מומחה למיסוי עקיף: הוחמצה ההזדמנות להפחית ברצינות את המיסוי העקיף

בתגובה להמלצות ועדת טרכטנברג בנושא המיסוי אומר עו"ד אביגדור דורות, מומחה למיסוי עקיף וסחר בינלאומי ממשרד שדות ושות' - כי הרעיון של הפחתת המיסוי העקיף, שיורגש בעיקר ע"י השכבות החלשות ומעמד הביניים, לא מתממש בהמלצוות הועדה.

לדבריו, המס העקיף הדומיננטי הוא המע"מ המכניס לקופת האוצר 64 מיליארד שקל בשנה (שני שלישים מכלל המיסוי העקיף) ובו החליטה הועדה לא לגעת. מי שמתנגד נחרצות להפחתת המע"מ ובמיוחד להנהגת מע"מ מופחת על מוצרי יסוד, הוא משרד האוצר, אשר נתן את הטון בוועדה.

המס השני בגודלו, מציין עו"ד דורות, הוא הבלו, אשר מהווהכ-50% ממחיר הדלק. גם בו הועדה אינה נוגעת, אף ששר האנרגיה תומך בהפחתתו, שהייתה מורגשת היטב בכיסו של מעמד הביניים.

המס השלישי בגודלו הוא מס הקניה, שמרביתו נגבה ביבוא רכב חדש (כעשרה מיליארד ₪ מתוך כ- 14.5 מיליארד שקל בגין מס הקניה בשנה).

ומי נשאר לבסוף מן המיסוי העקיף? המכס, שמשקלו בהכנסות המדינה מזערי ( 2.7 מיליארד שקל בשנה, כ- 2.8% ם מן המיסוי העקיף), והוא העומד במרכז המלצות הוועדה.

"ברור שהפחתת מכסים אינה מטרידה את האוצר, שכן משקלם הינו כמעט אפסי בהכנסות המדינה ממסים (1.4%  בלבד) ולמעט המפעלים הישראליים שאותם מכסים מגנים עליהם ,בשיעור ממוצע של 12%,המתנגדים לביטולם, קל "למכור" אותם לציבור שיצא למחאה. גם אם ההפחתה תגביר התחרות, הדבר עלול להביא לסגירת מפעלים המעסיקים עובדי פריפריה ולהוציאם ממעגל התעסוקה"" אומר עו"ד דורות.

לסיכום טוען עו"ד דורות, נטל המיסוי העקיף, שמוסכם על הכול כי הוא מוגזם ומכביד על האוכלוסייה שיצאה למחות, לא יופחת על פי ועדת טרכטנברג ,אלא באופן מזערי.

"מאבק מלאכותי"

עו"ד ד"ר שמואל בורנשטין מנהל מחלקת מסים גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' אומר בנוגע למאבק ב"חברות ארנק" כי כבר בעבר ניסו רשויות המס לתקוף חברות אלו בטענות משפטיות שונות שהעיקרית שבהן היא כי מדובר בפעולה מלאכותית שמטרתה הימנעות מתשלום מס ולפיכך ניתן להתעלם ממנה.

לדבריו, הזכות לפעול באמצעות חברה היא זכות יסוד הנתונה לכל אדם, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית ואינה נוגדת את תקנת הציבור. זכות זו אף הוכרה בפסיקה שקבעה ששאיפתו של האזרח להקטין את חבות המס באמצעות תכנון מס היא שאיפה לגיטימית.

שנית, אומר בורנשטין, שיעור מס החברות שנקבע לחברה (כיום 24% ואם תתקבל המלצת הוועדה – 25% או 26%) משקף את מדיניותו העקרונית של המחוקק להעניק דחיית מס למי שאינו מושך את רווחי החברה למטרותיו הפרטיות אלא מותיר אותם בחברה. במועד בו ימשכו הרווחים ישלם בעל המניות מס נוסף כך שהמס הכולל שיחול עליו יהיה זה שהיה משלם אילו לא פעל באמצעות חברה. ה"ארנק" שחברות אלו מציעות אינו, אפוא, בהכרח דבר רע ופסול שצריך בכל מקרה ומקרה למגר.

שלישית, מציין בורנשטין, חברה אמנם אינה נדרשת לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה, אך מאידך היא אף אינה זכאית לזכויות הסוציאליות להם זכאים יחידים.

לדבריו, הבעיה נעוצה בכך שהמדינה אינה מתייחסת לדמי הביטוח הלאומי באופן שראוי היה להתייחס אליהם מלכתחילה, דהיינו כפרמיה המשולמת על מנת לרכוש פוליסת ביטוח.