שכטמן: יום גדול למדע, לוקח את הפרס בקלות

סיפורו של זוכה: פרופסור דן שכטמן, שהתבשר היום (ד') על זכייתו בפרס נובל לכימיה, התקבל בגאווה רבה בטכניון. "אם היו שואלים אותי מה עוד ישראל צריכה, הייתי אומר עוד פרס נובל", אמר לשכטמן בטלפון נשיא המדינה, שמעון פרס, "אני מצדיע לך, הענקת מתנה נהדרת לעם ישראל". במסיבת עיתונאים שקיים שעות ספורות לאחר פרסום זכייתו, סיפר שכטמן על הרגשתו - ועל הדרך הארוכה אותה עבר מאז התגלית המדעית הגדולה. "אני חושב שזהו יום גדול - לי כמובן אישית, אבל בהחלט גם יום גדול למדע".

"יש היום אלפי מדענים שחוקרים את הנושא שאני פתחתי ואני בטוח שכולם רואים בפרס הישג שלהם גם כן והוא באמת מגיע להם", אמר שכטמן בפתח דבריו. "אני חושב שזהו יום גדול - לי כמובן אישית, אבל נראה לי שאני לוקח את זה הכי בקלות אם להסתכל על האנשים שמסביב - אבל בהחלט גם יום גדול למדע", הדגיש, תוך שהוא מוצא זמן גם לנהל את מסיבת העיתונאים ולחנך את משתתפיה לסדר, "בדיוק כמו בכיתה".

גאווה ישראלית פרופ' דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה שכטמן בן 70 זכה בפרס על תגליתו: קיומם של גבישים קוואזי-מחזוריים. שכטמן גילה בפעם הראשונה בתולדות המדע, חומרים מוצקים שהסדר האטומי שלהם כולל סימטריה סיבובית מחומשת ותמונות דיפרקציה לא מחזוריות. ב-2009 זכתה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן בפרס ליאור בן דוד, 20 תגובותלכתבה המלאה

לצד אשתו, בנו ונכדו הקטן, ומלווה בנשיא הטכניון ובדיקן, סיפר שכטמן כי "הלקח העיקרי שלמדתי לאורך הזמן הוא שמדען טוב הוא מדען צנוע וקשוב, לא אחד שבטוח ב-100%". הוא הוסיף כי התבקש לא לפרסם את דבר הזכייה עד השעה 12:00 בצהריים, "ואחרי זה hell broke loose", הגדיר. כשנשאל אם הודיע לבנותיו השוהות בארצות הברית, אמר: "איך אני יכול להודיע להן בטלפון? ברגע שאני מנסה, מתקשרים אליי".

"לא מקנא באף סלבריטי"

מחקריו של שכטמן הובילו את צוות הטכניון הבכיר ליצירת עניבות מיוחדות לכבוד יום הולדתו הקודם, מתוך הנחה שזכייה בפרס נובל בהחלט באה בחשבון. "הקהילה המדעית כולה ציפתה לפרס הנובל הזה", אמר נשיא הטכניון, והצביע על "עניבת הגבישים" שכיכבה במסיבת העיתונאים. באשר לתוכניותיו העתידיות, הבהיר: "אני לא מקנא באף סלבריטי שאתם פוגשים כל יום, אני שייך לפה, ואני אחזור ללמד בטכניון. החיים יחזרו לדמותם מהר יחסית, אני מניח".

שכטמן זכה בפרס על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים ועל עבודתו בגילוי דפוסים באטומים שנחשבו לבלתי אפשריים. על פי ועדת הפרס, עבודתו עוררה מחלוקת ובסופו של דבר מאבקו כפה על המדענים לשקול מחדש את תפיסתם בנוגע לעצם טבעו של החומר".

במסמך שפרסמה הוועדה, המתאר את הישגיו של שכטמן, נכתב כי המדען עצמו נדהם ממה שראה במיקרוסקופ בבוקר ה-8 באפריל, 1982. "אין חיה כזו", אמר לעצמו בבוקר אחד של שנת 1982, לאחר שגילה במיקרוסקופ כי בניגוד לסברה המקובלת בקהילה המדעית, האטומים בקוואזי-גבישים (quasicrystals) אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו שוב ושוב אלא בדפוס שונה, שנחשב עד אז לבלתי אפשרי.

דן שכטמן

שכטמן ניסה להגן על ממצאיו, אך בשל המסקנות השנויות במחלוקת הוא התבקש לעזוב את קבוצת המחקר שלו. בסופו של דבר טענתו התקבלה והיום, כ-30 שנה מאוחר יותר, הוא זוכה להכרה בינלאומית על מחקרו שאילץ את המדענים לשקול מחדש את תפיסתם לגבי טבעו של החומר.

זמן קצר לאחר הזכייה, סיפר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, על הרגעים המרגשים לאחר קבלת ההודעה. "אנחנו פה כולם בהתרגשות בלתי רגילה. זה יום חג לא רק לטכניון, אלא למדינת ישראל כולה". נשיא המוסד האקדמי שכבר הצמיח שני זוכים ב-2004 - אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו - הוסיף כי "זה לא בא לנו בהפתעה, אבל חיכינו לכך שנים רבות. תמיד ידענו שהתגליות של פרופסור שכטמן שינו את פני המדע בתחום הפיזיקה והכימיה והיה ברור לנו שמתישהו הוא יזכה בפרס הנכסף. אנחנו מאושרים שזה קרה השנה".

גם ציפורה, רעייתו של שכטמן ופרופ' לפסיכולוגיה, התקשתה להכיל את הידיעה. "אני עוסקת ברגשות אבל קשה לי להגדיר מה אני מרגישה", אמרה, תוך שהיא מדגישה כי מבחינה מדעית, לא ניתן לשאול אותה על פעילותו של בעלה. "יש לנו שלוש בנות פסיכולוגיות ובן אחד שלומד בטכניון, איתו יש לו שפה משותפת ואיתו הוא יכול לדבר על הנושאים האלה. הייתי בכל מיני כנסים שלו, אבל אל תשאל אותי הוא מה גילה כי לא אדע לומר", אמרה.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, בירך אף הוא את שכטמן על זכייתו, ואמר כי היא "מהווה הוכחה נוספת לחשיבות העצומה של ההשקעה בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובמחקר, שהינם המקור ליתרון היחסי היחיד של מדינת ישראל, קרי, ההון האנושי המשובח, היצירתיות והחדשנות המדעית והטכנולוגית".