דרק סייברס: סוג חדש של יזם הייטק

עצה ראשונה:

להתחיל חברה בלי כסף זה יתרון. אתה לא צריך כסף כדי להתחיל לעזור לאנשים

כל מה שדרק סייברס רצה זה לעשות מוזיקה. בגיל 27 הוציא דיסק ראשון, הופיע עם להקות שונות ברחבי העולם, ובשאר הזמן התפרנס מלהיות מוזיקאי־ליצן בקרקס בעיר מגוריו, וודסטוק שבמעלה מדינת ניו יורק.

ואז, יום אחד, הוא החליט שהוא רוצה למכור את הדיסק שלו באינטרנט. השנה היתה 1997, ואף חנות מקוונת לא הסכימה למכור אלבומים של מוזיקאים עצמאים. סייברס החליט שהוא הולך לעשות את זה לבד: הוא לימד את עצמו תכנות, ואחרי ימים של ניסוי וטעייה הצליח לשתול כפתור "קנה עכשיו" באתר שלו. כשסיפר לחבריו המוזיקאים על החידוש, שאל אותו אחד מהם: "אתה יכול למכור גם את הדיסק שלי?".

סייברס חשב רגע ואמר: "בטח, אין בעיה".

דרק סייברס בתחילת הדרך. "אולי אני פורסט גאמפ?"

את מה שקרה אחר כך אי אפשר היה לחזות: סייברס צירף לחנות המקוונת שלו עוד ועוד חברים, וכשהבין שהתחביב שואב את רוב זמנו החליט להפוך אותו לעסק. הוא קרא לאתר שלו סי.די בייבי וגבה 35 דולר מכל מוזיקאי שהתווסף למערכת ו־4 דולר מכל דיסק שנמכר. שנתיים אחר כך, כשגלגל מיליון דולר בחודש, הוא שכר את העובד הראשון שלו.

העסק המשיך לצמוח, וסי.די בייבי הפכה לחנות המוזיקה העצמאית הגדולה ברשת, עם יותר מ־150 אלף מוזיקאים. הכל קרה, לדברי סייברס, כי הוא "אוהב לעזור לאנשים".

עצה שנייה:

כשאתה בונה חברה, אתה בונה אוטופיה. זה המקום לעצב עולם מושלם

ב־2008, עם 85 עובדים ומחזור חודשי של 4 מיליון דולר, סייברס החליט למכור. לאחר ששקל ברצינות להטמין חמישה כרטיסים מוזהבים בדיסקים, כך שאחד המוצאים יוכל להיות בעלי החברה (כפי שעשה ווילי וונקה ב"צ'רלי בממלכת השוקולד"), הוא ערך מכרז ומכר את האתר לחברה שנתנה הצעה נמוכה יחסית, אבל "הבינה טוב יותר את הלקוחות". מאחר שהוא מצהיר על עצמו כמינימליסט, את 22 מיליון הדולרים מהמכירה הוא תרם לעמותה שהקים, והוא עצמו מקבל מדי שנה 5% מערכה. אחרי מותו יוקדשו כספי העמותה לחינוך מוזיקאים.

את מסעו המדהים שוטח עכשיו סייברס בספרון בן 77 עמודים בשם "כל מה שאתה רוצה: 40 שיעורים לסוג חדש של יזמים" ("Anything You Want: 40 Lessons for a New Kind of Entrepreneur"), שיצא בארצות הברית. מעבר לסיפורו האישי, "כל מה שאתה רוצה" הוא גם ספר ניהול יוצא דופן, ובו עצות ליזמים של ימינו, ובראשן הנחת־העל של סייברס, שקובעת ש"עסק הוא לא עניין של כסף. זוהי דרך להגשים חלומות עבור אחרים ועבור עצמך".

"עסק יכול להיות יצירתי כמו ציור", הוא אומר בראיון טלפוני מביתו בסינגפור, שאליה עבר לאחרונה, "זה לא חייב להיות ציור שמן של ואזה עם פרחים. זה יכול להיות כל מה שאתה רוצה — כולל גישה שונה לחלוטין לעסקים".

יצירת האמנות הפרטית של סייברס כללה הרבה עקרונות שלמראית עין לא נשמעים מאוד חכמים פיננסית: הוא סירב לכלול פרסומות באתר ("זה יהיה כמו לשים מכונת קוקה־קולה במנזר"), מעולם לא דרש מהקונים שלו לחתום על טופסי תנאים מסורבלים המקובלים ברכישות באינטרנט ("האם אי פעם קראת את הטפסים האלה?"), סירב למכור באתר אלבומים של חברות תקליטים (“זה מקום לעצמאים בלבד, מוזיקאים שבחרו לא לתת את הזכויות שלהם לתאגידים"), והתעקש לעבוד טכנית על האתר בעצמו גם אחרי שהחברה הפכה לגדולה ומצליחה - פשוט כי הוא אוהב לתכנת.

עצה שלישית:

בניית חברה היא דרך לשפר את העולם תוך כדי שיפור עצמך

סייברס ניסה ככל יכולתו לשמור על העסק שלו קטן, אבל העסק גדל וגדל. עוד ועוד מוזיקאים עצמאים רצו למכור את המוזיקה שלהם ברשת, ומעריצים בכל העולם רצו לקנות את הדיסקים האלה. פעם אחת, בכנס בלוס אנג'לס, מישהו שאל את סייברס: "מה אם כל מוזיקאי היה פשוט מקים חנות באתר שלו? זה יהיה הסוף של סי.די בייבי".

"האמת", ענה סייברס, "לא אכפת לי מסי.די בייבי. אכפת לי רק מהמוזיקאים. אם יום אחד הם לא יצטרכו את סי.די בייבי זה יהיה נהדר".

לצפייה במכירות החודשיות במיליוני דולרים - לחץ כאן

קרה שקראו לך נאיבי?

"בטח! הרבה אנשים ששומעים אותי מדבר או קוראים את הספר שלי חושבים שאני נאיבי ושאני לא רוצה כסף. הם אומרים דברים כמו: 'זה טוב בשבילך כי אין לך ילדים, אבל אני צריך להרוויח'. הם מפספסים את הפואנטה. הגישה הזאת לעסקים - היותר נדיבה, אנושית ורגועה - היא נתיב להצלחה עסקית. היא גורמת ללקוחות שלך לאהוב אותך, ולא רק שהם ישמחו להוציא אצלך כסף, הם גם יגידו לכל החברים שלהם שאתה מגניב".

עצה רביעית:

אתה לא יודע מה אנשים באמת רוצים עד שאתה מתחיל לעשות את זה

בעקבות הצלחת הספר הפך סייברס למרצה מבוקש (ההרצאות הקצרות שלו בכנסי TED הפכו ללהיט ויראלי היסטרי) ורבים מבקשים לשמוע את עצתו, אבל הוא לא מרגיש בנוח עם המעמד. "כבר שנים שאני מייעץ למוזיקאים, עם זה אין לי בעיה", הוא אומר, "אבל אני לא מרגיש מספיק בטוח לתת עצות על עסקים. בגלל זה אני פשוט מספר את הסיפור הקטן שלי ואומר: זה מה שקרה לי ואני מקווה שגם אתם תמצאו בזה תועלת. תוך כדי כתיבת הספר שאלתי את עצמי אם מה שקרה לי היה מקרי. ראית את הסרט 'פורסט גאמפ'?".

כן.

"ב'פורסט גאמפ' דברים פשוט קרו לו, הוא היה במקום ובזמן הנכון. אני באמת הייתי מוזיקאי פשוט שבנה אתר כתחביב ודברים פשוט התחילו לקרות".

אבל אין ספק שלמרות הצניעות, מה שקרה לו הוא לא רק סיפור פורסט־גאמפי מקרי, אלא דוגמה ומשל לעתיד של עולם העסקים. בעולם שבו המידע זורם במהירות וביקורות של לקוחות הופכות לכלי שיווקי משמעותי, אין סיבה שאנשים לא יעדיפו עסקים ידידותיים ושקופים על פני עסקים גדולים וצבועים.

"אני חושב שהרבה אנשים בעולם שמחים לשלם - על מוזיקה ועל כל דבר. הם פשוט רוצים לדעת שהכסף הולך למקום הנכון", מסכים סייברס, "עסקים שפעם חשבו שללקוחות שלהם אין ברירה צריכים פתאום להיות נחמדים יותר. לקוחות תמיד ישמחו לעזוב חברה שהיתה רעה אליהם".

עצה חמישית:

הצלחה מגיעה משיפור ומהמצאה בלתי פוסקים, לא מהתעקשות על לעשות מה שלא עובד

כשסייברס מדבר על גישה אנושית ונדיבה יותר ללקוחות, הוא לא מתכוון לסיסמאות ריקות. דוגמה לכך היא השאלה "יש בקשות מיוחדות?" שהופיעה בסוף כל טופס הזמנה מהאתר. פעם לקוח ביקש מסטיק קינמון, וקיבל אותו עם המשלוח. בפעם אחרת מישהו ביקש דיונון - וקיבל. אם תחפשו ברשת את המילים CD Baby ו־Squid, תוכלו לראות את הקונה הנלהב מספר על ההפתעה.

אתה אומר שהכי חשוב זה לדעת מה הלקוחות שלך רוצים. אבל מה אם מה שהלקוחות שלך רוצים זה כלי נשק או מלא קוקה־קולה?

"את מתכוונת משהו שרע להם או רע לעולם? עבורי זה די מובן מאליו שאתה אמור להפוך את העולם למקום טוב יותר, כמו שזה מובן מאליו שעסק חייב להיות רווחי, אבל נכון שיש הרבה עסקים שאין להם את הכלל הזה. אני מניח שזה יותר עניין של החלטה אישית. אולי זה הכרחי למערכת האקולוגית, כמו שכרישים הכרחיים באוקיינוס".

דרק סייברס

עצה שישית:

לעולם אל תעשה משהו רק בשביל הכסף

מי השפיע עליך?

"בעיקר התבוננות עצמית. הגישה שלי, שאומרת ששמחה חשובה מרווח וחופש חשוב יותר מאשר להיות עשיר - באה מלהיות מוזיקאי, מלרצות לעשות אמנות ולהביע את עצמי על ידי בחינת גבולות".

וכסף?

"כן, רציתי כסף. אולי רציתי להיות מיליונר, אבל לא רציתי להיות מיליארדר. כשהחברה גדלה משהו השתנה עבורי. הייתי צריך לוודא שאני אישית מאושר, כי קל מאוד להישחק ולהפוך לאומלל".

מה אם מישהו מסתכל עמוק פנימה ומה שהוא רואה שם זה רק שהוא רוצה מלא כסף?

"את יודעת מה - אם זו התשובה שאתה מוצא כשאתה לגמרי כן עם עצמך, אז מעולה, לך על זה. אם לעשות כסף זה באמת מה שמשמח אותך, אתה לא צריך לתקן את זה.

"הקטע הוא שלא משנה מה תבחר, תמיד יהיה מי שיגיד לך שאתה טועה. אם תגיד: 'אני רק רוצה כסף', יגידו לך שאתה נורא וחמדן. אם תגיד: 'אני רוצה חופש', מישהו יגיד לך לשים לב לתזרים המזומנים. אתה צריך להתעלם מאנשים שאומרים לך מה אתה אמור לעשות, ופשוט לעשות מה שמשמח אותך".

עצה שביעית:

הפוך את עצמך לבלתי נחוץ בעבודה השוטפת של העסק שלך

ב־2007 הביט סייברס עמוק אל תוך עצמו וגילה שכבר לא משמח אותו להיות הבעלים של סי.די בייבי. זה לא קרה סתם. הכל התחיל, הוא מספר, אחרי שגילה במקרה שהעובדים שלו החליטו לחלק לעצמם את רווחי החברה. "מחקתי פרק או שניים בספר שנכנסו לפרטים גועליים, כי זה כמו לספר על פרידה רומנטית, אין בזה לקח לאף אחד", הוא אומר בשקט, "אם אתה נכנס לפרטים אתה פשוט בוכה".

תגרום לנו לבכות.

"אני לוקח אחריות מלאה עכשיו, אבל בעבר חשבתי שהעובדים שלי מתנהגים כמו ילדים מפונקים. נתתי להם כל מה שהם ביקשו: הטבות, בונוסים, תארים ומה לא. הייתי כמו האבא של הילדה המפונקת ורוקה סולט ב'צ'רלי בממלכת השוקולד' - זה שלא יודע להגיד לא".

והיה להם הכוח לקחת לעצמם את הרווחים?

"כן, ושוב באשמתי. נתתי למנהלת הכספים שליטה מלאה על חשבון הבנק ולא שמתי לב למה שקורה. זה ההבדל בין האצלת סמכות לבין ויתור על הסמכות שלך. אתה לא יכול לוותר לגמרי על סמכות".

סייברס הבין שאם הוא רוצה להיות מאושר עליו להיפטר מהבייבי. "כבר היו לי כמה מיליונים, וזה הספיק לי", הוא מסביר, "גם אם יהיו לי עשרה ילדים זה עדיין מספיק. כל דבר מעבר לזה הוא אגו טריפ".

עצה שמינית:

הסיבה האמיתית לעשות כל דבר היא להיות מאושר, עשה רק מה שמשמח אותך

אחרי שמכר את החברה החליט סייברס שהוא רוצה לגור "בכל העולם". עם אשתו הוא בדק כמה מקומות (כולל ישראל, שהיא לדבריו "מקום מרתק. אשמח לגור שם יום אחד") והחליט על סינגפור.

מה אתה עושה עכשיו?

"בגדול אני עובד על עסק חדש בשם MuckWork, שיעזור למוזיקאים בדברים שהם לא רוצים לעשות - להזמין מלון או צלם או לתאם הופעות".

וזה יהיה עסק גדול?

"אני עכשיו במצב מוזר - אני לא צריך את הכסף. אני עושה את זה כי אני חושב שזו בעיה מעניינת ונראה לי שיהיה לי כיף. אני חושב שהעסק יהיה רווחי, אבל אני אופתע אם זה יהיה ענק".