אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יו"ר רוסאריו קפיטל: "ועדות חודק והריכוזיות הכניסו את השוק לבונקר"

יו"ר רוסאריו קפיטל: "ועדות חודק והריכוזיות הכניסו את השוק לבונקר"

ראובן אבלגון, שחווה שלושה עשורים בשוק ההון, כולל נפילה והתאוששות שאחריה הפך לשחקן חיתום מרכזי כבעלים של רוסאריו קפיטל, מזהיר: "מסקנות הוועדות לא מאפשרות למוסדיים להתחרות בבנקים". ברפורמת החיתום של האוזר הוא דווקא מצדד

06.10.2011, 07:15 | גולן חזני ותומר זלצר

כששואלים את ראובן אבלגון, הבעלים והיו"ר של חברת ההשקעות רוסאריו קפיטל, כיצד הוא מצליח לשרוד בשוק ההון במשך כל כך הרבה שנים, הוא נזכר במשפט שאמר לו בנו. "כשהסברתי לבן שלי, שהוא גולש גלים, במה אני עובד - הוא אמר שלדעתו שנינו עוסקים בתחומים דומים. בשוק ההון, כמו גם בגלישת גלים, אתה חייב להיות כל הזמן במים: גם כשקר או כשיורד גשם, גם כשאין גלים. אתה לא יכול לצאת מהמים ולנוח, כי לעולם אי אפשר לדעת מתי הגל יגיע. אם אתה נשאר במים וכל הזמן מייצר וחושב - אפשר לשרוד 30 שנה בשוק ההון".

בשנת 2000 עבר אבלגון משבר גדול במיוחד, ובכל זאת נשאר במים. שבע שנים קודם לכן הוא הקים יחד עם אהרון זלר את חברת הליסינג וההשקעות זלר־אבלגון, שספגה הפסדים כבדים ונקלעה למשבר חריף. אבלגון וזלר הכניסו את היד לכיס והעמידו 40 מיליון שקל כדי לכסות את חובות החברה. לצורך כך, אבלגון לקח הלוואות בנקאיות ומישכן את ביתו.

"היו לנו שני משברים, ב־1994 וב־2000, שבסופו של דבר הביאו את החברה למשבר גדול. הטעות הכי גדולה שעשינו בזלר־אבלגון היתה שהעמדנו הלוואות לחברות שעמדו ערב הנפקה, כמו למשל החברה של גדעון אוברזון, ואז השוק התרסק וההנפקות לא יצאו אל הפועל", נזכר אבלגון בראיון נדיר ל"כלכליסט".

"הפסדנו שם הרבה כסף, אבל היה לנו ברור שנעמוד מאחורי כל החובות, אנחנו לא מכירים דרך אחרת. אין ספק שהאופן שבו התנהגתי אז עוזר לי גם כיום במוניטין של רוסאריו קפיטל".

לקחת את הנפילה קשה?

"היתה לי תמיכה מאוד משמעותית מהבית. אשתי סימה היא הנכס הגדול שלי, היה ברור שאנחנו יחד במשבר הזה".

איך בנית את עצמך מחדש?

"היתה תקופה לא קלה, אבל פשוט התחלתי לעבוד. ב־2001 יצאתי מזלר־אבלגון והתחלתי לעבוד לבד, בתחום החיתום, מחדר במשרדים של שמעון ויינטרוב. היו איתי מזכירה ועוזרת, ועשיתי מה שאני יודע לעשות. ב־2003, ביום אחד, העמדתי חיתום ל־20% מההנפקה הגדולה של אל על. ב־2007 קיבלתי החלטה להפסיק להיות עסק של אדם אחד.

הבנתי שהשוק השתנה, הצעתי לנגה קנז להתמנות למנכ"לית רוסאריו קפיטל. היא הסכימה, ובנתה כאן עסק מדהים. כיום אנחנו לא רק בענף החיתום, אלא גם בבנקאות להשקעות, עם דגש על מיזוגים ורכישות".

אבלגון (60) נולד בארגנטינה בעיר רוסאריו ועלה לישראל ב־1968. אז, בגיל 17, הגיע לחיפה ושיחק כדורגל בקבוצת הנוער של מכבי חיפה אצל המאמן האגדי ג'וני הרדי. אחד מחברי נעוריו הוא אודי אנג'ל ("אני זוכר אותו קם בארבע בבוקר והולך לחלק לחם מהמאפיה של אבא שלו").

"הדומיננטיות של לאומי והפועלים לא בריאה"

אחרי שירות צבאי בנח"ל המוצנח, החל אבלגון את הקריירה שלו כרואה חשבון במשרד קסלמן את קסלמן. ב־1978, בעקבות ההיכרות עם אנג'ל, עבר לכהן כחשב בחברת עופר נכסים של האחים עופר ("יולי עופר ז"ל היה כמו משפחה בשבילי. מאוד אהבתי אותו").

לשוק ההון הוא הגיע ב־1982. "אני איש שצריך אדרנלין, ושוק ההון נראה לי כתחום המעניין ביותר. הבנתי שלהיות חשב זה לא הייעוד שלי, אז עברתי לחברת ביפר תקשורת, בה הייתי שותף ב־10% מהמניות, וסמנכ"ל. ב־1985 מכרתי את חלקי בחברה למוזי ורטהיים, במעט כסף (צוחק), ועברתי לעבוד עם איציק שרם בכלל. ב־1989 גייס אותי זלר, שהיה יו"ר החברה לישראל, מוניתי למנכ"ל חל מימון (פעילות המימון ושוק ההון של החברה לישראל - ת"ז), והקמתי את זרוע ההשקעות של הקבוצה".

אתה זוכר את ההנפקה הראשונה שלך?

"ודאי, זה היה ב־1982. הנפקנו חברת תקשורת בשם קונסורציום שעסקה בשירותי פקס, שאז לא היה נפוץ. בזמן האחרון נשמעים דברי ביקורת רבים על שוק ההון, אבל צריך להבין איזו דרך עברנו מאז. ב־1983 היו שלוש הנפקות שעמדו על הפרק: קופל, חברה להשכרת רכב; ביפר, שבה אני עבדתי; ושנהר, חברה בבעלות בניו של שר האוצר לשעבר יגאל הורוביץ, שעסקה בשתילים. יום אחד, הבורסה החליטה להעניק אישור הנפקה רק לחברה אחת. נחשו איזו חברה קיבלה את האישור: החברה של הבנים של הורוביץ. זו היתה תקופה אחרת, היום זה לא יכול היה לקרות. לא היתה אז ביקורת ציבורית כפי שיש היום".

לפני עשור הקים אבלגון את רוסאריו, ובשנה שעברה קיבלה החברה חיזוק, לאחר שבנק מזרחי טפחות רכש 20% ממנה בתמורה ל־2 מיליון שקל. לדברי אבלגון, "המחמאה הכי גדולה שהייתי יכול לקבל היא שמזרחי טפחות החליט להיות שותף שלנו. אם הנהלת הבנק, שאני הכי מעריך אותה בישראל, החליטה להשקיע אצלנו בחברה - זו מחמאה לא רק בצד העסקי, אלא גם בצד המוסרי".

ועדיין, שלוש החברות ששולטות כיום בשוק החיתום הן פועלים אי.בי.אי, לאומי פרטנרס חתמים וכלל. לדברי אבלגון, "הדומיננטיות של הדואופול פועלים־לאומי לא בריאה ולא תחרותית, יש להם יתרון מובנה לא הוגן. גם הרגולטור שם לב למצב הזה, וב־2008 הוא הגביל את האפשרות של בנק להוביל הנפקות, אם יותר מ־15% מהאשראי הבנקאי של החברה המונפקת מנוהל אצל אותו בנק. אלא שהרגולטור דיבר על התחייבות חיתומית, ומאז שההוראה נכנסה לתוקף היו בעיקר עסקאות של הפצה, ולא של חיתום, ולכן התקנה הפכה לחסרת משמעות. חייבים לטפל בדומיננטיות של שני הבנקים הגדולים בשוק החיתום וההפצה, שפוגעת בתחרות".

"דחיתי הנפקת רוסאריו ושמרתי על חברים"

חשבת להנפיק את רוסאריו קפיטל ב־2007. למה זה לא יצא לפועל?

"יכולתי להנפיק. אני יודע לעשות טלפונים לחברים. אבל ראיתי שהשווקים עומדים להיכנס לתקופה לא טובה, אז החלטתי לדחות את ההנפקה. בדיעבד קיבלתי החלטה טובה, ושמרתי על החברים".

מה היעד שלך ברוסאריו?

"כיום אנחנו נמצאים בשלישיה השנייה של חברות החיתום. אני מאמין שלאט לאט, בהתמדה ובמקצועיות, נגיע לשלישייה הראשונה. הסוד של העסק הזה הוא אנשים, ואני חושב שהאנשים שאיתי הם הכי טובים שיש".

יש הנפקות שאתה מוותר עליהן?

"ודאי. יש לנו מחלקת אנליזה בתחום הביומד בראשות ד"ר זאב ז"ק שמבצעת סינון. מאוד קשה לחתם להגיד לא להנפקה, אבל חשוב שלמנהלים פה תהיה את הזכות לפסול הנפקה. בשנה האחרונה פנו אלינו עשר חברות ביומד בבקשה להשתתף בהנפקות שלהן – שבע חברות פסלנו, ובהנפקות של שלוש האחרות השתתפנו. מתוך שבע החברות שפסלנו, רק הנפקה אחת יצאה לפועל. לעומת זאת, שלוש ההנפקות שבהן השתתפנו הצליחו - רוזטה גרין, רדהיל ואייסקיו".

שלשום השתתף אבלגון בכנס של אוניברסיטת חיפה, שבו נאם שר האוצר יובל שטייניץ. עם סיום דברי השר, אבלגון שאל אותו שאלה נוקבת: "מדוע מתייחסים בישראל לאנשי עסקים כאל גנבים?" בהמשך, כשלצדו יושב עו"ד דוד חודק, אמר אבלגון לשטייניץ כי ועדת חודק בנושא האשראי החוץ־בנקאי הרסה את שוק ההון.

מה מציק לך?

"קורה כאן משהו רע מאוד. אני עליתי לישראל לבד בגיל 16.5, הלכתי לצבא, נפצעתי פעמיים, הקמתי משפחה, בניתי עסק, ואני חי בתחושה שגונבים לי את המדינה, שהיום לא טוב להיות חרוץ, לעבוד, לייצר. מי שנותן את הטון היום הם אלו שמחפשים לא להצליח ולתת, אלא רק לקבל.

"קחו, למשל, את מסקנות ועדת הריכוזיות. כשאנחנו התחלנו את הקריירה, היו פה שלושה גופים: בנק לאומי, חברת העובדים והחברה־הבת שלו, בנק הפועלים ומשפחת רקנאטי. זה היה כל המשק. זו היתה פירמידת שליטה אמיתית. היום יש 20-15 משפחות. אנחנו מדינה צעירה, אי אפשר לתקן ביום אחד תהליך שצריך לקרות לאורך זמן. מהפכות שמתרחשות ביום אחד – נכשלות.

אז הקימו ועדה, שהמליצה שנוחי דנקנר ימכור את כלל - הוא רוצה למכור כך או כך; ותשובה ימכור את הפניקס - ותאמינו לי שאם הוא היה מקבל הצעה טובה, הוא היה מוכר; ושצדיק בינו, שלא ברור מה הקשר שלו בכלל לעניין, צריך לבחור בין פז לבנק הבינלאומי. אני לא מבין למה צריך להתעסק כל הזמן בוועדות ולא לפתור את הבעיות האמיתיות במשק".

לדברי אבלגון, "הקמת שוק ההון בישראל היתה הישג כביר, והיום מסכנים את ההישג הזה בהרבה דרכים ותקנות. אם לא יאפשרו לחברות להשתמש בשוק ההון כמנוף לגיוס אשראי וכמנוף עסקי, אז אנחנו כחברה וככלכלה נפספס, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו בשוק ריכוזי שיוחזק אך ורק על ידי הבנקים הגדולים. מאיפה תבוא התחרות וכיצד יתפתחו חברות חדשות אם אי אפשר לספק להן חמצן? אי אפשר להתנהל כל הזמן בצורה מבוצרת. בונקר בשוק ההון לא יוביל אותנו לשום מקום".

"חודק צריך לבדוק את עצמו"

לפגיעה הקשה ביותר במשק - סבור אבלגון - אחראית ועדת חודק, שתבעה כללי התנהלות חדשים מהגופים המוסדיים. "חודק הוא אדם מוכשר, אבל הוועדה בראשותו הוקמה בגלל היסטריה של הממשלה, והביאה לפגיעה דרמטית בשוק ההון. מאז אימוץ המסקנות, לפני כשנה, כמעט ולא היו הנפקות של סדרות אג"ח חדשות.

"המלצות הוועדה לא מאפשרות למוסדיים להתחרות עם הבנקים, והגבילו את יכולתן של החברות הבינוניות, שבהן תלויה צמיחת המשק, לגוון מקורות מימון. התוצאה היא שהחברות תלויות היום באשראי הבנקאי, אך גם לגבי המשך הצמיחה שלו יש סימני שאלה גדולים.

"הגיע הזמן לעשות חשיבה מחודשת. עברו שנתיים מאז פרסום המסקנות, שנה מאז שנכנסו לתוקף. בואו תבדקו את עצמכם, אולי טעיתם?"

השותף שלך ברוסאריו, מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס, מתח ביקורת בעבר, בראיון ל"כלכליסט", על נוהלי החיתום בגופים מוסדיים. הוא אמר שלא מספיק להביא שלושה אנשים שינהלו את כל מחלקת האשראי.

"מאז שהוא אמר את הדברים האלה לפני שנתיים, יכולת חיתום האשראי בגופים המוסדיים השתפרה משמעותית. הגופים המוסדיים התחזקו באנשי אשראי מהבנקים, שמסוגלים לקבל החלטות ברמה גבוהה, ומקצועיים בבניהול המו"מ – וזאת בניגוד למה שמצטייר בציבור".

האם אתה תומך ברפורמה החדשה של רשות ני"ע בשוק החיתום? תעמדו בדרישות הפיקדון (10 מיליון שקל) שבהן יחויבו החתמים?

"אין לנו בעיה עם המגבלה, ואני חושב שהרפורמה בהחלט חשובה ובמקום. חיתום זה מקצוע, אנחנו חלק משומרי הסף של הציבור".

אבל חתמים ידועים כעם שיודע להסתדר. בסוף תמצאו את הדרך להרוויח, שלא לדבר על הדיבורים על תופעת ה"מעטפות" בימים עברו.

"כל הסיפורים על מעטפות בשוק החיתום הם אגדות. לא היה ולא נברא. לגבי הרגולציה, חתמים הם עם גמיש, והוא צריך לדעת לשרוד. זה כמו ברכבת הרים: פעם אתה למטה, פעם אתה למעלה, אבל חשוב להחזיק את ההגה חזק כל הזמן. צריך גם לזכור ששוק החיתום היום הוא הרבה יותר מקצועי מבעבר: בתקופה שבה אני התחלתי, ההחלטות התקבלו באינסטינקטים, בצורה הרבה יותר יצרית. היום זה אחרת".

תגיות