מרווח השיווק: יש כאלו שיפסידו ויש כאלו שיפסידו יותר

1. תזמון גרוע

התערבות הרגולטור היא כמו צו מילואים - היא תמיד מגיעה בזמן לא נוח. אולם במקרה של חברות הדלק ההחלטה להפחית את מרווח השיווק מגיעה בעיתוי בעייתי במיוחד. השנים האחרונות מאופיינות בתחרות חריפה בין החברות שבאה לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים. הראשון הוא התחרות על לקוחות ציי הרכב: ההנחות שמעניקות חברות הדלק שוחקות את הרווחיות שלהן, ותנאי התשלום הנדיבים שהן מוכנות להעניק מגדילים את החשיפה לאשראי לקוחות ואת הוצאות המימון.

התחום השני הוא התחרות על תחנות התדלוק: התקשרויות בתנאים בעייתיים ותשלומי שכר דירה מופקעים לבעלי תחנות דלק שאינן בבעלות חברות הדלק אך מופעלות על ידיהן.

התחרות העזה הזו תקשה על חברות הדלק להתמודד עם האתגר הניצב לפתחן.

2. אין טובים ורעים

חברות הדלק טוענות ביושר שאין למדינה את הסמכות לקבוע מחיר הפסדי לבנזין 95 אוקטן הנמצא בפיקוח, ומנגד טוענת המדינה - ובצדק - שצמצום ההנחות לציי הרכב ותשלומי שכר הדירה השערורייתיים לבעלי התחנות יחזירו את החברות לרווח.

הדרישה של חברות הדלק ליישם את ההפחתה הדרסטית במרווח השיווק באופן הדרגתי היא לגיטימית ואפילו הגיונית. אבל גם הטענה של המדינה שלחברות הדלק היה זמן ממושך להתארגן, היות שבדיקת מרווח השיווק החלה כבר בשנת 2008, מתקבלת על הדעת.

בסיפור הזה אין "שחור ולבן", אבל יש כאלו שמפסידים וכאלו שמפסידים יותר.

3. בעיית החישוב לפי הממוצע

התחשיב של המדינה מסתמך על ממוצע ההוצאות של חברות הדלק. אבל בעוד שמרווח השיווק הוא אחיד ושווה בכל תחנות התדלוק, מבנה ההוצאות של חברות הדלק שונה. המשמעות היא שהתמחור החדש הוא הפסדי עבור חברות שמבנה ההוצאות שלהן גבוה יותר, ובראשן דור אלון.

נוסף לכך, המדינה, שטוענת שהתחשיב שלה אינו הפסדי, מבססת את דבריה על נתונים מהדו"חות של חברות הדלק לשנת 2007. לעומתה, חברות הדלק, הטוענות שהפחתת מרווח השיווק תביא אותן להפסדים, מתבססות על נתוני שנת 2011. בין השנים 2007 ו־2011 חלו תמורות גדולות בענף ששינו את מבנה ההוצאות של חברות הדלק, בין היתר כתוצאה מהתגברות התחרות והעלייה בשכר הדירה ובשכר המינימום. לא בכדי שלח בית המשפט העליון את המדינה וחברות הדלק לבצע בחינה מחודשת.

4. שני הכובעים של המדינה

מדינת ישראל מבקשת להחזיק את החבל בשני קצותיו: מצד אחד, היא טוענת כי ההנחות אינן בגדר עלויות, ושהצרכן המזדמן צריך היה ליהנות מהן ולא רק ציי הרכב - ועל כן היא לא מכירה בהן בתחשיב שביצעה. מצד שני, דורשת המדינה לקבל הנחות במסגרת המכרזים של ציי הרכב שלה.

לסוגיה זו נדרש גם השופט פוגלמן בדיון שהתקיים בעתירת חברות הדלק: "אף שכובע אחד זה צרכן וכובע אחר זה ריבון, המדינה לא יכולה לעשות את ההפרדה הזאת. זה קצת בעייתי".

המדינה מבינה שחברות הדלק החפצות חיים ידרשו לפעול בנחישות להפחתת ההנחות ללקוחותיהן ובכלל זה למדינה. בשלב זה חובת ההוכחה מוטלת על כתפי חברות הדלק.

5. ההשפעה על המשקיע

ציבור המשקיעים בשוק ההון לא נותרו אדישים לפרסומים על אודות הפחתת מרווח השיווק ולדיווחי חברות הדלק ביחס לפגיעה הצפויה בפעילותן ובתוצאותיהן הכספיות. מיום ההודעה על הזימון לשימוע במינהל הדלק, שפורסמה ב־31 ביולי השנה, צנחו מניות חברות הדלק בעשרות אחוזים.

מניית דור אלון ספגה את ירידות השערים החדות ביותר, שעה שמניותיה איבדו כ־37% מערכן ואילו חברת דלק ישראל השילה כ־28% משווי השוק שלה. לעומתן, מניות גרנית הכרמל ופז נפט ירדו בשיעורים צנועים יותר, ואיבדו 17% ו־15% בהתאמה.

למעשה, מחירי מניות חברות הדלק מבטאים, גם אם באופן חלקי, את הפגיעה הצפויה בתוצאותיהן של החברות בענף.

בשלב זה המשקיעים יכולים להתנחם בכך שבעקבות הפחתת מרווח השיווק, חברות הדלק פעלו בנחישות לצמצום ההנחות שהן נוהגות להעניק לציי הרכב. בנוסף, סביר להניח שדווקא הסערה המתחוללת כיום בענף תשים קץ לתחרות הפרועה בו ותביא את חברות הדלק לנהוג באופן רציונלי יותר. אלו חדשות טובות לשוק חברות הדלק אך רעות לבעלי תחנות התדלוק וציי הרכב.

בעקבות החלטת בג"ץ בעניין, יתקיים בשבועות הקרובים דיון מחודש בנושא הפחתת מרווח השיווק. החלטה לצמצם את היקפה של אותה הפחתה או לחלופין - ליישם את ההפחתה באופן הדרגתי - עשויה לתדלק עליות מחודשות במניות חברות הדלק.