יורם גבאי: "אנו מאמינים בשינוי במסגרת כללי המשחק, אך חלק מראשי המחאה רוצים לשנות אותם"

"אנחנו מאמינים בשינוי מהותי במסגרת כללי המשחק, אך חלק מראשי המחאה החברתית רוצים לשנות כללי משחק אלו", כך אמר היום (ה') יורם גבאי, חבר ועדת טרכטנברג והממונה על הכנסות המדינה לשעבר, בכינוס של איגוד לשכות המסחר.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין,  ציין כי הנהלת לשכת המסחר תומכת באישור המלצות הוועדה כמקשה אחת, וכי מדובר בהתקדמות אמיתית ומשמעותית בחיזוק החברה הישראלית, אך הוסיף כי קיימות מספר השגות על הדוח המסכם: "ראשית, בעניין מס החברות נכון היה להמליץ על הקפאת הפחתת המס לתקופה זמנית ולבחון נושא זה מחדש בעוד כשנתיים, ולא להעלותו באחוז. שנית, הוועדה כשלה בכך שכלל לא התייחסה להטבת המס המופלגת והמפלה של 5.5 מיליארד שקל המוענקת למפעלי התעשייה החזקים והמבוססים ביותר בישראל. שלישית, הלשכה מתנגדת להמלצה להעלות את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי".

גבאי, שהתייחס להמלצות הדו"ח, אמר "לא הכנו דו"ח שמיועד רק לאוכלוסיות החלשות בישראל. זה נושא לוועדה אחרת. ועדת טרכטנברג הייתה אוניברסאלית כאשר הדגש היה על משפחות עובדות עם ילדים והיינו צריכים לעמוד במסגרת התקציב. מקורות התקציב ליישום הדו"ח הם תקציב הביטחון והורדת הריבית מהחוב לאומי - הדבר מאפשר את גידול ההוצאה האזרחית והישארות במסגרת הפיסקאלית. הוועדה מגדילה את ההוצאות האזרחיות מעל 3% במסגרת המגבלות התקציביות הסבירות".

בהתייחסו לנושא המיסוי אמר: "כאיש מיסוי, הרפורמה במס הכנסה הייתה ראויה מאוד אך אנו בלמנו את הורדות המיסוי האחרות כיוון שלא היה לזה מימון ולא היינו עומדים בכך. הורדת המיסוי תורמת לצמיחה באופן חלקי ביותר. אסור ליצור אבחנה במיסוי, בכדי לא לעוות את הכלכלה ואת ההוצאות הכלכליות. לדוגמא, המהלך של העלאת תקרת הביטוח הלאומי היה כישלון קולוסאלי ויצרנו אפליה סתמית בין נישומים. לכן המלצנו בוועדה להוריד חזרה את התקרה והעלנו את המס השולי במתינות".

בהתייחסו למחירים ותחרות אמר גבאי כי "הוועדה האירה את הנושא. יש ירידות מחירים בתחומי הביגוד, הנעלה, ציוד ביתי ורהיטים כי יש בענפים אלה תחרות. הדרך היחידה לשמר ולפתח את התחרות היא הורדת מכסים. אם אין תחרות, כמו למשל בענף המזון, מתחיל מרדף סיזיפי אחרי היצרנים והרגולטור מחפש לו 'אשמים' הגורמים למחירים הגבוהים".

לדבריו, "הדגשנו כל העת את הצורך בתחרות במשק והמכניזם שהצענו הוא סביר. איגודי העובדים וההסתדרות לא אוהבים את זה, כי רמת התחרות בענפים אלה דוגמת הנמלים, התעופה והחשמל היא צנועה, והוועדה הדגישה את עודף העלויות בענפים אלה. זוהי בהחלט אחת מהנקודות שגורמת ליוקר המחייה ועליית המחירים".

בהתייחסו לנושא הדיור אמר גבאי כי "הוועדה טיפלה בהגדלת היצע הדירות והיא תמכה בדיור ציבורי לקבוצות חלשות, קשישים וסטודנטים. הוועדה המליצה גם על בניית 5,000 דירות מוזלות ו-5,000 דירות להשכרה מוזלת, אך 2 מהלכים אלה קשים ליישום לאור העובדה כי הקריטריונים לקבלת ההטבות הם מורכבים".

גבאי הוסיף עוד כי "במסגרת המגבלות התקציביות זהו הדו"ח הטוב ביותר מבחינת רווחה אוניברסאלית. הקצינו לכך 30 מיליארד דולר על פני 5 שנים כאשר בתום תקופה זו יהיה שיפור, אך האפשרות היחידה באמת להעלות את רמת החיים בישראל היא עליית התוצר לנפש בישראל".

כאשר נשאל גבאי מדוע לא רתמה הוועדה את ראשי המחאה החברתית עמה, השיב כי "למחאה היו שאיפות לשינוי חברתי בקנה מידה תקציבי מאוד גדול, וגם ברמה הפילוסופית של הדברים. ראשי המחאה רוצים מעורבות הרבה יותר גדולה של הממשלה ולכן קשה לגשר על הפערים. בנוסף המחאה מחולקת לכל מיני קבוצות, חלקן רדיקליות בהשקפתן. חלקן רוצות מהפכה בתמהיל היחסים בחברה בין העסקים לאזרחים ולמדינה".

בתום סקירתו של גבאי נערך דיון פעיל ובמסגרתו העירו אנשי העסקים את השגותיהם על הדו"ח. שמואל פרנקל, יו"ר אפסילון בית השקעות אמר כי "ההמלצה להעלות את מס החברות היא החלטה פופוליסטית, שכן זה לא נראה טוב בתקופה שכזו דווקא להפחית את מס החברות, אך יש לבחון את הנושא מחדש".

אורן שחור, (אלוף במיל') לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, ברך על כך שהוועדה העיזה לגעת בפרה הקדושה של תקציב הביטחון, יחד עם זאת ציין כי "אפשר לקחת יותר ואף חבל שלא עושים זאת".

ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, תהה האם הוועדה פיתחה מודל הניתן לכימות שיבחן עד כמה ישום המלצות הוועדה אכן ישפר את המצב היחסי של מעמד הביניים. קליין אמר כי בדומה לכימות מדד העוני, ניתן לעשות זאת בכדי לעקוב אחר ביצוע והשגת מטרות הוועדה.