ביל קלינטון מאשים: נתניהו מכשיל את השלום

נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, מאשים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטרפוד המשא ומתן לשלום. "שתי הטרגדיות הגדולות במזרח התיכון המודרני, שגורמות לך לתהות האם אלוהים רוצה שלום במזרח התיכון או לא, היו רצח יצחק רבין והשבץ המוחי של אריאל שרון", אמר קלינטון במפגש "שולחן עגול" עם בלוגרים בניו-יורק.

לדבריו, הסיבות לכישלון המשא ומתן על הסדר קבע נעוצות בשני גורמים: חוסר נכונותו של נתניהו לקבל את תנאי עסקת קמפ דיוויד משנת 2000, וכן השינוי הדמוגרפי בישראל שהפך את הציבור הישראלי לפחות שוחר שלום. הנשיא לשעבר אמר שהישראלים תמיד רצו להאמין שיש להם פרטנר לשלום, ואין ספק שכיום יש פרטנר לשלום. הוא אמר כי גם ממשלת נתניהו הכירה בכך שהממשלה הפלסטינית הנוכחית היא הטובה ביותר שהייתה בגדה המערבית.

"הפלסטינים אמרו יותר מפעם אחת שאם נתניהו יניח על השולחן את ההצעה שאני הנחתי בעבר - הם יקבלו אותה", אמר קלינטון בהתייחסו להסדר שהוצע ושנדחה על ידי יאסר ערפאת בקמפ דיוויד בשנת 2000. קלינטון גם התקשה להסביר מדוע הישראלים דחו את היוזמה הערבית שהוצעה על ידי עבדאללה מלך סעודיה, ושהייתה מעניקה לישראל קשרים מדיניים, כלכליים ושותפות ביטחונית עם מדינות ערב.

   

הוא ציין כי ממשלת נתניהו קיבלה את כל הביטחונות לשלום שקיבלו ממשלות ישראל לשעבר אך דחתה את התנאים: "זה לא נראה כל כך חשוב לממשלת ישראל הנוכחית גם משום שזו מדינה שונה. יש את כל העולים שהגיעו מברית המועצות לשעבר... הישראלים שהכי מצדדים בהסכם שלום הם הערבים, אחר כך הצברים, אחר כך האשכנזים - היהודים האירופים שבאו סביב הקמת מדינת ישראל. מי שהכי מתנגדים לשלום הם החרדים, שמאמינים שצריך להחזיק ביהודה שומרון, המתנחלים והאנשים שניתן להגדירם כטריטוריאליסטים - אותם תושבים שהגיעו לישראל רק לאחרונה ואינם מכירים את ההיסטוריה שלה".

  

"נתניהו דואג יותר להישרדותו"

קלינטון הזכיר כמה הייתה קרובה ממשלת ברק להשיג שלום בשנת 2000. "מסיבות שאפילו אחרי כל השנים האלה אני עדיין לא יודע מהן בוודאות, ערפאת סירב לעסקה שרקמתי ושברק הסכים לקבל", אמר קלינטון. " הייתה אז ממשלה ישראלית שהייתה מוכנה לתת להם את מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית החדשה".

קלינטון אמר כי ארה"ב צריכה להטיל וטו על בקשה פלסטינית להכרה במועצת הביטחון, משום שישראל זקוקה לערבויות ביטחוניות לפני הקמתה של מדינה פלסטינית. עם זאת, הוא אמר כי ממשלת נתניהו סטתה מהקונצנזוס לשלום, והפכה את הדרך להסדר קבע לקשה יותר.

"זה מה שקרה. כל אמריקני צריך לדעת זאת. ככה הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים", אמר קלינטון. "הציניקנים האמיתיים מאמינים שהקריאות החוזרות ונשנות של ממשלת נתניהו למשא ומתן על הגבולות וכו', פירושן שהוא פשוט לא מתכוון לוותר על הגדה המערבית".

נתניהו ספג הבוקר מהלומות גם מ"ניו-יורק טיימס". מאמר מערכת המתפרסם הבוקר מכתיר את נתניהו כאחראי המרכזי למבוי הסתום המדיני, שהוליד פנייה פלסטינית לאו"ם. "הוא סירב לעשות פשרות משמעותיות כלשהן לשלום ונראה שהוא מודאג בהרבה מנושא הישרדותו הפוליטית מאשר מבידוד ארצו או מאיום של חידוש האלימות בגדה המערבית ולאורך גבולותיה של ישראל", נכתב במאמר המערכת. המאמר נפתח בתיאור נאומו המבטיח של הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בשנה שעברה באותו המקום - העצרת הכללית של האו"ם, לעומת נאומו האחרון שעסק בהנמכת ציפיות.

לעומת זאת, כותב "ניו-יורק טיימס" כי הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, המתוסכל בצדק, נדחק למהלך הזה, הטומן בחובו סכנות רבות, בעיקר לאחר שהפלסטינים יגלו למרבה אכזבתם שמדינה לא תיכון בקרוב. כותב הטור מביע אכזבה מהנשיא האמריקני, שעסק ב"צעדים בוני אמון", אך איבד את התמונה כולה: "בטוח שלא יהיה פתרון בלי מנהיגות אמריקנית חזקה".

כעת - נכתב בטור - ייאלצו ארה"ב ושותפותיה לקוורטט לדחוף בעוצמה את הצדדים, להציג תוכנית להסדר ולוח זמנים להשגת הסדר ולהצבעה במועצת הביטחון: "זה לא סוד איך ייראה הסכם, רק חסר אומץ פוליטי לדחוף אליו", קבע העיתון, והזכיר את טורו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שקבע אתמול את קווי המתאר להסדר שלום. כזכור, אבו מאזן רצה להמשיך את המשא ומתן לשלום מהנקודה שבה הופסק בימי אולמרט, אולם ראש הממשלה נתניהו התעקש להתחיל הכל מחדש.