ראש השנה

נתחיל בבשורות הטובות. נכון לעכשיו, המגעים בין ליגת ה־NBA לבין השחקנים נראים כמו מבוי סתום ופגישות של שעות מסתיימות בהטחת האשמות הדדית ובטריקת דלתות. כשהאגו מתחיל לשחק תפקיד ראשי זה לא נראה טוב, והסיכוי שעונת 2012-2011 של ליגת הכדורסל הטובה בעולם תצא לדרך נמוך יותר מהסיכוי שסלים טועמה ישחק בבית"ר ירושלים.

אז איפה כאן הבשורות הטובות? בטבע, כך למדנו, אין ואקום, וחלל ריק שואף תמיד להתמלא. כל זה אומר שמיד אחרי שיפוגו אדי הבירה ויחוסלו קערות הנאצ'וס והנקניקיות של הסופרבול, יישארו חובבי הספורט בארה"ב, מאמצע פברואר עד אמצע יוני, עם ענף אחד בלבד – הוקי קרח. ימות המשיח.

מאיזה כיוון שלא תסתכלו על זה,ה־NHL אמורה להרוויח מהשביתה ב־NBA. גם אם התסריטים האופטימיים ביותר לא צופים מעבר גורף של חולי "הופס" למשטח הקרח, ניתן להמר כי הפטריוטיות של אוהדי הספורט לעירם תעביר לא מעט אוהדי בוסטון סלטיקס, לוס אנג'לס לייקרס או שיקגו בולס לדבוק בברואינס, בקינגס ובבלאקהוקס בהתאמה. אז נכון שאוהדי קבוצות NBA משוקי ספורט גדולים פחות כמו שארלוט או אוקלהומה סיטי לא יכנסו לסטטיסטיקה הזו אבל ככלל, ליגת ה־NHL, שנהנית מעלייה קבועה ויציבה בנתוני הרייטינג שלה בעשור האחרון, תמצא את עצמה בזירת ההיאבקות על נתוני הרייטינג כשהיא למעשה ללא מתחרים.

מכאן הכל תלוי רק בה ובמומחי השיווק שלה, שהוכיחו כבר בעבר שהם יודעים את העבודה. דוגמה מצויינת לצעדי השיווק של הליגה היא שליחת ארבע קבוצות - ניו יורק ריינג'רס, אנהיים דאקס, לוס אנג'לס קינגס ובפאלו סייברס) - לקיים ביניהן בערים שונות באירופה את שני המשחקים הרשמיים הראשונים של העונה. ואל תדאגו, האולמות יהיו מפוצצים ואלפים ישארו מחוץ לארנה ללא כרטיס. בדוק. ניסיתי.

הכל על הראש של קרוסבי

ומכאן לחלק הפחות נעים. השאלה הגדולה באמת המרחפת מעל הליגה עוד מאמצע העונה שעברה היא מה יהיה עם סידני קרוסבי.

זה קרה ב־1.1.2011 מול קהל ביתי של עשרות אלפי צופים בהיינץ סטדיום בפיטסבורג. 19 שניות לסיום השליש השני במשחק הווינטר קלאסיק בין פיטסבורג פינגווינס לוושינגטון קאפיטלס, נפגש ראשו של קרוסבי עם כתפו של דיוויד סטאקל. הכוכב הגדול של פיטסבורג פינגווינס ושל הליגה, אולי מושך הקהל מספר אחד שלה, צנח כמו עץ כרות אל הקרח. ארבעה ימים מאוחר יותר התסריט חזר על עצמו במשחק מול טמפה ביי לייטנינג. שתי הפגיעות לא היו מכוונות אבל מאז מושבת למעשה קרוסבי ממשחק פעיל והוא מוגבל לאימוני החלקה ומשחקי אימון קלים בלבד. עד אותן פציעות היו לקרוסבי מעל 60 נקודות ב־41 משחקים, מה שאומר עונה של כ־120 נקודות, שאמורות היו להביא אותו לפלאטו של הגדולים ביותר כבר בגיל 24.

בחודשים שעברו מאז הפגיעה עובר קרוסבי סדרות אינסופיות של בדיקות ותהליך שיקום מפרך ומתסכל. השיפור אמנם ניכר אבל הוא איטי והסופרסטאר הקנדי עדיין מאד רחוק מלחזור אל הקרח ביכולת מלאה. האפקט של פגיעות ראש בהוקי אינו רק פיזי.בענף ספורט שבו אי אפשר להמנע ממגע קשוח ואינטנסיבי, בלתי אפשרי לתפקד על הקרח כשבתת ההכרה מהבהב הפחד התמידי מהמכה הבאה. נכון לכתיבת שורות אלה, קרוסבי הוצב רשמית ברשימת השחקנים הפצועים של הפינגוינס ולא ברור מתי, אם בכלל יחזור לשחק.

בעשרות מסיבות העיתונאים שקיימו הפינגווינס מאז הפציעה, נמסרו לעיתונות דיווחים שוטפים על ההתקדמות בשיקום הכוכב וקרוסבי עצמו ענה לא אחת כי בשום רגע לא חלפה בראשו המחשבה שאולי לא יחזור לשחק וייאלץ לפרוש. ספק גדול אם זו האמת. אילו היה לי שקל על כל פעם שמחשבות על סוף הקריירה חלפו בראשו של 'סיד דה קיד' לא הייתי צריך לעבוד יום נוסף בחיי.

מעט מדי, מאוחר מדי

הליגה, מצידה, שינתה העונה את כל מכלול החוקים הנוגעים לפגיעות ראש. באופן כללי הוחמרה מאוד הענישה על פגיעות ראש מכל סוג, גם אם אינן מכוונות וכל פגיעה כזו תגרור הרחקה לשתי דקות לפחות מהמשחק. בנוסף, לליגה תהיה הזכות, לאחר צפייה חוזרת, להרחיק שחקן למשחקים נוספים בהתאם לחומרת העבירה. פעולה מבורכת אבל, כאמור, מעט מדי, מאוחר מדי, כי הסיפור של קרוסבי עלול להצטרף להיסטוריה העגומה של שחקנים שקריירת המשחק שלהם נגדעה בעקבות זעזועי מוח.

כנראה שמישהו בסדר גודל של קרוסבי היה צריך להיפצע כדי שמישהו יעשה משהו. קרוסבי מושבת לא טוב לביזנס.

קרוסבי מושבת אומר שהפינגווינס יהיו קבוצה טובה אבל לא מצויינת. הצוות המסייע שנבנה סביב סיד התאסף כדי להביא גביעי אליפות נוספים על זה שזכה בו בשנת 2009, ובלעדיו גם הפנגווינס יגמגמו וגם הליגה כולה, שתחסר את אחד מהכוכבים הגדולים שלה אם לא הגדול שבהם. אכזרי ככל שזה נשמע, כנראה שרק האפשרות לפגיעה בביזנס הניעה מישהו שם למעלה לפעולה אמיתית.