שוק הדבש מנוהל מכוח חוקי חירום והמשווקים הגדולים חוגגים

"ישנן מגמות הקוראות להוריד את מחירי המזון בארץ, כולנו מסכימים לכך, אבל אצל מישהו אחר - אנו רוצים שמחיר הדבש יהיה גבוה" - את הדברים האלה אמר לא אחר מיאיר שוורץ, סמנכ"ל במכוורת יד מרדכי שבבעלות שטראוס, השולטת ביותר מ־60% ממכירות הדבש בישראל. הדברים נאמרו בחודש יוני האחרון, בשימוע ציבורי שנערך במשרד החקלאות, מתוך כוונה להיערך להסדרה מחודשת של ענף הדבש.

כשליש ממכירות הדבש של יד מרדכי נעשות לקראת ראש השנה, בהכנה לטקס טבילת התפוח בדבש. מדובר ב־1.9 מיליון צנצנות שבהן 650 טונות דבש, שעליהן משלמים הישראלים כ־40 שקל לקילו - בערך כפול שניים מהמחיר בבריטניה. לאחר חשיפת ההתנהלות המוזרה של שוק הדבש בישראל ב"כלכליסט" לפני חודש, התגבשו התארגנויות להגשת עתירות לבג"ץ כנגד מועצת הדבש, המשחקת תפקיד עיקרי בתחום, ועלו דרישות להכריז על יד מרדכי כמונופול.

בעקבות הכתבה הגיעו ל"כלכליסט" פניות רבות של דבוראים, הטוענים כי התנהלות מועצת הדבש מחזקת את המשווקים והדבוראים הגדולים ומקפחת אותם, משום שהיא אינה מאפשרת לגורמים הקטנים לצמוח. מאותן פניות עולות כמה נקודות בעייתיות נוספות בהתנהלות ענף הדבש.

1

סמכויות מועצת הדבש: מתוקף חקיקה לשעת חירום

מפעל הדבש של יד מרדכי | צילום: גדי קבלו

מועצת הדבש מחזיקה את כל המפתחות לעיסוק בתחום הדבש. היא האחראית לאישור כוורות, אף שזה זמן רב לא ניתנו אישורים חדשים בטענה שכל ישראל מחולקת לשטחי מרעה, והיא גם קובעת מי רשאי ומי אינו רשאי לייצר דבש, לייבא דבש ולשווק דבש.

מה שמוזר יותר מכל הוא שאת הסמכויות האלה מחזיקה מועצת הדבש בעיקר מכוחו של צו הפיקוח על מוצרים ושירותים, המוגדר כחקיקה לשעת חירום. האם קיים מצב חירום בשוק הדבש? נראה כי מצב החירום האמיתי בשוק הדבש הוא מצב חירום צרכני, שבו המכסים הגבוהים (255%) מסבסדים למעשה את פעילות הדבוראים הישראלים ומזניקים מעלה את המחירים.

גם במשרד החקלאות סבורים כי הדבר בעייתי. בחוות דעת של ערן אטינגר, היועץ המשפטי של המשרד, נכתב: "דבש אינו מוצר יסוד הראוי להתייחסות אחרת ממוצרי צריכה אחרים בשוק, לפיכך קשה לראות מהו אותו אינטרס ציבורי חזק שמצדיק רגולציה בתחום זה. האם בנוגע לענף הדבש קיימת הצדקה לפגיעה כה מהותית בחופש העיסוק באמצעות קביעת חובת הרישוי? ספק בדבר".

2

מועצת הדבש מחלקת קרקעות שאין לה

כחלק מפעילותה קובעת מועצת הדבש היכן ניתן לשים כוורות. עם זאת, במועצה לא טורחים לברר אם בעלי הקרקע מסכימים להצבת הכוורות, וגם כאשר אותם בעלי קרקע פונים למועצה הם מתקשים לקבל ממנה התייחסות.

ל"כלכליסט" הגיעו דרישות של כפר דניאל, מושב גמזו, קיבוץ חפץ חיים, מושב בית עריף ושתי חברות חקלאיות גדולות שלא רצו ששמן יוזכר - כל הגורמים האלה דורשים ממועצת הדבש לדאוג להוצאה מיידית של כוורות שהונחו בשטחים הנמצאים בבעלותם. חלק מהגופים הצליחו לקבל תגובות מהמועצה, אך הכוורות עדיין נמצאות באותם שטחים.

3

מועצת הדבש מחלקת קרקעות מדינה ללא מכרז

כפי שמועצת הדבש אינה טורחת לבקש אישור מבעלי קרקעות פרטיים, היא גם לא טורחת לבקש אישור כאשר מדובר בקרקעות שבאחריות מינהל מקרקעי ישראל. המועצה מתעלמת מהחלטה שהתקבלה בנושא במינהל כבר ב־1967, שלפיה הקצאת קרקע לגידול דבורים תיעשה לתקופה של עד שנה, שלאחריה תתבצע רוטציה בין המגדלים. במקום זאת מחולקים שטחי המרעה ללא מכרז וללא תחלופה, וכך הופכים דבוראים למעין בעלי קרקעות, אף שהן משאב ציבורי.

4

המועצה מאשרת מכירה של זכויות מרעה

עוד עולה מהטענות כי המועצה מאשרת מכירת זכויות מרעה בין דבוראים אף שהן משאב ציבורי ואף שהן מבוקשות מאוד, משום שהמועצה כבר לא מחלקת נקודות מרעה חדשות להצבת כוורות. לטענת כמה דבוראים, המצב יצר מעין "בורסה" של נקודות מרעה במחירים גבוהים מאוד. במועצה מסבירים כי המכירה מתבצעת רק על ידי חקלאים שהחליטו לפרוש מהענף, אך עדיין לא ברור מדוע המועצה אינה מחזירה לידיה את נקודות המרעה, שהן משאב ציבורי, במטרה להוציאן מחדש במסגרת מכרזים מסודרים ושוויוניים.

תגובות יד מרדכי: "הדברים נאמרו מדאגה עמוקה"

מיד מרדכי נמסר בתגובה כי דבריו של סמנכ"ל החברה "נאמרו מתוך הדאגה העמוקה לייצור דבש בישראל. מטריד אותנו מאוד יבוא דבש על ידי אנשים לא מורשים ומקצועיים שמזרימים לשוק דבש לא מפוקח באיכות ירודה. מטרתנו העיקרית להביא לצרכן דבש איכותי במחיר הוגן, וכדי שזה יקרה יש צורך בפיקוח הולם".

ממועצת הדבש נמסר כי "תועלתו הציבורית של ענף גידול הדבורים היא בראש ובראשונה קיום האבקה לצמחי הבר ולגידולים חקלאיים. מועצת הדבש פועלת להסדרת רעיית דבורים גם מכוח סמכויות המוקנות בחקיקה שאיננה חקיקת חירום. עם זאת, אין ספק כי ישנו צורך בחקיקה חדשה, ולכן פועלת המועצה בשיתוף משרד החקלאות לקידום חקיקה מודרנית שתסדיר את הדרוש לקיום הענף".

במועצה מוסיפים כי היא אינה עוסקת בזכויות מקרקעין, אלא "בהסדרת רעיית דבורים בלבד, בשים לב לכושר הנשיאה של הצומח בתא שטח... יש להזכיר שהדבורה אינה מכירה גבולות בקרקע והיא רועה בשטחים בבעלויות שונות".

ממשרד החקלאות נמסר כי חלק מפעילות מועצת הדבש אכן מתנהלת מכוח חקיקה לשעת חירום ומצב זה נבחן. "מטרת בחינה זו אינה לבטל את הרגולציה, אלא לבחון אותה ולצמצמה במקומות שבהם נמצא כי היא אינה מחויבת המציאות ומתנגשת באופן שאינו מידתי בחוק יסוד חופש העיסוק. מכתב זה של היועץ המשפטי מהווה את ראשיתו של הליך זה שאותו מנהל המשרד. המשרד בוחן את עדכון ההסדרים החוקיים תוך הידברות עם כל הגורמים, וניהול שימוע ציבורי הכולל דיונים פתוחים".