בלעדי ל"כלכליסט" - הבנקים: "תיק תיאום העמלות בנוי רק על שיחות בין זוטרים"

נציגי חמשת הבנקים הגדולים הגיעו יום לפני ערב החג לישיבת גישור ראשונה עם אנשי רשות ההגבלים העסקיים בפרשת תיאום עמלות הבנקים.

הממונה הקודמת על ההגבלים, רונית קן, קבעה לפני שנתיים וחצי כי חמשת הבנקים החליפו ביניהם מידע בנוגע לעמלות. הבנקים הגישו ערר על קביעה זו לבית הדין להגבלים, וזה הציע לצדדים ללכת לגישור כדי לרכך או לבטל את הקביעה.

במקביל מתמודדים שלושת הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט בהליך משפטי אחר - ערעור לבית המשפט העליון על תביעה ייצוגית נגדם בגובה 7 מיליארד שקל בגין תיאום ריביות, שאושרה בינואר 2008. הדיון המכריע בנושא יתקיים מול הרכב מורחב של שבעה שופטים במרץ 2012. ל"כלכליסט" נודע כי את אותן הטענות שהעלו הבנקים בבית המשפט, הם צפויים לטעון גם בהליך הגישור עם רשות ההגבלים.

שלושת הבנקים מתייחסים בלגלוג ל"חקירה המקיפה בתולדותיה" של הרשות (כפי שהגדירה זאת הממונה בזמנו) שבמסגרתה נלקחו מיליוני מסמכים, כל מחשבי מנהלי הבנקים ונחקרו עשרות עדים, ולטענתם "לא חשפה ולא פרט קטון בנוגע לתיאום". בבנק לאומי טוענים: "אם חקירה מקיפה ואינטנסיבית שכזו לא העלתה דבר ביחס לתיאום עמלות, ברור כי אין בנמצא כל ראיה לכך".

מחקירת הרשות עלה כי אף שהבנקים טוענים שנושא העמלות הוא מידע פומבי, בכמה מקרים שונים שוחחו ביניהם עובדי הבנקים כדי "להבהיר ולפרש זה לזה את התעריפונים, או כדי לעשות השלמות למידע הגלוי". בתגובה לכך טוענים הבנקים: "מצער מאוד כי הרשות בחרה לייחס משמעות לקומץ שיחות בין פקידים זוטרים שדיברו על מידע גלוי ופומבי בתעריפוני הבנקים". בנק דיסקונט התייחס גם כן לבעייתיות בקביעות הממונה: "הקביעה מושתתת על גישה אינדוקטיבית בעייתית". ובאשר לעובדים שקיימו שיחות אמרו: "אותן דוגמאות נוגעות למספר מצומצם של עמלות, ונסמכות על אמירות נחקרים ש'נשלפו מהזיכרון' במהלך חקירתם שנערכה שנים רבות לאחר קרות האירועים. לא ניתן ללמוד מדוגמאות ספציפיות אלה על אודות 'מערכת מסועפת של העברת מידע' שנמשכה על פני כ־15 שנה".

בבנק לאומי טוענים כי "הממונה הביאה רק שלוש דוגמאות קונקרטיות להעברת מידע ביחס לעמלות, למרות שמאות עמלות השתנו עשרות ומאות פעמים באותן 15 שנה שאליהן מתייחסת הממונה".