ועדת טרכטנברג: יוקר המחיה נובע מגורמים שכולם בשליטת המדינה

הגורמים ליוקר המחיה בישראל הם כשל בסיסי ומתמשך במנגנוני הפיקוח של הממשלה, היעדר חשיפה מספקת ליבוא, שווקים ריכוזיים והצרת התחרות ברבים מענפי המשק - כך קובעת היום (ב') ועדת המשנה לנושא יוקר המחייה והתחרותיות עם פרסום מסקנותיה. לטענת ועדת טרכטנברג, החלטות ממשלות ישראל לאורך השנים לא תמיד שירתו את טובתו של האזרח ולא תמיד הביאו לאיזון ראוי בין טובתו לבין רווחתם של גופים פרטיים שונים - אך למרות זאת, מדובר בכשלים רגולטורים ברי טיפול.

בפרק המבוא שלה סוקרת ועדת המשנה את יוקר המחיה בישראל דרך בחינת השינוי במחירם של מוצרים ושירותים בסיסיים בסל הצריכה של הישראלי הממוצע, ומצביעה על עלייה דרמטית כמעט בכל הקטגוריות. ההוצאה על מזון זינקה בעשור ב-33% (לא כולל פירות וירקות), ההוצאה על שירותי בריאות עלתה ב-81%, על דיור ב-25% וההוצאה על תחזוקה ומשק הבית (חשמל, גז, מים) זינקה ב-50%.

יחד עם זאת, קובעת הוועדה כי הקושי התחרותי הגדול ביותר התגלה בענף המזון וכי אחד הביטויים לכשל הזה הוא הפער בין מחירי המזון בארץ ובחו"ל. הוועדה מציינת כי הענף הוא דוגמה למקרה שבו שורה של החלטות רגולטוריות מספקות הגנה תחרותית למספר מצומצם של יצרנים ויבואנים מקומיים, וממליצה לבחון הורדה במחיריהם של מוצרי מזון תחת פיקוח כגון ביצים וחלב באמצעות הפחתה במרווח השיווק במוצרים.

יחד עם זאת, ולמרות הכשלים החמורים שהיא מזהה בענף, היא מותירה את הטיפול בנושא לוועדת קדמי לבחינת ענף המזון תוך שהיא מנחה אותה לפעול להגברת הייבוא, להפחתת הריכוזיות הקיימת במקטע הייצור והיבוא וממליצה שזו תסיים את עבודתה עד סוף 2011.

הוועדה מצביעה על הרגולטורים הענפיים כעל מי שאחראים בין היתר ליוקר המחייה בישראל. מדובר בעשרות מפקחים סקטוריאליים ופקידים האחראים על מתן רישיונות פיקוח על מחירים ותקינה. הוועדה קובעת כי הרגולטורים מתקשים לעתים לערוך את האיזון הראוי בין שיקולי יציבות הגוף לבין שיקולים של תחרותיות, ולמעשה פעמים רבות כלל לא מקדישים תשומת לב לשאלת השלכות החלטותיהם על יוקר המחייה בישראל. בנוסף מציינת הוועדה כי לאותם הרגולטורים קשיים בהתמודדות מול קבוצות לחץ.

כדי להתמודד עם התופעה הזו ממליצה הוועדה על שורה של צעדים כמעט מידיים, ובהם תיקוני חקיקה במקומות הרלוונטיים של מטרת הרגולציה כך שתכלול התייחסות לרווחת הצרכים. הוועדה ממליצה כי משרדי האוצר והמשפטים יסרקו את גופי הרגולציה הקיימים וינסו לאתר מקומות בהם לא מתבצע תפקוד מרבי. כמו כן ממליצה הוועדה לקצוב לשש שנים את תקופת כהונתם של הרגולטורים וליצור פלטפורמה של ייצוג הצרכן בפני הגופים האלה באמצעות הרשות לסחר הוגן במשרד התמ"ת.

הוועדה זיהתה כשל בפיקוח על מונופולים מיום שהוכרזו ומציעה לחזק את כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים באמצעות תיקוני חקיקה שיקנו לו סמכויות מנהליות וכן סמכויות בנוגע לפירוק מונופולים. הוועדה גם ממליצה לחייב בפרסום של דוחות כספיים מונופולים מוכרזים גם כאשר הם נמצאים בבעלות פרטית. מדובר בהחלטה שצפויה לפגוע בעיקר במונופול המלט של חברת נשר מקבוצת אידיבי ובמונופול החלב ומוצרי החלב של חברת תנובה.

הוועדה קובעת כי מדינות סחר החוץ הישראלית למרות מספר מהלכים שבוצעו במהלך שנות ה-90 (למשל פתיחת השוק לייבוא מכשירי חשמל) עדיין מעמידה חסמים רבים לייבוא מה שבמקרים מסוימים מגן אך ורק על אינטרס סקטוריאלי מסוים, לפיכך היא מציעה להוריד באופן מדורג (דו שלבי) מכסים ברוב התחומים (למעט מזון חקלאות ורכב שייבחנו בנפרד) לבטל מסי קנייה על חלק מהמוצרים ובעיקר בתחום האלקטרוניקה ולהגביל היטלים וחוקים שמצמצמים ייבוא לישראל דוגמת היטלי סחר.

עובדי המונופולים הממשלתיים עולים לאזרח מיליארד שקל יותר בשנה

הוועדה מציינת כי איתרה קושי ממשי ביכולתה של הממשלה להפחית מחירים עקב בעיית משילות מול גופים רבי עוצמה, אפילו כשמדובר בגופים שבשליטת הממשלה עצמה. הדוגמה העיקרית שמובאת לכך היא דווקא בתחום הדיור שבו עסקה וועדת משנה אחרת של טרכטנברג וקובעת כי מוסדות התכנון בנושא קרקעות ובראשם מנהל מקרקעי ישראל כשלו בתפקידם.

דוגמה נוספת ביחס לאוזלת ידה של הממשלה בתחום של קידום שינויים מבניים המעודדים תחרות היא ועדי העובדים במונופולים ממשלתיים. הוועדה מציינת כי שכרם של העובדים בחמשת המונופולים הממשלתיים (חברת חשמל, נמלי הים והאוויר מקורות ורכבת ישראל) גבוה ב-36% מעובדים דומים להם וסך תשלומי היתר לעובדים הללו עומד על כמיליארד שקל בשנה במונחי ברוטו ומציעה לפעול לריסון כוחם, אולם לא מציינת צעדים ספציפיים בהקשר זה. במקביל קובעת הוועדה כי נמלי הים מתפקדים בחוסר יעילות מה שפוגע בסחר החוץ של ישראל ומייקר אותו ומציעה לבצע רפורמה בנמלי ישראל.

שווקים בעייתיים - דלק, מלט, רכב בנקים ופנסיה

וועדת המשנה מוצאת כשלים תחרותיים במספר גדול של ענפים ומציעה שינויים מבניים בהם אולם ברוב המקרים מדובר בשינויים הדורשים שינויי חקיקה דרמטיים או הקמת וועדות ייעודיות מה שעשוי להקשות על יישומם בפועל.

כך למשל קובע הוועדה כי מערכת הבנקאות בישראל ריכוזיות מאוד וכי הבנקים גובים ממשקי הבית מחיר גבוה מהמחיר התחרותי. לפיכך מומלץ להקים וועדה לקידום התחרות בין הבנקים.

שני ענפים נוספים בהם לא מתקיימת לפי הוועדה תחרות מספקת הם משק המים ומשק הגז. בתחום המים הועדה ממליצה למועצת רשות המים להביא להפחתה נקודתית בתעריף המים למשקי הבית באמצעות ביצוע שינוי מבני בתאגידי המים. על מנת לטפל במבנה השוק בטווח הארוך ממליצה הועדה לבחון את כללי הרגולציה החלים על מקורות ואת פעילותה במקטעים המתאפיינים במונופול טבעי ובמקטעים תחרותיים במשק המים. בתחום הגז ממליצה הוועדה להטיל פיקוח על מחיר הגפ"מ בשער בית הזיקוק ולצרכן, שיביא להפחתת מחירו ולהקים צוות ממשלתי שיציע רפורמה נוספת בענף.

הוועדה מציינת כי מתקיימת תחרות מועטה בין תחנות הדלק במיוחד באזורים גיאוגרפיים מסוימים וממליצה על תכנון קרקעות ל-40 תחנות דלק חדשות ועצמאיות תוך שנתיים. היא ממליצה להנחות את משרד התשתיות להנחיל תקן תדלוק אוניברסאלי וכן להנחות את המשרד למפות אזורים ספציפיים שבהם מתקיימת תחרות מועטה ולפעול להקמת מנגנון שיחייב מכירת תחנות תדלוק.

תחום נוסף בו מטפלת הוועדה הוא תחום הרכב המגלגל 100 מיליארד שקל בשנה. הועדה ממליצה להקים ועדה ציבורית בין-משרדית שתגבש אמצעי פעולה אופרטיביים ומשלימים להגברת התחרות בענף הרכב למשל בנושאים של הפחתת משקלן של חברות הליסינג בענף וברכבים המשפחתיים בפרט, צמצום עיוותי המס הקיימים בענף הליסינג, טיפול בסוגיית היבוא המקביל ובחינת הסדרי היבוא בין יבואנים בלעדיים של מספר מותגי רכב מתחרים ובחינת האפשרות להקמת שוק סיטונאי. ההצעה היא כי הוועדה הזו תקום במקום וועדה שכבר הוקמה לאחרונה על ידי משרד התחבורה בראשות החשב הכללי לשעבר ירון זליכה.

טיפול נקודתי ניתן גם למונופול המלט של חברת נשר מקבוצת אידיבי אותו מומלץ לחסל גם באמצעות סיוע ממשלתי להקמת מפעל מלט מקומי בתוך שנתיים.

הוועדה ממליצה גם להגביר את התחרות בתחבורה הציבורית, להגביר את התחרות בשוק הפנסיוני באמצעות תקרת דמי ניהול נמוכה מזו הקיימת היום וכן להחזיר את מחיר הסולר לתחבורה ציבורית לפיקוח.

בנוסף, ממליצה הוועדה להטיל על רשות המסים להציג לממשלה בתוך 90 יום תוכנית פעולה מפורטת על מנת שלכל אזרח ישראלי יתאפשר לייבא - ביבוא אישי - כל פריט או מוצר בשווי של עד 300 דולר בפטור מלא ממכס וללא צורך למלא טפסים או לפגוש את פקידי המכס או המע"מ.