האם נאני טוב יותר מרונלדו?

הניצחון של מנצ'סטר יונייטד על צ'לסי בתחילת השבוע היה משחקו ה-100 של נאני במדי הקבוצה האנגלית. זה היווה טריגר מספיק טוב לעיתונים באנגליה לשאול "האם נאני טוב כמו כריסטיאנו רונלדו".

באנגליה ערכו השוואה בין 100 המשחקים הראשונים של השניים במדי היונייטד והמספרים נוטים, באופן מפתיע, לטובת נאני. שני הפורטוגלים כבשו את אותו מספר שערים (19) אבל נאני שיחק יותר ובישל יותר שערים (34 מול 12). מה שעוד ניתן ללמוד מהסטטיסטיקות של מאה המשחקים הראשונים שלהם בקבוצה זה ששניהם שחקנים מאוד דומים (כמעט אותו מספר בעיטות לשער באחוזים דומים, למשל). וזה לא מפתיע. שניהם גדלו בספורטינג ליסבון ולשניהם יכולות כדרור ובעיטה מרשימות. 

מליקסון. כנראה שהיו שחקנים טובים ממנו | צילום: ראובן שוורץ

ואולם, הסטטיסטיקות לא מראות לנו כמה דברים. הראשון הוא שרונלדו הופיע לראשונה במדי היונייטד בגיל 18 ונאני בגיל 20. הן גם לא מראות לנו באילו שלבים של המשחק נכבשו השערים וחולקו הבישולים של השניים. קרלוס קיירוש, עוזר מאמן מנצ'סטר יונייטד לשעבר, טוען שרונלדו היה מיוחד בגלל שהיו לו יכולות "ג'ורדניות". כלומר הוא היה בעל נוכחות של כוכב ולקח על עצמו את הקבוצה כשהיה צריך. זכור במיוחד שער שכבש נגד פולהאם ממש דקות לסיום המשחק הקריטי לריצה לאליפות של הקבוצה. את הכדור הוא לקח מחצי מגרש, רץ איתו וכבש שער ניצחון. רונלדו לקח על עצמו משחקים. זה משהו שאי אפשר להגיד על נאני. כנראה שנוכחות "ג'ורדנית" זה משהו שקשה לאתר בסטטיסטיקות. זה גם המשהו הזה שהופך שחקן של 25 מיליון דולר לשחקן של 100 מיליון דולר.

משחקי אמצע השבוע. למה?

מלבד הנושא של לוח שנה עמוס, האם בהתאחדות לכדורגל חשבו על כל הזוויות של משחקי אמצע השבוע?

הנושא השיווקי כאן חשוב ביותר. הספונסר הראשי, הטוטו, מבסוט לקבל עוד מחזור באמצע השבוע (כל עוד זה לא מתנגש עם משחקי ליגת האלופות). צ'רלטון, בעלת זכויות השידור, יכולה לחגוג עם משחקים שעוזרים לה למלא את לוח השידורים באמצע השבוע.

 אבל האם המשחקים האלה מתאימים למי שאמור להגיע אליהם ולצפות בהם – האוהדים? אתם יכולים להיות בטוחים שזה לא היווה שיקול משמעותי בהחלטת ההתאחדות לכדורגל. כי אם כן, המחזורים האלה היו נקבעים בימי חופשה וחול המועד (סוכות, חנוכה, פסח - למשל).

אי אפשר כבר לצפות מההתאחדות לכדורגל שתעשה משהו לטובת האוהדים. רואים את זה היטב בשיבוץ המשחקים בליגות הנמוכות. חלק ממשחקי ליגה א' - ליגה של קבוצות קטנות וקהילתיות - היא משבצת באמצע השבוע, באמצע היום - ברגעים האלה בשבוע שרוב העולם נמצא בעבודה. זו אותה התאחדות, אגב, שהחליטה שהמשחק היחיד בין שתי קבוצות אוהדים - מכבי יפו והפועל ירושלים - יהיה ללא אוהדים. גאונות.

בכלל, ההתאחדות זה גוף נורא מתחשב. היא מתחשבת כל כך בטוטו שהיא מפזרת את המשחקים על פני שלושה ימים. היא גם מאוד מתחשבת בצ'רלטון, ומפזרת את המשחקים בשבת על פני מספר שעות כדי שיהיה במה למלא את לוח השידורים. היא גם מתחשבת בערוץ הספורט – ונותנת לו לשדר את תוכנית סיכום המחזור בערוץ בתשלום, רחוק מעיני הציבור הנרחב. היא כל כך מתחשבת בכולם – חוץ מבאוהדים. אלו שהבוס של אבי לוזון, מישל פלאטיני, אומר עליהם שהם "הלב של המשחק".

גביע הטוטו. למה?

אפרופו, חוסר התחשבות באוהדים. גביע הטוטו זה כנראה הטורניר הכי מציק שקיים. מתחיל את העונה בדאון בלתי אפשרי ולוקחים אותו לתחילת הליגה. צחי פישביין, יו"ר הטוטו-ווינר, אומר שעבור הספונסר של הטורניר זה דווקא מצוין. "גביע הטוטו משוחק בפגרות ובתקופות שאין ליגה והוא מכניס לנו כסף לא קטן", הוא מציין. "אנחנו לא יכולים לוותר עליו". ההפך, בטוטו רוצים להפוך אותו ליותר חשוב – ודורשים שהזוכה בגביע תתחרה עם הקבוצה שסיימו במקום השלישי על מקום בליגת אירופה.

אפשר לעשות הרבה דברים עם גביע הטוטו כדי שיהיה טורניר ספורט ראוי: אפשר להפוך אותו לטורניר הכנה מוגדר – שבוע מרוכז של משחקים כמו בגרמניה, למשל. או להפוך אותו פשוט למשחק "סופר קאפ" חגיגי שיתחיל את העונה עם משחק מעניין בין האלופה למחזיקת הגביע - סטייל "מגן הצדקה" האנגלי. אפשר גם לוותר עליו לחלוטין ולתת יותר מחזורי ליגה באמצע השבוע. אבל כדי שהטורניר המת הזה יקום לתחייה צריך לשים את שיקולי הכדורגל לפני שיקולי ההימורים. והנה עוד משהו שההתאחדות לכדורגל לא עושה.

מאור מליקסון. למה?

מאור מליקסון הודיע כי ישחק עבור נבחרת פולין. אי אפשר להאשים אותו: פולין תארח את היורו, הוא מאוד מוערך במדינה ובהתאחדות לכדורגל הפולנית יצאו למסע שכנועים נמרץ כדי שילבש את המדים האדומים (אולי בקטע של "זה בסדר, אתה תשחק בישראל – אנחנו נשב כאן בחושך, לבד"?). מליקסון רצה לשחק עבור נבחרת ישראל אבל לא מצאו לו מקום בהרכב אף פעם. אולי בגלל שהיה יותר חשוב להכניס למשחקים הרשמיים שחקנים של מכבי פתח תקווה. הם הרי צריכים לרשום הופעות בינלאומיות כדי שיהיו יותר מושכים בעיני סוכנים וקבוצות אירופאיות, ויימכרו ביותר כסף, שמגיע בסופו של דבר למשפחה של יו"ר ההתאחדות לכדורגל. אולי. אז האם מקרה מליקסון יחזור על עצמו והכדורגל הישראלי יאבד כישרונות נוספים בעלי דרכון שני? אולי. מליקסון פתח את הדלת. רבים יכולים לעבור דרכה.