בעיות הרפורמה בבתי הספר התיכוניים: איך לומדים לזהות מורים מצטיינים?

באוגוסט האחרון יצאה לדרך רפורמת עוז לתמורה בבתי הספר התיכוניים בקול תרועה, אך עם סעיף אחד מרכזי ושנוי במחלוקת: מענקי הצטיינות למורים ולבתי ספר מצטיינים. הצורך בתמרוץ המורים לעשייה איכותית הוא ברור, אך כאן עולה שאלה מורכבת: איך בכלל מודדים מורה ואיך מכמתים מונחים כמו אכפתיות, מסירות, התמדה, נחישות וחינוך לערכים?

רפורמת עוז לתמורה, שעלותה כ־3 מיליארד שקל, סוכמה בין ארגון המורים בראשות רן ארז לבין משרד האוצר ומשרד החינוך. בשנת לימודים זו היא מיושמת ב־50 בתי ספר מדגימים, ועד 2015 תיושם בכלל המוסדות בארץ.

במסגרת הרפורמה, מוארך שבוע העבודה של המורים ל־40 שעות במקום 24 כיום. מתוך שעות אלה, 24 שעות יוקדשו ללימוד בכיתות, שש שעות יוקצבו לימוד פרטניות לתגבור תלמידים מתקשים או לקידום תלמידים מצטיינים ועשר שעות יוקדשו לשהייה בבית הספר, המיועדת לישיבות ולבדיקת מבחנים ועבודות. בתמורה לשינויים נקבע כי המורים ייהנו מעלייה של 42% בשכר ומתוספת שכר לפי מדרגות קידום. בנוסף, הוחלט כי יוענקו תמלוגי הצטיינות לכ־15% מהמורים שיוגדרו כמצטיינים, וכן למורים ב־40% מבתי הספר המשתתפים ברפורמה, שיוגדרו מצטיינים על בסיס ההישגים הלימודיים והחברתיים בהם.

מפתח חלוקת המענקים למצטיינים כבר נקבע בתוכנית הרפורמה. על פיו, 15% מהמורים שיצטיינו בתוצאות ההערכה יהיו זכאים למענק חד־פעמי של 5,500 שקל בשנה. בנוסף, המורים יקבלו גם תגמול בגין הצטיינות בית ספרית, כאשר ב־40% מבתי הספר המשתתפים ברפורמה שהישגיהם יהיו הגבוהים ביותר, המורים יהיו זכאים למענק חד־פעמי.

מפתחות דירוג המענקים אולי מוכנים, אך הבעיה המרכזית כעת היא שמודל הערכת המורים טרם גובש, אף שהרפורמה כבר מיושמת. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), העובדת בימים אלה על גיבוש מודל זה, אינה צריכה לחפש דוגמאות מתפקדות למודלים כאלה מעבר לים. ברשתות בתי ספר פרטיים בישראל כבר משתמשים במדדי הערכה מסוג זה. "כלכליסט" יצא לבחון שני מודלים כאלה, ולהציג את הדרכים השונות שבהן המדינה יכולה להעריך את מוריה.

שיתוף ברשת אמי"ת

רשת אמי"ת, שבה מועסקים כ־4,000 מורים ב־90 מוסדות חינוך, תשקיע השנה מיליון שקל בתגמול מורים ומנהלים. מנהלים העומדים ביעדים מקבלים בונוס של עד 15 אלף שקל, ואילו מורים מצטיינים מקבלים תגמול של 3,000–5,000 שקל. מי שמחליט אילו מורים מקבלים את התגמול הוא מנהל בית הספר, המשקלל את המדדים השונים שעומדים לפניו ומחליט איזה מורה לתגמל ובכמה.

ומהם המדדים? אמי"ת פיתחה והטמיעה מודל של משוב והערכה הדדית בין כל המשתתפים במלאכת ניהול החינוך. התלמידים מעריכים את בית ספרם, מחווים דעתם על רמת ההוראה, על רמת המוגנות האישית שלהם ועל מידת הכבוד שהם רוחשים למורים. גם מורי הרשת עונים על שאלונים מיוחדים על ניהול בית הספר, תחזוקתו והליווי הפדגוגי שהם מקבלים. בנוסף, החל משנת הלימודים הנוכחית, יועברו שאלות הערכה להורים כדי להבין את עמדתם ביחס לבית הספר.

מעגל המשוב השני הוא של המנהל או המנהלת: הם אמונים על הערכת הכפופים להם, רכזי המקצועות והשכבות, הצוות הבכיר והמחנכים. המנהלים משקללים בהערכתם שורה של פרמטרים, ובהם תוצאות והישגים לימודיים, טיפול בבעיות משמעת והתמודדות עם מצבים שונים בכיתות. מעגל ההערכה השלישי כולל את המנכ"ל והסמנכ"לים, המעריכים כל מנהל ומנהלת ברשת. ההערכה נעשית על בסיס תוכנית העבודה שאישרה הרשת לכל מנהל בהכנות לקראת שנת הלימודים הבאה.

הוועדה של אורט

במטרה להטמיע מדידה שיטתית ומבוססת של איכות ההוראה, פיתחו ברשת אורט מודל לתגמול העובדים המתבסס על התוצרים והתפוקות של המורים.

תהליך בחירת הראויים לתגמול מתבסס על קריטריונים רשתיים, המעוגנים במדדים כמותיים שבית הספר יכול לאגד. כך, 30% מהמדד מורכב מהתרומה הייחודית של המורים לקידום התלמידים, סעיף שמתבסס על ביצועי התלמידים במבחנים. 30% נוספים מהמדד נוגעים לתרומת המורה למערכת הבית ספרית, ומוערכים על ידי ההנהלה. 20% נוספים מהמדד מוקדשים לתקשורת טובה עם עמיתים, ומתבססים על הערכתם, ואילו ה־20% הנותרים עוסקים ביישום ההוראה כמקצוע ובהתרשמות כללית של ההנהלה מאיכות עבודת המורה.

בנוסף, מנהל בית הספר ממנה ועדת הערכה שבה יושבים שני בעלי תפקידים מההנהלה, שני מורים בכירים ויו"ר ועד המורים או נציג מטעמו. הוועדה בוחרת אחת לשנה עובדי או צוותי הוראה מצטיינים, המקבלים תעודת הערכה ומענק כספי של 5,000 שקל לכל מורה מצטיין.