דו"ח טכנולוגי: להזיז חפצים בכוח המחשבה? כבר לא מדע בדיוני

תראי, אמא, בלי ידיים

אחד החלומות הקדומים ביותר של בני האדם היה לעוף, אולי בגלל כל הציפורים המתסכלות האלה שסיכלו את ארוחות הבוקר של אבותינו הקדמונים כשפשוט התחפפו במהירות מסביבתם. את החלום הזה כבר הגשמנו, אז נותר רק החלום שאורי גלר בנה ממנו קריירה: לשלוט בחפצים בכוח המחשבה.

ולאט לאט אנחנו מגיעים גם לשם, בזכות הפיתוחים החדשים בתחום השליטה באמצעות המוח (שעליהם כתבנו בהרחבה כאן). לפני כמה שנים הצליחו מדענים לגרום למשותקים לשלוט באמצעות קסדה בחלקים שונים של הבית שלהם. עכשיו מדגים ה-BBC ערכה, שמיוצרת על ידי IBM, שמורכבת על הראש שלך ומאפשרת – אחרי שהמחשב שלה לומד לקרוא את המחשבות שלך – להזיז חפצים. כן.

החיישנים עדיין בסיסיים למדי, והשליטה בחפצים באמצעות המחשבה היא פרימיטיבית משהו. לוקח למחשב לא מעט זמן ללמוד את צורת המחשבה שלך, ועוד לא דיברנו על אי הנוחות כשאתה צריך לחבר ערימה של חיישנים לגולגולת. אבל אם למדנו משהו מהעשורים האחרונים, מה שאנחנו באמת יודעים לעשות טוב זה למזער. אף אחד לא יתפלא אם בתוך עשור, אוזניה קטנה נוסח אוזניות הבלוטות' הפופולריות מדי תהיה כל מה שתצטרך כדי להיות ג'ין גריי.

השיטה החדשה עשויה לסייע מאוד, כמובן, לאנשים שאינם מסוגלים להזיז את ידיהם או רגליהם. עם זאת, אני מנחש שהרעיון של כניסה לדירה והפעלת המנורה – או, במקרה של ישראל, המזגן – באמצעות כוח המחשבה בלבד יקסום להרבה מאד אנשים. תופעת לוואי מעניינת היא שכאשר המחשב לומד איך אתה חושב, הוא גם מכמת את המחשבות שלך לקוד, ואני משוכנע שיהיו כמה אנשים שיעשו עם זה דברים מדהימים במיוחד.

 

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, גרסת הסמארטפון

AT&T חושבת שהיא הצליחה לפתור בעיה קלאסית: עובדים שמשתמשים בשירותי הרשת של המעסיק שלהם, במיוחד באמצעות סמארטפון. הבעיה אקוטית במיוחד כאשר המכשיר הפרטי שלך מתוחכם הרבה יותר מהגרוטאה שמספק המעביד, שמצידה היא מאובטחת יותר.

שירות חדש של AT&T, בשם Togge, נועד לפתור את הצרה הזאת . הוא מאפשר למשתמש להחליף בקלות בין שני סוגי חשבונות: חשבון עסקי, שמכיל את כל הדברים המשעממים-אך-הכרחיים לקיום בעולם הקפיטליסטי המנוכר, וחשבון פרטי, שקשור יותר לחיים האמיתיים של המשתמש. השירות, שיהיה זמין רק למכשירי אנדרואיד – באפל, יש לך רק סוג אחד של חיים והם ממילא לא שלך – צפוי להתחיל לפעול בסוף השנה, וב-AT&T אמרו שכמה לקוחות עסקיים כבר הביעו בו עניין.

ספקית הסלולר מתכוונת להוציא קו של מכשירים שמטרתו לפתות אנשים שמשתמשים במכשיר מהחברה להפסיק עם המנהג המגונה הזה. והוא אכן מגונה: חברות רבות חושבות שמשום שארגנו לעצמן הטבת מס על ידי כך שנתנו לך מכשיר שלא עולה להן כסף, הן גם רשאיות להציק לך מחוץ לשעות העבודה. אם AT&T תצליח איכשהו לצמצם את המנהג הנלוז הזה, דיינו.

הודעות בחינם! הודעות בחינם!

סקר חדש שנערך בקרב מדגם מייצג של אדם אחד מעלה שחברות הסלולר נמצאות במקום השלישי (71.8%) בחוסר הפופולריות שלהן, אחרי בנקים (98%) ומחלות מין מדבקות (72%). אחת השיטות היותר מגונות שלהן לבצע חלוקה מחדש של העושר, כלומר להעביר את זה של הציבור אליהן, היא הודעות SMS.

העלות של הודעת SMS לספקית היא אפסית. אף על פי כן, החברות ברחבי העולם גובות סכומים בלתי סבירים בעליל בעבורן. בארה"ב לבדה הן מכניסות לה משהו כמו 20 מיליארד(!!!1) ירקרקים בשנה. ובכן, הבשורות הטובות הן שהחגיגה הזו נמצאת בהליכי סיום. יותר ויותר משתמשי סמארטפונים מכירים אפליקציות שמשתמשות ב-WiFi או בחיבור ה-3G כדי להעביר את ההודעות ללא תשלום.

אפל עומדת להציג אפליקציה משלה שתעשה את אותו הדבר, כמובן רק בין מכשירי אפל השונים, ובלקברי עושה את זה מזמן. ויש כמובן אפליקציות כמו Whatsapp, שפופולרית מאוד בקרב משתמשי אנדרואיד ותומכת ברוב מוחלט של המכשירים, כולל נוקיה. אם המגמה הזאת תימשך, אילן "הספר" בן דב יצטרך לחפש את החברים שלו קצת יותר באינטנסיביות.

החדשות הרעות הן שאפשר לסמוך על אפל שמהרגע שבו היא תוציא את האפליקציה שלה, למתחרות באפסטור יתחילו לקרות דברים לא שמחים. פתאום יסתבר שהן לא עונות על סעיף 2,483,176 של חנות האפליקציות, שבו כתוב באותיות קטנות "לא תדפוק את שולי הרווח של אפל", והן ייעלמו במפתיע כאילו מעולם לא היו. החדשות הרעות עוד יותר הוא שאובדן הרווחים כנראה ייאלץ את ספקיות הסלולר לחשוב על שיטה חדשה להוציא מאיתנו המון כסף. ואתם לא רוצים אותן יצירתיות.

 

חשאי, חשאי מדי 

 

אם יש משהו שיכול לגרום לוויקיליקס, הכת של ג'וליאן אסאנג', להיראות איכשהו חיובית, זו המלחמה המלוכלכת שמנהל נגדה הממשל האמריקאי. מסמכים שנחשפו לאחרונה מגלים שהממשל דרש לקבל את האימיילים שברנש בשם ג'ייקוב אפלבאום, האקר ופעיל זכויות אדם, החליף במשך שנתיים. עד כה, למרות שורה ארוכה של הטרדות, אפלבאום לא הואשם בדבר.

הבקשה של הממשל היתה חשאית. ספקית הרשת SonicISP נלחמה בצו החשאי בבית המשפט, ודרשה להודיע לאפלבאום שהממשל קורא את האימיילים שלו. היא הפסידה. ספקית אחרת, גוגל, סירבה להגיב בנושא – מה שאומר שהיא כנראה העבירה לממשל את כל המידע בלי לנסות להילחם יותר מדי.

בעבר, כשהממשל האמריקאי ניסה לעשות טריק דומה לטוויטר ולקבל מידע של שורה של משתמשי וויקיליקס ללא הסכמתם, טוויטר הלכה לבית המשפט וניצחה. גוגל, גם אז, נשכבה על הרצפה והשמיעה קולות של שטיח.

אבל גוגל היא לא הבעיה. אפילו לא הסימפטום. אחד הרעיונות שבבסיס שיטת המשפט האנגלית, שגרסה שלה קיימת גם אצלנו, היא פומביות הדיון. אתה לא נוקט מהלכים ללא ידיעתו של אחד הצדדים. קיימת הסכמה שמותר לממשלה לבצע חקירות חשאיות, כי מה לעשות – ממשלות צריכות להתמודד עם ארגונים שונים, החל מהמאפיה וכלה בכנופיות תג מחיר.

אבל ההסכמה הכללית היא שחקירות כאלה צריכות להיות נדירות, ושנוקטים בהן רק כאשר אין שום ברירה אחרת. אם אתה מוותר על העיקרון הזה, אתה גורס שכל חקירה יכולה, אולי אף צריכה, להפוך לחקירה חשאית. ואז אתה במדרון חלקלק מאוד.

אם ממשלת ארצות הברית חושבת שיש לה סיבה לחקור את פעיל זכויות האדם ג'ייקוב אפלבאום, אז שתלך בבקשה לבית המשפט, תציג את הראיות שלה ותאפשר לו להתגונן. אף אחד לא טען, עד כה, שהוא טרוריסט מסוכן או חבר בארגון פשע מאורגן. מי שהופך חושפי מידע לאויבים שצריך להלחם בהם במחתרת, שלא יתפלא כשהם יהפכו לאויבים כאלה.

קצרצרים

הקינדל פייר של אמזון עושה עוד ועוד קולות של קוטל-אייפד פוטנציאלי. הטאבלט הזול יחסית של קמעונאית-כל-דבר-שזז, שצפוי להגיע בעונת החגים לארה"ב, כבר הפך למוצר הנחשק ביותר ברשימת האלקטרוניקה של אמזון. ב"אטלנטיק" מציינים שטאבלטים קודמים שניסו להתחרות על התואר – ניתן לראות כמה מהם בערימת המציאות המוזלות שליד הקופה – לא עוררו כזו רמה של עניין. אפילו עבדכם הנאמן, שסבור שטאבלטים הם פשע נגד השכל הישר, חושק בכזה.

לניו זילנד, מסתבר, יש דעה אחרת על טאבלטים מזו שלי – זה בסדר, ממילא רוב האוכלוסיה שם מורכבת מכבשים – והיא הכניסה את הטאבלטים למדד המחירים לצרכן שלה. מוצרים חדשים שנכנסו אליו יחד עם הטאבלטים: דיסקים חיצוניים ופיתות. זאת לא בדיחה. 

היסטריית מותו של סטיב ג'ובס נמשכת: ריצ'רד סטולמן, מייסד תנועת התוכנה החופשית שכבר הרגיז לא מעט ישראלים, התנגד מטבע הדברים לכל דבר שג'ובס עשה בחייו. עכשיו הוא מגדיר אותו כ"חלוץ בהפיכת המחשב לכלא שנראה מגניב, שנועד להפריד בין שוטים ובין חירותם", והוסיף – תוך השוואה לפוליטיקאי ידוע בשחיתותו – שהוא לא שמח על כך שג'ובס מת, אבל שמח על כך שהוא כבר לא איתנו. העמדה הלגיטימית-אם-כי-הבוטה הזו גררה קריאות להדחתו של סטולמן מהתפקיד שהוא מחזיק בו, מה שהוא לא יהיה.

כדאי שזה ייגמר עד סוף השבעה, אחרת אצטרך לבחור בין הלענה המסורתית לציאניד המודרני: פנאפלים דורשים עכשיו מאנשים "לחיות כמו סטיב". הם כנראה לא מתכוונים לזה שאתם צריכים לחיות על חשבון עבודת ילדים, להתכחש לילדיכם-שלכם, לרמות את השותפים שלכם, להתעלל בעובדיכם ולא לתרום שנקל לצדקה. סטיב ג'ובס הופך במהירות, בקרב האנשים שסגידה לאפל מילאה את הבור הריק הענק שבנשמתם, למקבילה של ישוע מנצרת. במקום "מה ישוע היה עושה", הולכים על "מה סטיב היה עושה". באותה רוח, מישהו (באתר עם השם ההולם "כת מק") שם לב שהיה כסא ריק ושמור בהשקה האחרונה של אפל, והוא מפנטז על כך שהוא היה שמור לג'ובס. אחרים מדברים כבר על הצבת כסא קבוע לסטיב, כמו לאליהו. בעעעעעע.

ובידיעה מטומטמת אף יותר, גבר טקסני נעצר משום שעל פי החשד, הוא תקף פיזית את אשתו לאחר שזו האחרונה לא התלהבה מסטטוס שכתב בפייסבוק וסירבה לעשות לו לייק. עבדכם הנאמן רואה במפח נפש איך הבדיחות הגרועות שלו לא מצליחות לחלץ לייק מטובי ידידיו על בסיס יומיומי, ועד כה לא חשב שזו סיבה טובה מספיק להוריד להם לום על הראש. מצד שני, טקסס.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"