רשות ההגבלים חושדת: תנובה הסתירה דו"ח מקינזי על מחירי הקוטג'

יום סוער במיוחד עבר אתמול על חברת תנובה ועל ראשיה - היו"ר זהבית כהן והמנכ"ל אריק שור. לאחר שבשעות הבוקר פשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על משרדי החברה בגלילות, אחר הצהריים נלקחו שור וכהן לחקירה במשרדי הרשות. ל"כלכליסט" נודע כי החשד המרכזי הוא שתנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי לרעה על גב הצרכנים ותוך שימוש בפרקטיקות אנטי־תחרותיות.

ברשות ההגבלים, בראשותו של הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה, חושדים כי תנובה העלתה מחירים בעיקר בקטגוריות מוצרים שבהן העריכה כי הביקוש קשיח. בחברה העריכו כי הצרכנים ישלמו כל מחיר על מוצרים אלה ללא יכולת לעבור למתחרים בעלי כושר ייצור מוגבל. על פי ההערכות בשוק, בין קטגוריות אלה נמצאים הקוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה.

ל"כלכליסט" נודע כי החומר העיקרי שרשות ההגבלים דרשה מתנובה להעביר אליה הוא דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שהוכן עבור אייפקס לפני רכישת השליטה בענקית המזון בסוף 2007. העבודה הוכנה על ידי מקינזי בשיתוף הכלכלנית הראשית של תנובה ד"ר שולה פסח. חלק ממסקנות העבודה היו כי תנובה יכולה להעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והלבנה ב־15% לפחות מבלי שהביקוש למוצרים ייפגע.

ואכן בשנים 2008–2011, שנותיה של אייפקס בתנובה, מחירי המוצרים שאינם בפיקוח בשלוש קטגוריות מרכזיות אלה עלו - בעוד שמחירי חומרי הגלם בעולם ירדו. מחיר גבינה צהובה עמק עלה בשיעור של 11.5%, הגבינה הלבנה התייקרה ב־15.4%, ואילו מחיר הקוטג' זינק ב־11%.

דרישה של שבועות

בשנים אלה התייקרו גם המוצרים המתחרים בקטגוריות של טרה ושטראוס, ועל פי ההערכות בודקת רשות ההגבלים אם העלאות המחירים היו מתואמות.

במסגרת זאת, נבדק חשד שלפיו תנובה נקטה מהלכים שונים של תיאום מחירים בשוק. ברשות סבורים כי ייתכן שתנובה לא רק ניצלה את כוחה לרעה אלא גם השפיעה על רמות התמחור בשוק באופן שלא אפשר קיומה של תחרות אמיתית.

בפשיטה המפתיעה שערכה רשות ההגבלים על משרדי ענקית המזון, היא אספה מסמכים שונים, שאותם דרשה מן החברה בשבועות האחרונים. גורמים המקורבים לפרשה אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי חשדותיה של הרשות מתמקדים בשינוי שיטת התמחור שהכניסה לחברה קרן אייפקס, כאשר הפכה לבעלים של החברה בסוף 2007. יש לציין, כי הוועדה לבחינת שוק המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, כבר קבעה בדו"ח הביניים שלה כי מאז רכשה אייפקס את השליטה בתנובה השתנתה שיטת התמחור והיא החלה לנצל את כוחה בשוק.

עסקת רכישת מניות מבטח שמיר פער של 20-15 מיליון שקל הפריד בין אייפקס לרכישת מניות מבטח שמיר בתנובה יו"ר אייפקס זהבית כהן הציעה כ־700 מיליון שקל, בעוד שמאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, דרש 720 מיליון שקל. מה שהפריע לעסקה היו תנאים נלווים לה, דוגמת שעבודים ותנאי תשלום גולן חזני ורועי ברגמן, 5 תגובותלכתבה המלאה

כך לדוגמה, בשוק הקוטג' חולשת תנובה על 70% מהשוק כאשר טרה ושטראוס חולקות ביניהן את היתרה. למרות זאת כושר הייצור של השתיים מוגבל. על פי החשד, תנובה זיהתה את היתרון היחסי על פני המתחרות כדי לייקר את המוצר הפופולרי. בחברה האמינו שגם אם לקוחות יעזבו את תנובה בעקבות העלאת המחירים, טרה ושטראוס לא יוכלו לעמוד בביקושים אפשריים ולכן הצרכנים ייוותרו בידיה של תנובה.

על פי ההערכות בשוק, הפנייה לתנובה נעשתה בעקבות ממצאים שנחשפו במסגרת מחאת הקוטג' בחודש יוני ובעקבות ממצאים שהגיעו לפרופ' גילה ולאנשיו אגב הפרסומים שליוו את המחאה. גורמים ברשות טענו אתמול כי לא מדובר במקרה של אי־העברת פרטים מלאים, כי אם בהסתרה של פרטים רבים.

לטענת הרשות, בידיה ראיות לעבירה של הסתרת מידע. על פי חוק ההגבלים העסקיים, כל אדם ולאו דווקא מונופול חייב בגילוי נתונים אם הרשות פנתה אליו לשם כך. אי־מסירת מידע היא עבירה פלילית שהסנקציה האפשרית בגינה היא עד שנת מאסר למנהלי התאגיד או קנס משמעותי. בנוסף, מדובר בעבירה שעשויה להיות עבירה נמשכת. משמעות הדבר היא שככל שתקופת גילוי הנתונים מתאחרת - כך הסנקציה עלולה להיות חמורה יותר.

לא הפשיטה הראשונה

בעבר כבר פשטה רשות ההגבלים על משרדי חברות שונות כדי לאסוף מסמכים. כך למשל לפני כמה חודשים הגיעו אנשיה למשרדי ויסוצקי ואספו מסמכים, במסגרת הליך בחינת הכרזת מונופול. בסופו של יום הוחלט שלא להכריז על חברת התה כעל מונופול. בדרך כלל לאחר פשיטה על משרדים מסופקים כל חומרי החקירה הנדרשים. רשות ההגבלים פועלת היום לייסד מסלול מינהלי שיתגבר את המסלול הפלילי בנושא אי־הגילוי.

תנובה היא מונופול מוכרז בתחום החלב לשתייה ומוצרי החלב החל משנת 1988. במסגרת החוק הקיים אין לרשות ההגבלים העסקיים סנקציות מרחיקות לכת כלפי מונופולים, למעט האפשרות להעמיד בפניהם הוראות עשה ואל תעשה. חוק ההגבלים קובע כי ניצול לרעה יתקיים כאשר מונופול פעל באופן שעשוי היה להפחית תחרות בתחום באמצעות קביעת רמות מחירים בלתי הוגנות, צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על ידיו לצרכנים.

אם אכן החשדות נגד תנובה מתמקדים בגזרת המחיר - כלומר הכתבת מחיר גבוה במקומות שבהם הביקוש קבוע - הרי שמדובר בעבירה הנחשבת לבעלת קשיים מסוימים ברמת הראייתית. המשמעות היא שהרשות עשויה להתקשות להוכיח מהו מחיר הוגן ומהו מחיר שאינו הוגן. בכל מקרה, גם כאן מדובר בעבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שלוש שנות מאסר. בנסיבות מחמירות, למשל כאשר חלקו של בעל המונופול בענף גדול, העונש יכול להגיע גם לחמש שנות מאסר.

בכל מקרה, תנובה ככל הנראה אינה החברה היחידה שנמצאת על הכוונת הממונה גילה. יצרני מזון נוספים נדרשו בשבועות האחרונים לענות לדרישות לקבלת מידע שהציבה להם הרשות, וככל הנראה מתנהלת ברקע בדיקה רחבה הנוגעת להתנהלות בשוק המזון ובשוק הקמעונאי. עם זאת, כיוון שהרשות לא נתנה פומבי לחקירות המתנהלות נגד חברות נוספות, ההערכה כרגע היא שהעבירה המיוחסת לכאורה לתנובה נוגעת אליה ספציפית כבעלת מונופול. לפיכך, לא מדובר עדיין בחקירה הנוגעת להסדרים כובלים לכאורה או לתיאום אפשרי בשוק.

שר התמ"ת שלום שמחון התייחס אתמול להתפתחויות המפתיעות בפרשת תנובה, ומסר ל"כלכליסט": "אני חושב שהממונה נוהג בתבונה ואני פונה לתנובה וממליץ לה להבין שכללי המשחק השתנו. לצד המאבק הציבורי הרחב להקטנת יוקר המחיה, גם רשויות המדינה מתכוונות לפעול. הממונה על הגבלים עסקיים פועל כך אגב לא רק לגבי תנובה".

מתנובה נמסר בתגובה: "נשתף פעולה באופן מלא עם כל בקשה ושאלה".