כך יסכלו העיריות את המעט שנתן טרכטנברג לדיור

ועדת טרכטנברג נולדה בעקבות המחאה הציבורית שנבעה ממצוקת הדיור בישראל. האכזבה הגדולה של מנהיגי המחאה לא מפתיעה את מי שמציצים לרשימת ההמלצות של ועדת המשנה לתחום הדיור, שנפרסות על פני לא פחות מ־42 עמודים. ברשימת הצעות הייעול של הוועדה חסרה התייחסות לנושאים שבהם הוועדה כנראה לא רצתה לטפל, או לחלופין לא הבינה את חשיבות הטיפול הדרוש.

מקרה מייצג הוא נושא מכרזי מחיר למשתכן, אותם מכרזים שבמסגרתם נמכרת קרקע מדינה לקבלן שמבטיח את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר, גודל הדירות לרוב קטן מ־100 מ"ר וחלקן מיועדות לזכאי משרד השיכון על פי קריטריונים קבועים מראש. עד כה מי שחסם את הקבלנים בבניית הדירות הקטנות והזולות מהמקובל בשוק היו ראשי העיריות, שמעדיפים לקדם בנייה של דירות בינוניות וגדולות בלבד כדי למנוע מאוכלוסייה חלשה כלכלית להגיע לעירם. אולם, המלצות ועדת טרכטנברג לא טיפלו בבעיית חסם זו והמצב נותר כשהיה - כל הקשור בניהול יומיומי של בנייה בערים נתון בידי ראשי העיריות.

תלונה שהגיעה לפתחו של שר השיכון מצביעה בדיוק על החור שהשאירה ועדת טרכטנברג, כשלא הציעה לחייב ראשי עיריות לאפשר בניית דיור בר־השגה באמצעות חקיקה.

משרד השיכון אישר, ראש עיריית רמלה פסל

חברת הבנייה הוותיקה ב.יאיר, שבשליטת היזם יאיר ביטון, פנתה בימים האחרונים אל שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס במכתב שחושף מאבק עם עיריית רמלה בנושא בנייה על קרקע שרכשה מהמדינה במכרז מסוג מחיר למשתכן ב־27 בפברואר 2011. מדובר בשני מגרשים (301 ו־303) בשכונת קריית האומנים (או בשמה המוכר יותר מצליח דרום), שנחשבת למובילה בשוק הדיור בעיר בשנים האחרונות. לפי המכתב, ראש עיריית רמלה יואל לביא הטיל וטו על הקמת הפרויקט המתוכנן של ב.יאיר שכלל ארבעה בניינים ובהם 144 יחידות, ובו מחיר דירת 3 חדרים נע סביב 940 אלף שקל. כתוצאה מכך נעצר שיווק הפרויקט לרוכשי דירות, והחברה לא יכלה לקבל היתרי בנייה וליווי בנקאי.

בב.יאיר מסבירים כי בעקבות הביקוש הגדול לדירות באזור קידמה החברה במהירות את התשלום עבור פיתוח הקרקע למשרד השיכון והשלימה אותו כבר בחודש אפריל 2011. אולם למרות הדרישה לדירות, שעליה מדווחים בחברה, נטען כי ראש העירייה סיכל את התוכנית לבניית דירות מוזלות. יוסי ביטון, סגן יו"ר החברה ואחיו של בעל השליטה בה יאיר ביטון, מספר כי לקראת הפרויקט התקיימו ישיבות במשרד השיכון, והפרויקט אושר על ידי נציגי המשרד במתכונתו הנוכחית.

מנגד, הוא טוען, "בוועדת הליווי הביע ראש עיריית רמלה את התנגדותו לבניית דירות במסגרת מחיר למשתכן ברמלה וטען כי הוא אינו מעוניין שבעירו ייבנה פרויקט מסוג זה, ואגב כך הנחה את נציגי העירייה ומוסדותיה להקפיא כל טיפול בפרויקט". ביטון מוסיף כי הוא קיים פגישה עם ראש עיריית רמלה במטרה לבחון את טענותיו ולשכנעו כי הדבר רק יועיל לעיר וכי אין בו כדי להזיק לכלכלתה. "ראש העיר התבצר בעמדתו שלפיה אין בדעתו לאשר פרויקט כלשהו מסוג מחיר למשתכן בעירו", אמר ביטון. לדבריו, "לאור התנגדותו של ראש עיריית רמלה, ניצבת חברתנו מול שוקת שבורה. שכן, ראש העיר עוצר במו ידיו פרויקטים ומפעיל את מלוא כובד משקלו נגד תוכניות אשר אושרו זה מכבר על ידי משרד השיכון".

חברת הבנייה מוחזקת כבת ערובה של העירייה

דובר עיריית רמלה לא מכחיש כי ראש העיר אכן מתנגד לפרויקט בשל ההחלטה של המדינה למכור את הקרקע במכרז דיור למשתכן. לטענתו ההתנגדות היא נקודתית לבניית דירות מוזלות בשכונה זו: "שכונת קריית האומנים היא שכונת הדגל של העיר רמלה. ברמלה יותר מאלף יחידות דיור עם תב"ע (תוכניות בניין עיר, ש"פ) מאושרות בשכונות אחרות שמשרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל יכלו לשווק מזמן כמענה למחסור בדיור, כולל דיור למשתכן ודירות לזכאי משרד השיכון". עוד מסר דובר העירייה, "התנגדותו ועמדתו של ראש העירייה יואל לביא נאמרו טרם שיווק הקרקע.

משרד השיכון לא התחשב במדיניות העירייה, בו בזמן שהעירייה נותרה עקבית בצורך לשמר את שכונת קריית האומנים כשכונת הדגל שרמת הביקוש בה גבוהה". כלומר, לביא גם לא מכחיש שהוא מטרפד את הפרויקט ומחזיק את חברת הבנייה כבת ערובה במסגרת מלחמתו במשרד השיכון.

האבסורד הוא שמאז שנמכרה הקרקע מהמדינה לב.יאיר המחירים באזור ירדו וכיום הם ברמה דומה למחירים שבהם החברה מתכוונת למכור את הדירות בפרויקט. החברה שילמה על הקרקע 29 מיליון שקל בתוספת היטלי פיתוח של 13 מיליון שקל. על פי סכומים אלה, שילמה החברה 310 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור או 10,000 שקל למ"ר. בחברה אומרים כי רוב מכרזי הקרקע הרגילים בשכונה נסגרו בהמשך בסכומים דומים, כך שפשוט מדובר בהחלטה של ראש העירייה למנוע מזכאים הקלות וסיוע ממשרד השיכון כדי לרכוש במקום דירה.