אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תומאס סרג'נט וכריסטופר סימס הם הזוכים בפרס נובל בכלכלה

תומאס סרג'נט וכריסטופר סימס הם הזוכים בפרס נובל בכלכלה

סרג'נט מאוניברסיטת ניו יורק וסימס מאוניברסיטת פרינסטון זכו על המחקר האמפירי שלהם על סיבה ותוצאה במאקרו כלכלה

10.10.2011, 13:05 | כתב כלכליסט

תומאס סרג'נט (68) מאוניברסיטת ניו יורק וכריסטופר סימס (69) מאוניברסית פרינסטון הם הזוכים בפרס נובל בתחום הכלכלה. השניים זכו על המחקר האמפירי שלהם בתחום הסיבה והתוצאה במאקרו כלכלה.

בהודעת הזכייה נאמר כי סרג'נט "הוכיח כיצד ניתן להשתמש במאקרו כלכלה מבנית לניתוח שינויים קבועים במדיניות הכלכלית. ניתן ליישם את השיטה הזו לחקר יחסים מאקרו כלכליים, במקרים בהם משקי בית וחברות מתאימות את הציפיות שלהן במקביל להתפתחויות כלכליות. סרג'נט בחן לדוגמה את התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר מדינות רבות ישמו בתחילה מדיניות של אינפלציה גבוהה, אך בסופו של דבר הציגו שינויים מערכתיים במדיניות הכלכלית ופנו לשיעור אינפלציה נמוך יותר".

על סימס נאמר כי "פיתח מתודה שמסייעת לנתח כיצד הכלכלה מושפעת משינויים זמניים במדיניות הכלכלית ומגורמים אחרים. סימס וחוקרים נוספים יישמו את המתודה הזו כדי לבחון, בין היתר, את ההשפעות שיש להכרזה של בנק מרכזי על עלייה בשיעורי הריבית. לרוב עוברות שנה או שנתיים עד ששיעור האינפלציה יורד, בעוד שהצמיחה הכלכלית יורדת בהדרגה כבר בטווח הקצר, ואינה חוזרת לשיעורים הרגילים שלה אלא רק לאחר שנתיים".

ועדת נובל ציינה כי על אף שסימס וסרג'נט ביצעו את המחקרים שלהם בנפרד, הם למעשה משלימים אחד את השני במספר דרכים. בוועדה מדגישים כי המחקרים של הזוכים בשנות ה-70 וה-80 ושיטות העבודה אומצו הן על ידי חוקרים אחרים והן על ידי קובעי מדיניות ברחבי העולם. כיום נחשבות המתודות שפיתחו סימס וסרג'נט ככלים חיוניים בניתוח מאקרו כלכלי.

הפרס בגובה 10 מיליון קרונות שבדיות (1.5 מיליון דולר) יחולק בין השניים. סימס אמר בתגובה כי לא ציפה לזכות בפרס. "איני יכול להיות מאושר יותר מכך שזכיתי ביחד עם עמיתי טום סרג'נט", מסר בשיחת טלפון. כשנשאל כיצד בכוונתו להשקיע את חלקו בפרס, בהתחשב בתנודתיות המאפיינות את השווקים הפיננסיים, ענה: "דבר ראשון אשמור על הזכייה במזומן לזמן מה כדי לחשוב מה לעשות".

חתני פרס נובל בכלכלה לשנת 2011 פיתחו שיטות למציאת הקשר בין המדיניות הכלכלית ומשתנים מאקרו כלכליים, כגון תמ"ג, אינפלציה, תעסוקה והשקעות. השיטות של הזוכים עוזרות לענות על שאלות כגון כיצד מושפעים התמ"ג והאינפלציה מעלייה זמנית בשיעורי הריבית או במיסים? מה קורה כאשר בנק מרכזי מבצע שינוי קבוע ביעד האינפלציה או כאשר ממשלה משנה את היעד שלה לתקציב מאוזן?

ועדת הנובל ציינה כי ניתן ליישם את השיטות שפיתחו הזוכים לזיהוי מערכות היחסים הללו בין המדיניות הכלכלית ומשתנים מאקרו כלכליים, ולהסביר את תפקיד הציפיות. כתוצאה מכך ניתן להעריך מראש את ההשפעות של נקיטה באמצעי מדיניות לא צפויים וכן שינויים סיסטמתיים במדיניות.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
ל-4: אז עד שלא יהיה שלום עולמי נצחי, לא נחלק פרסי נובל לשלום?
עד שלא נפתור את כל המחלות, לא יוענקו פרסי נובל לרפואה? כמו שאומרים באנגלית - GET REAL. הדרך ארוכה היא ורבה, וכל מי שמקדם אותנו - יבורך. או כמו שסטיב ג'ובס כתב לאחד ממבקריו: By the way, what have you done that’s so great? Do you create anything, or just criticize other's work and belittle their motivations?
סתם אחד , תל אביב  |  14.10.11
4.
ל- 2, כלכלה זה לא רק מדד זה או אחר
כלכלה, זה עולם ומלואו, זה נוגע לכל כיס של כל תושב על כדור הארץ. בזה הכלכלנים והזוכים בפרס מביניהם נכשלו אחד,אחד. לכן על מה הפרס, על זה שיש עליות בבורסה? איפה ההיגיון? ברגע שלא יהיו רעבים בעולם ולכל אחד תהיה פרנסה לקיים את משפחתו בכבוד, רק אז יש על מה לדבר.
10.10.11