אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אי אפשר להתחבא מאחורי המחשב צילום: Shutterstock

אי אפשר להתחבא מאחורי המחשב

מעצרו של אחד ההאקרים שפרצו לשרתי סוני עורר את זעמם של לוחמים למען פרטיות ברשת, אבל גם הזכות לאנונימיות היא מוגבלת

27.09.2011, 10:32 | עומר כביר
כשקודי קרטסינגר, אחד מחברי צוות האקרים LulzSec, פרץ לשרתי סוני באחת מגניבות המידע הגדולות בהיסטוריה, הוא היה בטוח שהוא נוקט בכל האמצעים על מנת להסתיר את זהותו. בראשם של האמצעים האלה היה שימוש בשירותי VPN, המסתירים את כתובת ה-IP – מספר מזהה שכל גולש מקבל מהספק עם חיבורו לרשת ואשר יכול לשמש לאיתורו.

מה רבה הייתה הפתעתו כשסוכני ה-FBI דפקו על דלת ביתו ועצרו אותו בחשד לעבירות שבצידן עונש מאסר של עד 15 שנה. הוא בוודאי הופתע עוד יותר כשגילה שאת התודה על המעצר הוא צריך לשלוח לשירות ה-VPN שבו השתמש – HideMyAss (תחביא לי ת'תחת, בתרגום חופשי) – אשר נענה לצו בית המשפט ושיתף פעולה עם רשויות החוק.

המעצר הביא לתגובות נזעמות בקרב לוחמים למען פרטיות ברשת, שלא היססו לתקוף את השירות במילים קשות: "תחביא לי ת'תחת הפך לתמכור לי ת'תחת ל-FBI", זעם אחד מהם. הזכות האישית לפרטיות ברשת מנצחת, לתפיסתם, את הזכות הציבורית לקיום שלטון חוק. אבל מדובר בתפיסה לא עדכנית, שמקומה אי-שם בימי השחר של האינטרנט בשנות ה-90. אז, נתפסה הרשת כמערב פרוע חסר סדר, שבו כל גולש הוא אלמוני.

בעידן הפייסבוק והתביעות הרבות שמוגשות נגד גולשים בעילות שונות – החל משיתוף קבצים ועד הוצאת דיבה – צריך כל גולש להיות מודע לכך שזהותו היא חשאית בערבון מוגבל בלבד. זה נכון לגבי גולש מהשורה, וזה נכון על אחת כמה וכמה כשהוא מעורב במעשים פליליים חמורים.

אין מה להלין על כך ששירות VPN חשף פרטי גולש שחשוד בעבירות חמורות בתגובה לצו לגיטימי, והפעילים השונים שמיהרו לגנות את השירות רק עושים שירות דב למטרתם. עדיף היה לו היו ממשיכים להקדיש מאמצים למציאת דרכים להגנה על גולשים במדינות דיקטטוריות דוגמת סין, ולא על גנבי מידע שפגעו בעשרות מיליוני אנשים.

תגיות