נקמת היורמים

בערך מאז שהמציאו את המחשב האישי, היו אנשים שחשבו איך לנצל את הכלי הזה לטובת הכדורגל. בשנות השמונים נעזר מאמנה הצעיר של מונאקו, ארסן ונגר, בתוכנה שחבר מתמטיקאי פיתח עבורו, Top Score. לוולרי לובנובסקי, מאמן דינמו קייב האגדי, היה מדען צמוד, אנטולי זלנטסוב, שפיתח משחקי מחשב שעזרו לבחון את המחשבה של שחקני הקבוצה. הצוות של זלנטסוב השתמש בסטטיסטיקות רבות כדי לעזור ללובנובסקי לבנות את "מכונת הכדורגל" שלו.

ב־1996 קבוצה של חברים באנגליה שהיתה רושמת סטטיסטיקות על משחקי כדורגל בשביל הכיף בפאב הקימה את Opta, שכיום נחשבת לחברת סטטיסטיקת הכדורגל הטובה והגדולה בעולם. היא מספקת נתונים רבים לקבוצות ולתקשורת - ממספר תאקלים שבהם ניצח הקשר הדפנסיבי ועד למספר הורדות הכדור של החלוץ המרכזי. הנתונים האלה מאוד פופולריים בקרב צופי המשחק - וכהוכחה לכך, לחשבון הטוויטר של Opta יש יותר עוקבים מאשר לעיתונאים פופולריים וגם יותר מלאד מיליבנד, מנהיג מפלגת הלייבור. ואולם, הנתונים האלה הופכים ליותר ויותר משמעותיים בשוק העברות השחקנים ובתחילת עידן הפייר פליי הפיננסי. כשכל קבוצה צריכה להוציא את הכסף שלה בחוכמה גדולה יותר, התחרות על הנתונים האלה פותחת פתח לתעשייה שלמה.

ארסן ונגר. כבר בשנות השמונים חיפש את הפורמולה ליעילות סטטיסטית בכדורגל | צילום: אי פי אי

כמה עולים 30 סטטיסטיקאים?

כיוצא מכך, Opta איננה היחידה שמספקת "ניתוחי ביצועים" - השוק הזה מתמלא בחברות, שמחפשות למכור לקבוצות את הניתוחים הטובים ביותר. לא מן הנמנע גם שקבוצות ישקיעו הרבה כסף מעצמן בצוות סטטיסטיקאים, שייתנו להן יתרון בשוק העברות השחקנים. אם 30 סטטיסטיקאים עולים בסביבות 2 מיליון דולר בשנה, זה סכום ששווה להשקיע לקראת רכישות של שחקנים בהרבה יותר מיליונים.

החברות הללו נותנות שירותים רבים. אלעד עמיר, שעובד עבור פרוזון (ProZone), אומר שהחברה שלו עושה עבור הלקוחות שלה "ניתוח של הקבוצות היריבות לקראת מפגש ביניהן. לעתים קרובות נחשפות נקודות חולשה שאפילו היריבה לא מודעת להן - הכנה מקצועית ברמה שלא נראתה כמותה בישראל". ואולם, הדבר החשוב יותר מבחינה כלכלית הוא הסקאוטינג. "לפרוזון נתונים מעמיקים ומפורטים על כ־40 אלף שחקנים בליגות שונות בעולם. גישה למידע זה מאפשרת ביצוע רכישה מושכלת יותר של שחקנים וצמצום הפסדים כלכליים".

לפי עמיר, "הרבה קבוצות בעידן של היום כבר אימצו את תחום ניתוח הביצועים. היום האתגר מחוץ לתחומי המגרש גדול בדיוק או אולי אפילו יותר מאשר בתוך תחומי המגרש, ומכיוון שרובם משתמשים במערכות שלנו, יכולת ניצול המשאבים היא שתקבע איזה קבוצה תגיע רחוק יותר. מרבית האנשים סבורים שההחלטה האם להחתים שחקן או לא תלויה בדעה האישית והעדפתו של המאמן - מצב שקיים שישראל - אבל קבוצות כיום מבינות שעם כמות הכסף שמוטלת על כף המאזניים, כל רכישת שחקן שלא תניב תוצאות תהיה פגיעה קשה במצבן הפיננסי. לכן הן משקיעות כסף - הרבה פחות לעומת השקעה בשחקן כושל - כדי לרכוש את המידע והנתונים הסטטיסטיים על כל שחקן שהן מעוניינות לרכוש. מעבר לכך, ברגע שיש לך נתונים על השחקנים של הקבוצה שלך על פני תקופה ארוכה, אתה יכול לקבוע את מחיר השחקן בצורה מושכלת יותר ולעתים תכופות להניב תשואות גבוהות יותר".

עמיר מספר שלארסנל ישנם נתונים סטטיסטיים וקטעי וידיאו של שנים רבות על כל שחקן שמשחק אצלה, ובכך היא קובעת רף של ביצועים ויכולות של כל תפקיד במגרש, שכן כשמגיע הזמן לסרוק את שוק ההעברות, השחקן שאותו רוצים לצרף חייב להיות בעל היסטוריה סטטיסטית טובה יותר מאשר לשחקנים הקיימים בתפקיד הספציפי הזה.

בילי בין "האמיתי". אנגלופיל שמעריץ את ונגר ומייבא את תפיסת המאניבול לכדורגל העולמי | צילום: איי פי

32 מיליון נתונים

זה משנה הכל. ארסן ונגר היה יכול לבנות קבוצות זולות ומצוינות בזכות ניתוחי סטטיסטיקה. כך גם סם אלרדייס בבולטון. עם השנים יותר ויותר קבוצות השתמשו יותר ויותר בסטטיסטיקה כדי לקבוע אסטרטגיה ארוכת טווח.

לפי כתב "הפייננשל טיימס" סיימון קופר, העברתו של יאפ סתאם ממנצ'סטר יונייטד ללאציו היתה הראשונה שהסתמכה בעיקר על סטטיסטיקות. קופר כותב שאלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, ראה שסטטיסטיקות התאקלים של סתאם בדעיכה והחליט למכור אותו לכל המרבה במחיר. פרגוסון הודה מאוחר יותר כי טעה במכירתו של הבלם ההולנדי. הוא פשוט לא ניתח את הנתונים טוב מספיק. מספר התאקלים לא מראה כמה בלם טוב או רע. פאולו מאלדיני, למשל, כמעט ולא תיקל. אולי פעם בשני משחקים – אבל זה לא פגע באיכותו כשחקן הגנה. אז נתונים לא שווים כלום בלי ניתוח נכון. וכיום, כשלכל מועדון בפרמיירליג, למשל, יש יותר מ־32 מיליון נתונים על יותר מ־13 אלף משחקים, צריך לדעת איך לנתח ומה לנתח. וצריך, מפני ששוק ההעברות מבוסס יותר מתמיד על סטטיסטיקה, למצוא את הנתון הטוב שלאף אחד אין, הנתון שייתן לך יתרון ענק בשוק.

זה כבר קרה בבייסבול

ב־2003, המהפכה קיבלה עוד טוויסט. ספר הבייסבול "מאניבול" יצא לאור, ורבים בכדורגל ישבו ולמדו אותו. בספר מסופר על בילי בין, שבזכות נוסחאות מתמטיות וניתוח חדשני, מנצל כשלי שוק ולבנות קבוצה זולה אך מצוינת באוקלנד אייז. בכך הוא שבר כל תפיסה מוקדמת ארוכת שנים בבייסבול וזכה לכך שבראד פיט יגלם אותו בסרט שמבוסס על הספר. בין, שאחד הגיבורים שלו הוא ארסן ונגר ואנגלופיל לא קטן (הוא אוהב כדורגל אנגלי ואת אואזיס), הביא את החשיבה הזאת גם לכדורגל. הוא חבר טוב של דמיאן קומולי, המנהל הספורטיבי שנבחר על ידי ג'ון הנרי, הבעלים, לבנות את ליברפול דרך שוק העברות השחקנים.

בילי בין מאמין שהבייסבול הפך "ליותר מדעי" וגם הכדורגל עובר תהליכים דומים. "אם מספרים נותנים לך יתרון, אז כולם ירצו אותם", הוא מסביר. "אם מישהו משתמש רק בתחושות שלו והוא צודק ב־30% מהפעמים ומישהו אחר משתמש בסטטיסטיקה וצודק ב־35% - אז יש כאן יתרון של 5%, וזה משמעותי".

בייסבול כבר הפך לספורט של "חנונים". ת'יאו אפשטיין, הג'נרל מנג'ר של בוסטון רד סוקס, היה "שחקן המאניבול" הראשון שזכה בוורלד סירייס עם בוסטון רד סוקס, ומאז רוב הקבוצות משתמשות באנשי מספרים וסטטיסטיקאים ברמות הגבוהות ביותר בשרשרת קבלת ההחלטות של המועדון. "אם זה קרה בבייסבול, זה יקרה גם בכדורגל", אומר בין. וזה הגיוני. אמנם כדורגל הוא משחק הרבה יותר זורם מבייסבול ויש בו הרבה יותר גורמים, כגון עייפות וקומבינציות בין שחקנים, אבל משחק במגרש מתוחם שבו משחקים 22 שחקנים תחת סט חוקים מוגבל הוא לא חידה מתמטית בלתי פתירה.

כיום בפרמיירליג לכל קבוצה יש "מחלקת מדע" ואנליסטים שבוחנים אספקטים מדידים של המשחק. רבים מהם כמעט לא מדברים עם המנג'רים - אבל הם מקבלים יותר ויותר כוח בחדרי הישיבות, ובעקבות הצלחות של מאמנים שלא היו שחקנים בעבר (ע"ע ז'וזה מוריניו, רפא בניטס ואנדרה וילאש בואש) יגיע הזמן שדווקא החנונים יאמנו את הקבוצות.