דו"ח השכר בענף הנמלים – הכי טוב להיות נתב

בחברת נמלי ישראל, החברה הממשלתית שמפקחת על פיתוח נמלי הים של ישראל, נהנים הבכירים מהסכמי שכר שאינם קיימים עוד ומצבירת וותק שמסייעת לחלק מהבכירים שם לסיים את החודש בלי בעיה – כך עולה מדו"ח שיאני השכר במגזר הציבורי שמתפרסם היום (ב').

ראו גם: מיהו שיאן השכר במגזר הציבורי?

שיאן השכר של חברת נמלי ישראל הוא ראש יחידת משאבי אנוש וגמלאות אישה שפירא, שעלות שכרה (ברוטו) לחודש ב2010 הסתכמה ב-59.2 אלף שקל. במקום השני ניצב ראש יחידת מנהל ורווחה יצחק שטיינברג, שב-2010 הביא הביתה 59 אלף שקל (ברוטו) כל חודש. במקום השלישי ניצב מזכירת החברה יעל דגון ואילו במקום הרביעי ראש יחידת הרכש וההתקשרויות, פנחס אפשטיין, שהביאו כל חודש 59 ו-58 אלף שקל לחודש, בהתאמה.

לעומת אנשי המשרדים, בים הפתוח המשרה הנחשקת ביותר בענף הנמלים בישראל היא ליווי אוניות מקומיות וזרות מהים הפתוח לשטחי העגינה. לראייה, ארבעת שיאני השכר בנמל אשדוד הם עובדים וותיקים שמשמשים כנתבים, כאשר עלות השכר (ברוטו) שם מתחילה ב-56 אלף שקל בחודש לזוטר שמביניהם, ומגיעה לכ-71 אלף שקל בחודש לבכיר גם בנמל אילת משתלם להיות נתב, כאשר במקום השלישי בטבלת שיאני השכר שם ניצב נתב הנמל, שעלות שכרו (ברוטו) בחודש מגיעה ל-54.5 אלף שקל, רק כמה מאות שקלים משני שיאני השכר בנמל הדרומי: רמ"ח ים שקיבל ב-2010 כ-70 אלף שקל בחודש ורמ"ח מתקן התפזורת, שקיבל כ-54.8 אלף שקל לחודש.

גם בנמל חיפה משתלם להיות נתב, כאשר בין חמשת שיאני השכר שם מקצוע הנתבים תופס את המקומות הראשון (כ66 אלף שקל לחודש), השלישי (65.3 אלף שקל לחודש) והחמישי (63.6 אלף שקל לחודש). בתווך, ובמקומות השני והרביעי, ניצבים סדרן העבודה הראשי (65.7 אלף שקל לחודש) והמכונאי הראשי (65.2 אלף שקל בחודש), בהתאמה. יצוין שמנכ"לי שלושת הנמלים לא משובצים בטבלת שיאני השכר של המתחם הימי אותם הם מנהלים.