מדוע הפועל פתח תקווה לא מצליחה להימכר?
פירוט ההכנסות הטבעיות של הפועל פתח תקווה מלמד על המודל העסקי הרעוע של העמותה שניהלה את הקבוצה לאורך השנים
בספטמבר הוצעה הפועל פתח תקווה, קבוצת פאר לשעבר, למכירה ממפרק. הדרישות לא היו גבוהות. הוכרז כי כל מי שמעוניין לרכוש את קבוצת הכדורגל יצטרך להציג ערבויות בנקאיות על סך 1.5 מיליון שקל, וגם את הסכום הזה לא יצטרך להעביר את באופן מיידי ובמזומן, אלא בשלושה תשלומים שווים של חצי מיליון שקל. בקבוצה התעניינו כמה גורמים, כולל קונצרנים בינלאומיים, אפילו אחד שקשור לקבוצת ה־MLS שיקגו פייר. ואולם, אחרי בדיקת הנאותות וספרי החשבונות, כל הרוכשים הפוטנציאליים נסוגו מהעסקה.
למה בעצם? על פניו, רכישת הפועל פתח תקווה - עדיין שם של קבוצה גדולה - רגע לפני שהיא עוברת לאצטדיון חדש, היא לא עסק רע. בטח שעבור 1.5 מיליון שקל. אז למה גם מי שעסק בעבר במכירת קבוצות ישראליות מופתע שזה לא קרה?
מודל עסקי רעוע
בחינת ספרי החשבונות של הפועל פתח תקווה עשויה ללמד על הסיבה לרתיעה של כל איש עסקים הגון והגיוני מלהשקיע בקבוצה.
הכנסות הקבוצה ירדו באופן הדרגתי מ־14.65 מיליון שקל בעונת 2008/09 ל־13.83 מיליון שקל בעונת 2009/10 ועד ל־12.59 מיליון שקל בעונת 2010/11. ההוצאות, לעומת זאת, עלו. שכר השחקנים, למשל, מראה עלייה מ־5.38 מיליון שקל בעונת 2009/10 ל־7.02 מיליון שקל בעונה שאחרי. שכר העובדים האחרים טיפס מ־896,517 שקל בעונת 2008/09 ל־1.11 מיליון שקל בעונה האחרונה.
הוצאות הפועל פתח תקווה בעונה שעברה הסתכמו ב־14.16 מיליון שקל, כלומר גירעון של 1.56 מיליון שקל. הגירעונות כוסו על ידי "צדדים קשורים". לפחות חלקם. על כך בהמשך.
פירוט ההכנסות הטבעיות של הפועל פתח תקווה מלמד עלהמודל העסקי הרעוע של העמותה שניהלה את הקבוצה לאורך השנים.
הכנסות ימי משחק בעונה האחרונה עמדו על 747 שקל - אנחנו מדברים על סכום של בין 18 אלף שקל ל־20 אלף שקל למשחק. אפילו פחות. זהו סכום נמוך מאוד עבור עיר עם אוכלוסייה של יותר מ־210 אלף נפש, שצמחה ב־25% בעשור האחרון. הנתון הזה מלמד יותר מהכל על הנתק של הקבוצה מהקהילה המקומית שלה. הכנסות ימי המשחק נמצאות על גרף יורד מ־2009 אז הכניסה הקבוצה 1.6 מיליון שקל מימי משחק, הסכום הזה ירד ל־771 אלף שקל ב־2010 וכאמור לסכום נמוך עוד יותר בעונה שאחרי. מנהלי הקבוצה ניסו לשפר את המצב על ידי העברת מכירת המינויים לאוהדים – אבל ללא קשר ממשי בין ההנהלה לנציגות האוהדים, ועם עונה שלמה באצטדיון רמת גן המנותק, גם האוהדים לא הצליחו לשכנע אוהדים אחרים להשקיע כסף. הכנסות ימי המשחק אמורות להתרומם עם הכניסה לאצטדיון החדש.
לשם השוואה, הכנסות הקבוצה מהשתתפות בגביע הטוטו בעונת 2010/11 עמדו על 300 אלף שקל (מבונוסים בלבד של הטוטו). הטוטו עצמו העביר סכום נוסף של 1.5 מיליון שקל. כלומר, הטוטו הכניס הרבה יותר כסף לקבוצה מאשר האוהדים.
אף שהקבוצה לא היתה חייבת דין וחשבון לציבור, חשוב לציין שחלק חשוב מהכנסות הפועל היה תמיכה של עיריית פתח תקווה, שגדלה מ־250 אלף שקל בעונת 2009/10 (266 אלף שקל בעונה שלפני) לסכום אדיר של 1.12 מיליון שקל בעונת 2010/11. יש לציין כי העירייה בנתה עבור הפועל פתח תקווה את האצטדיון החדש, אבל לא תעניק לה את הזכות למכירתתאי צפייה- מה שיכול היה להיות מקור הכנסה מצוין לקבוצה. בכל מקרה, הסכום שהעירייה העבירה, כלומר ציבור משלמי המסים העביר, אמור היה להקנות לעירייה שותפות בקבוצה. זה לא קרה. הכסף הזה, ואת זה נראה בהמשך, גם לא הלך לנוער או להשקעה עתידית. כולו הוצא על החזקת הקבוצה הבוגרת.
הנוער לא של הקבוצה
מכירת והשאלת שחקנים, שב־2009 הניבו הכנסה נאה של 1.14 מיליון שקל, הניבו בשנה שאחרי רק 140 אלף שקל ובעונה שעברה כ־580 אלף שקל. אחת הסיבות לאובדן ההכנסה הזאת היא העובדה שמחלקת הנוער של הפועל פ"ת "הופרטה", והיא כבר אינה חלק מאותה ישות משפטית. החל מעונת 2009/10, בצעד התאבדותי מבחינת קבוצה בסדר גודל של הפועל פ"ת, מנוהלת קבוצת הנוער שלה על ידי ישות משפטית אחרת. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים.
שידורי הטלוויזיה מביאים הכנסה די קבועה של בין 2.18 מיליון שקל (2010) ל־3 מיליון שקל (2009). ההכנסות המסחריות מצביעות על עניין מוזר. בעונת 2008/09 הכניסה הפועל פתח תקווה 5.2 מיליון שקל מפרסום ושילוט. הסכום הזה צנח בעונה שאחרי ל־776.7 מיליון שקל (ירידה של 85%!) ובעונה שעברה ל־350 אלף שקל. הנתונים הללו מראים שלא היה ביכולת העמותה לשמור על השותפים והספונסרים שלה לטווח הארוך — עניין חמור מספיק שדורש חשבון נפש עמוק מצד כל המעורבים בקבוצה.
הירידה החדה בפרסום וחסות מקבילה לכניסתה לקבוצה של חברת ה.ל.ה.פ - ראשי תיבות "החברה להצלת הפועל פתח תקווה" - שעם בעליה נמנה מאיר שמיר.
מ־2007 עד ל־2009 גייס שמיר ספונסריות עבור הפועל פתח תקווה. בעונת 2010 העבירה ה.ל.ה.פ 3 מיליון שקל לקבוצה, כחלק מהסכם פינוי הפועל פ"ת מאצטדיון "האורווה" בעיר. בשנה שאחרי החברה העבירה 5 מיליון שקל נוספים. במקביל, ברגע שנכנסו התשלומים של ה.ל.ה.פ, החסויות נעלמו.
"כל חוט קשור לשמיר"
המעורבות של מאיר שמיר לא מסתיימת כאן ואולי הפרטים הבאים עשויים לשפוך אור על למה הפועל פ"ת לא נמכרת.
שמיר, שעל פי מסמכים של בית המשפט העביר לאורך השנים יותר מ־82 מיליון שקל לקבוצה, טוען שאינו חלק מהקבוצה כבר מאז אמצע העשור הקודם. אולם בנובמבר 2009 נחתם הסכם עם העמותה המנהלת של הקבוצה שלפיו שמיר מתחייב לתמוך בעמותה בסכום של מיליון שקל מדי עונה לעשר שנים - החל מהעונה שעברה (אם הקבוצה תרד לליגת המשנה, יקטן הסכום השנתי ל־300 אלף שקל). את הסכום הוא העביר תמורת כמה תנאים, ביניהם הזכות להשתמש במתקני הקבוצה בימי שישי. ההסכם עם שמיר הותנה בכך שהקבוצה תישאר בניהול העמותה על ידי חברי הוועד המנהל - שכעת לא נמצאים עוד במועדון שנכנס לפירוק. כך ששמיר כבר אינו חייב להעביר כסף, אך העונה העביר לפחות מיליון שקל למפרקים, לבקשתם.
מקורות בהפועל פתח תקווה טוענים גם כי הוא היה מעורב במינוי חברי העמותה, בעסקאות של רכישת שחקנים, מינוי מאמנים ובכלל, בניהול המועדון. אנשיו של שמיר מכחישים זאת. בכל מקרה, כעת עובר המועדון הליך פירוק בגלל חובות שהצטברו – מגירעונות עבר, הלוואות, אי־תשלום למס הכנסה ועוד. "כל חוט שאתה מושך במועדון הזה מגיע למאיר שמיר", אומר אחד המעורבים בפירוק. שמיר עצמו מכחיש מעורבות בקבוצה. ואולם, לפי מתווך של אחד הרוכשים הפוטנציאלים, המעורבות של שמיר בהפועל פ"ת היא אחד הגורמים לכך שמשקיעים חדשים אינם רוצים להיכנס לקבוצה. עניין נוסף שמאוד מקשה על המכירה הוא חוב של 1.8 מיליון שקל למכבי פתח תקווה, כחלק מהסכם פיצוי על הריסת "האורווה".
נחזור לשמיר. ביולי 2002 אמר שהוא עוזב את המועדון ומשאיר "שולחן נקי" מחובות והתחייבויות. אותו דבר חזר ביולי 2005. ביולי 2007 דיווח רונן אלעד, יו"ר העמותה אז, על כך שהשקיע בעצמו 8 מיליון שקל, מה שהותיר את המועדון נטול חובות - כשאגב, באותה שנה שמיר גייס מחברות וספונסרים עוד 5 מיליון שקל לקבוצה. ביוני 2010 דיווח גל חצור מהעמותה על כך שהפועל פתח תקווה קיבלה את הכסף מפינוי "האורווה" ועל כך שאין חובות. שנה לאחר מכן אמר חצור כי השקיע מכיסו 4 מיליון שקל. ואז, בקיץ האחרון, הוגש צו עיקול על הקבוצה בגין חובות של 17 מיליון שקל - מה שהוביל להגשת בקשה לפירוק. איך זה קרה?
במועדון, אגב, טוענים כי יש טעות בדרישה של מס ההכנסה והחובות אינם כאלה גדולים (לא יותר מ־3–4 מיליון שקל לטענת אנשי המועדון). בבקרה התקציבית טוענים שבכלל לא היו צריכים ללכת לפירוק. העמותה החליטה על כך בניגוד לעצות הבקרה ורואי חשבון אחרים.
כך או אחרת, כעת הפועל פ"ת היא קבוצה בחובות, עם נכסים לא משמעותיים, ללא מחלקת נוער, מנותקת מקהילת האוהדים. מה שבטוח זה ששמיר לא חדל לגייס או להעביר כספים מכיסו להפועל פ"ת מאז שהודיע על עזיבתו בתחילת העשור הקודם.
ייתכן שהכספים הללו אפשרו לו שליטה בהליכי קבלת ההחלטות בעמותה; ייתכן שאלו היו רק תרומות או הסכמי חסות ולא היתה לו שום שליטה - למרות הסכומים הגדולים שהעביר. הגרסאות שונות ומגוונות. בכל מקרה, הקבוצה נוהלה בצורה מחפירה, מה שהוביל לקריסתה, ואי הוודאות הנוכחית לגבי מצבה לא מאפשר התעניינות רצינית של רוכש פוטנציאלי.
36 תגובות לכתיבת תגובה