גם בבריטניה, "חוק הווד"לים" המקומי הפך למאבק אינטרסים

מבט אל הכלכלה הבריטית חושף תמונת מצב עגומה למדי. מלבד איגרות החוב שלה, שהן היום פופולריות מתמיד, אין כמעט מדד שמצביע על שיפור במצב הכלכלי: 2.5 מיליון בני אדם מחוסרי עבודה, התעשייה נמצאת במשבר והפעילות במגזר השירותים - שמהווה שיעור ניכר מהכלכלה הבריטית - סובלת מהאטה משמעותית.

נוסף על כך, קיימת כאן מצוקת דיור חמורה: מיליוני בני אדם נמצאים ברשימת המתנה לדיור ציבורי, חלק מהם נאלצים לגור בצפיפות ובתנאים מחפירים. הממשלה, בהובלת השרים ג'ורג' אוסבורן וגריג קלראק, מנסה בחודשים האחרונים לגייס תמיכה לרפורמה מרחיקת לכת בתחום התכנון שתנסה לפתור את הבעיות האלה.

השינוי המשמעותי ביותר הוא "העדפת פיתוח בר־קיימא". מאחורי הביטוי הזה מסתתר מאבק רווי אינטרסים בין הממשלה, הקבלנים, ארגוני נדל"ן והארגונים הירוקים. האחרונים משוכנעים שהרפורמה איננה המפתח להצלת הכלכלה הבריטית, אלא להרס הטבע והשטחים הפתוחים.

ניתן למצוא כמה קווי דמיון בינה לבין חוק הווד"לים שעבר באחרונה בכנסת. בשני המקרים, המטרה היא לקצר ולפשט את הליכי התכנון כדי לסיים פרויקטים כמה שיותר מהר ולפתור את מצוקת הדיור. גם בישראל וגם בבריטניה כוחן של הרשויות המקומיות להתנגד לשינויים יקטן, וקיים חשש שהזריזות תוביל לשגיאות. אבל בעוד שהרפורמה הישראלית נועדה לשחרר את ה"פקק" שקיים בתחום הדיור, הרפורמה בבריטניה מתוכננת לטווח הארוך יותר.

"בבריטניה מתווספים מדי שנה 250 אלף משקי בית חדשים, אבל נבנים רק 100 אלף בתים. לכן קיים חוסר התאמה בין הצורך בבתים חדשים להיצע בשוק", אומר ל"כלכליסט" קמרון ואטט, ראש תחום המדיניות בפדרציית הדיור הבריטית (NHF), המייצגת את הארגונים שבונים דיור ציבורי. התומכים ברפורמה משוכנעים שאחת הסיבות למחסור הכרוני בדיור היא מערכת התכנון, שהיא מסורבלת, יקרה ובירוקרטית.

בתחילת ספטמבר פרסמו שר האוצר והשר האחראי על הרשויות המקומיות מאמר משותף ב"פייננשל טיימס", שבו אמדו את הנזק שמסבה מערכת התכנון לכלכלת בריטניה ב־3 מיליארד ליש"ט בשנה (כ־4.7 מיליארד דולר). לדבריהם, תכנון מבנה בווסט אנד של לונדון עולה פי שניים מאשר בפריז ופי עשרה מבבריסל. "בכלכלה גלובלית, שבה כישורים והון הם יותר ניידים מאי פעם, מערכת התכנון שלנו מרתיעה משקיעים בינלאומיים ומשמשת מחסום ליזמים מקומיים". שני השרים טוענים כי שימור המצב הקיים יפגע בעתידם של הצעירים ובאיכות חייהם. "שאף אחד לא ימעיט בערכה של הנחישות שלנו לנצח בקרב הזה", הם כתבו.

"מסמך יוצא דופן"

את הקרב מנהלים נציגי הממשלה נגד שורה של ארגונים ירוקים, אנשי איכות הסביבה, אנשי תקשורת ופוליטיקאים. הוא מתמקד בפרשנות למסמך שהוציאה הממשלה לפני כחודשיים, ומפרט את עיקרי מדיניות התכנון.

"מדובר במסמך יוצא דופן", אומר ל"כלכליסט" סר סיימון ג'נקינס, יו"ר הנשיונל טראסט, אחד הארגונים המובילים את המאבק ברפורמה. "כשקוראים אותו מקבלים את הרושם שהוא נכתב על ידי חבורה של לוביסטים ולא על ידי הממשלה. מדובר ברישיון לקבלנים לבנות איפה שהם רוצים".

חייבים להאיץ תהליכים

ג'נקינס מדגיש כי הוא תומך בהאצת התהליך הבירוקרטי, אבל השינוי במתכונתו הנוכחית יעמיד את השטחים הירוקים בסכנה. "זו התכחשות לתפיסה הרווחת בבריטניה, הדוגלת באיזון בין השטחים הירוקים לעיר, הצרכים של הרשויות המקומיות וזכויות בעלי הרכוש", הוא אומר.

הממשלה שבה וטוענת כי המסמך שהוצג מתחשב גם בשיקולים שמקדמים ארגוני איכות הסביבה, אולם תכתובת אימייל שנחשפה בחודש שעבר בעיתון "סאנדיי טלגרף" שיקפה מציאות הפוכה ומביכה למדי. הפרסום מספק הצצה מסקרנת על הדרך שבה נקבעת המדיניות הכלכלית בממשלתו של דיוויד קמרון. באימייל נכתב שקלארק, השר האחראי על רפורמת התכנון, חושש שההתנגדות של הארגונים הירוקים ובראשם הנשיונל טראסט תגרום לראש הממשלה לזנוח את הרפורמה. הכותבת היא בכירה ב"פדרציית הנכסים הבריטית" (BPF), אחד מארגוני הלובינג של חברות הנדל"ן. היא מציינת שבמקרה הזה האינטרסים של הארגון תואמים לחלוטין את אלה של תומכי הרפורמה, וש"הרווחנו אצל קלארק יותר נקודות משאנחנו יכולים לדמיין".

שר אוצר ג'ורג' אוסבורן | צילום: בלומברג

המושג שבמרכזו עומדת הרפורמה ומרתיח את הירוקים הוא "העדפה פיתוח בר־קיימא". קמרון ואטט אומר שארגוני הדיור הציבורי בבריטניה תומכים בעיקרון הזה, אולם צריך לוודא שאחוז כלשהו מהבתים שייבנו יהיו מיועדים לדיור בר־השגה: "הרפורמה צריכה לחייב קבלנים פרטיים לכלול שיעור מסוים של דיור בר־השגה בפרויקטים שלהם. בשנים האחרונות יותר ממחצית מהדיור בר־ההשגה באנגליה נבנה על ידי קבלנים פרטיים. זה מודל מאוד מוצלח שהוביל גם ליצירת קהילות יותר מגוונות".

סר סיימון ג'ינקינס, מנגד, אומר שהמושג "בר־קיימא" הוא ריק מתוכן: "זה מושג חסר כל משמעות. כל פרויקט יכול להפוך ל'בר־קיימא' עם עורך דין טוב וכמה טורבינות רוח. מערכת התכנון הנוכחית בבריטניה היא בסדר, רק צריך להאיץ תהליכים, כפי שהצענו לפני שחבורה של נדל"ניסטים השתלטה על הרפורמה".

מהן האלטרנטיבות שאתם מציעים כיום לתוכנית?

"יש כמויות עצומות של קרקע שכבר נמצאות במערכת הקיימת לדיור למטרות אחרות. יש הרבה שטחים עירוניים שאפשר לבנות עליהם דירות בכל היקף שתרצה ושטחים ריקים בתחומי הערים. ההנחה שכל מה שנמצא מחוץ לשטח המוגדר על ידי הרשויות כפארק לאומי הוא זמין לכל המרבה במחיר היא אסון, ותוביל לבנייה בסגנון מה שקורה באירלנד ובפורטוגל".

ישראל היא מדינה קטנה ודלה בשטחים לבנייה. האם היית מציע לנו לבנות לגובה בתחומי הערים כדי לשמור על הטבע?

"דעתי האישית היא שכן. הייתי בירושלים וראיתי למה אתה מתכוון. הבנייה בערים באנגליה היא מאוד נמוכה ואין שום סיבה לא להתיר בנייה לגובה בערים, שאותה אפשר דווקא לכנות 'בת־קיימא'".

האזרחים עם הירוקים

סיימון ג'נקינס והארגונים הירוקים יודעים שיש להם סיכוי ממשי לסכל את היוזמה הממשלתית. בחודש פברואר האחרון הורה ראש הממשלה דיוויד קמרון לבטל תוכנית למכירת 2.5 מיליון דונם של יערות שנמצאים בבעלות המדינה. כך נרשם ניצחון לקואליציה לא שגרתית שהתנגדה ליוזמה: חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית, אנשי הארגונים הירוקים וארגונים סוציאליסטיים. על עצומה נגד התוכנית באינטרנט חתמו יותר מחצי מיליון בני אדם.

זה בדיוק סוג התגובה שממנו חוששים השרים הכלכליים בממשלתו של קמרון. ראש הממשלה נחוש בדעתו להמשיך במדיניות הקיצוצים כדי להקטין את ההוצאה הממשלתית, למרות הלחצים הגדולים שמופעלים עליו. בעיקר אחרי פרסום נתוני האבטלה הקשים בשבוע שעבר, הם יודעים שהוא אינו יכול לנהל יותר מדי קרבות בו זמנית. התייצבות של האזרחים והתקשורת לצד הארגונים הירוקים עשויה לשנות גם את התכנון של קמרון.