד שבעה ימים בשבוע, כשהם ניזונים מעכברושים, צפרדעים, נחשים ובמקרים קיצוניים צואה. ההערכות אומרות ש-50% מהאסירים שם ימותו ברעב – בהנחה שהם לא יירצחו קודם לכן על ידי המשטר.

עד עכשיו, היו רק תמונות מטושטשות של המחנות. עכשיו, יש תמונות ברורות יותר, אי אפשר יותר להעמיד פנים שהמחנות האלה לא שם, והנושא – שצף ושוקע לאורך השנים – עולה שוב על פני השטח. השאלה היא מה יעשה העולם עכשיו. התשובה המדכאת היא, סביר להניח, כלום.

מבט על מחנות הריכוז של צפון קוריאה, צילום מסך: Google Earth מבט על מחנות הריכוז של צפון קוריאה | צילום מסך: Google Earth מבט על מחנות הריכוז של צפון קוריאה, צילום מסך: Google Earth

קצרצרים

זוכרים את דיגינוטאר, חברת תעודות האבטחה שהפריצה אליה אפשרה חדירה לאלוהים יודע כמה חברות אחרות, ושסיבכה את ממשלת הולנד בבלאגן אבטחתי עצום? כעת היא מודיעה על בקשה לפשיטת רגל מרצון, ותשולב שוב בתוך חברת האם שלה, ואסקו. זו, מצדה, הודיעה שאין ממה לפחד ושהיא ערוכה לכל צרה שלא תבוא. ועל זה כבר נאמר "אל יתהלל חוגר כמפתח": ההאקר האיראני קומודוהאקר, שפרץ לדיגינוטאר, ודאי מגחך במאורה שלו ונערך להשפלה פומבית של ואסקו.

אחינו למחאה החברתית שבארה"ב חוסמים בימים האחרונים את שדרות וול סטריט, מקום משכנה של מפלצת קפיטליסטית ותיקה שלמרבה הצער לא נערפה אחרי 2008. הפעילות הזו מושכת תשומת לב לא רק בארה"ב, אלא בעולם כולו. פעילים שונים התלוננו שכאשר הם מנסים להשתמש בשירות האימייל של יאהו כדי לשלוח עדכונים בנושא, המכתבים שלהם לא מגיעים. בדיקה של האתר הליברלי Think Progress העלתה שיאהו אכן פוסלת את המיילים הללו כ"חשודים". כשניגש האתר לקבל תגובה מיאהו בטרם יכין ממנה שישליק, טענו שם שמדובר ב"תקלה טכנית", והודו לאתר נרגשות על כך שהפנה את תשומת לבה של יאהו לבעיה. המממ.

דיווחנו אתמול (ג') על סדנת היזע, כך ממש, שמפעילה אמזון באלנטאון שבפילדלפיה. לזכותה של אמזון יש לומר שהיא הגיבה במהירות: היא הודיעה שאכן אין מיזוג במחסנים שלה במזרח ארה"ב, אבל שהיא עובדת על כך ושעד הקיץ יהיה בהם מזגן. בנוסף, היא כבר החלה לשכור עובדים שתפקידם להעניק טיפול רפואי ראשוני לעובדים שנפגעו, ולסייע בהחלמתם. יח"צ או לא – לעובדים זה כנראה יועיל.

מברקי וויקיליקס גובים קורבן נוסף: מנכ"ל אל ג'זירה, וואדה חנפר, הודיע על התפטרותו מתפקידו אחרי שמונה שנים, אחרי שמברק מודלף חשף את העובדה שהוא התערב בשיקולי המערכת של אתר הרשת אחרי שקיבל תלונות מהאמריקאים – ושהוא עמד במגעים רצופים עם פקידים ב-Defense Intelligence Agency, סוכנות המודיעין של הפנטגון, שהיתה אחראית לבישול חלק ניכר מהמידע המודיעיני המזויף שהוביל לפלישה לעיראק. חנפר עשה זאת בתקופה בעייתית מעט: זו שבה ג'ורג' וו. בוש שקל באוזני טוני בלייר להפציץ את התחנה.

להתלבש לעבודה? מי צריך את זה להתלבש לעבודה? מי צריך את זה להתלבש לעבודה? מי צריך את זה

למרות האפשרות הטכנולוגית לעבוד מהבית בשלל מקצועות, הרעיון הזה עדיין בחיתוליו: רבים מהבוסים, שבויים במנטליות של תקופת דיקנס, חוששים שאם עובד לא יהיה תחת השגחתם הצמודה הוא יישן על חשבון החברה. בפועל, זה לא קורה. אמנם 17% מהעובדים מהבית עובדים מהבית בפועל שעה ביום, אבל 35% עובדים מהבית שמונה שעות או יותר, ו-40% מהם עובדים בין ארבע לשבע שעות. עבודה מהבית יעילה יותר, בין השאר, משום שהיא חוסכת זמן יקר שמבוזבז על בחירת מלתחה: 41% מהנשים ו-22% מהגברים שעובדים מהבית מעדיפים לעבוד בפיג'מה.

שירות המיקום פורסקוור משתפר משמעותית: מעתה הוא מאפשר למשתמשים להסתיר את מיקום הבית שלהם, כך שיהיה ידוע רק לחבריהם. המדור מברך את פורסקוור על העדכון המאוחר מאוד הזה ש, סליחה על הצרפתית שלי, גורם לשירות להפסיק להיות בית זונות לסטוקרים ופורצים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
למגיב 7, כשעוקבים אחרי תמונות לאורך זמן, אפשר לדעת די בוודאות למה המקום משמש.
וגם אם ברגע הראשון זה נראה לך כמו מחנה של דובוני אכפת לי, אחרי כמה עדכוני תמונות אתה מתחיל להבין שהמקום הוא לא תמים כמו שהוא נראה. אפשר מאוד בקלות לדעת מה עושים שם, אתה רק צריך את הניסיון להבין מה אתה רואה.
יניב  |  22.09.11
8.
בתור מישהו שמבין בדרום וצפון, אחד הכלים הטובים לבדיקת המתרחש בצפון קוריאה:
הוא Google Earth, השייך, בידוע לצדיקה הידועה גוגל. ניתן למצוא ברשת (נחשו עם איזה מנוע חיפוש) הרבה קבצי Google Earth המציגים שכבות מידע על צפון קוריאה והסברים על כל מיני מתקני צבא, תשתית וכיו"ב בצפון קוריאה. חלק מכובד מהמתקנים הללו הם למעשה מחנות "חינוך מחדש" ענקיים, שכל קשר בינם לבין חינוך הוא מקרי בהחלט. צפון קוריאה משתייכת למה שאני קורא "מדינות אינפנטיליות": מדינות אשר כמעט תמיד נשלטות על ידי רודן בודד, העושה בהן ככל העולה על רוחו, ממש כמו ילד קטן שקיבל ארגז משחקים חדש. אם הילד הזה מתנהג בצורה בוגרת ואחראית, נקבל מדינות כמו סינגפור. אם הוא מתנהג, ובכן, כמו ילד, נקבל מדינות כמו חלק נכבד ממדינות מזרח אירופה או דרום אמריקה. ואם הוא מתנהג כמו ילד מופרע, יתום ללא הורים, נקבל מדינות כמו צפון קוריאה, לוב או סוריה.
דרום לבנון , צפון ישראל  |  21.09.11
לכל התגובות