שני הכובעים של אהוד שפירא: מצד אחד יו"ר פסגות, מצד שני פועל נגד השקעתה ברבינטקס

קרן גאיה, בראשותם של יו"ר פסגות אהוד שפירא ואחיו, עו"ד עופר שפירא, מנסה לרכוש את פעילותן של החברות־הבנות של רבינטקס, גארדלינק וברטק, מהבנקים האמריקאיים שלהם חייבת ברטק כסף, מאחורי גבה של רבינטקס והנאמן שלה. כך, על פי פנייה שהגיש נאמן רבינטקס חן ברדיצ'ב לבית המשפט.

המהלך של אהוד שפירא פוגע לכאורה בבית ההשקעות שבראשו הוא עומד, מאחר שפסגות מחזיק באיגרות חוב של רבינטקס, ואם ניסיונו להשתלט על ברטק דרך רכישת החוב שלה יצליח - יפגע המהלך בבעלי החוב של רבינטקס. עופר שפירא עצמו ייצג גם לא פעם מחזיקי אג"ח, בין היתר בניסיון להגיע להסדר בלידקום, והפעולה הנוכחית שלו נראית לכאורה כמעבר לצד השני של המתרס.

במסגרת הפנייה התבקש בית המשפט להורות לקרן גאיה שלא לנהל כל משא ומתן בנוגע לרכישת החוב של ברטק וגארדלינק לבנקים הזרים, ללא אישור הנאמן או בית המשפט. רבינטקס, החברה־הבת של אינספייר, בשליטתו של אבי ורטהיים, אחיינו של מוזי ורטהיים, נקלעה לקשיים על רקע ההאטה בכלכלה העולמית שהובילה לחוסר היכולת של החברה לעמוד בתשלומי הריבית והקרן למחזיקי האג"ח, שלהם החברה חייבת כ־81.5 מיליון שקל.

"מו"מ - בתיאום מוקדם"

על פי הפנייה לבית המשפט, קרן גאיה ניהלה מגעים ראשוניים עם רבינטקס בנוגע להשקעה בברטק, שלה חוב של כ־14.7 מיליון דולר לקונסורציום בנקים אמריקאיים. בפנייה נכתב כי הקרן עצמה פנתה לרבינטקס וכתבה לה כי "כל עוד רבינטקס, גארדלינק וברטק פועלות כעסק חי בשליטה הקיימת, לא ננהל כל משא ומתן עם הבנקים האמריקאיים ללא תיאום עמכם", אולם מאוחר יותר הסתבר כי הקרן אכן פנתה לבנקים האמריקאיים ללא ידיעתו של הנאמן או ידיעתה של רבינטקס.

הנאמן של רבינטקס פרסם בעבר הזמנה להציע הצעות להשקעה בברטק, והקרן אכן פנתה, אולם כאשר הנאמן ביקש מהקרן לחתום על הסכם סודיות בהקשר לגילוי פרטים עסקיים וכספיים על פעילות ברטק, היא נמנעה מלעשות כן, מה שהוביל לסיום המגעים בין הצדדים. עם זאת, הקרן קיבלה מידע כלכלי ומשפטי ראשוני, ובעקבות אותו מידע הגישה מתווה עקרונות ראשוני להשקעה בברטק. כתב הסודיות עצמו נועד להבטיח כי הקרן לא תפנה מאחורי גבה של רבינטקס אל הבנקים האמריקאיים, כפי שאכן קרה בסופו של דבר.

המהלך יפגע במחזיקי האג"ח

ההצעה שניתנה למחזיקי האג"ח של רבינטקס על ידי גאיה כונתה על ידי כמה מהם כמעליבה, ולפיכך הם העדיפו לקבל הצעה אחרת מצד חברת דיפנס. על פי מתווה העסקה של דיפנס, מחזיקי החוב של רבינטקס אמורים לקבל לידיהם חלק מהשליטה בברטק, וחובם ייפרס מחדש, כאשר החל משנת 2013 הם יקבלו לידם כ־35% מהרווח הנקי של רבינטקס. הצעה זו תלויה בכמה תנאים, שבהם הגעה להסכם של דיפנס עם הבנקים האמריקאיים בנוגע לחובה של ברטק כלפיהם.

ברטק עצמה אינה עומדת בלוח הסילוקין של ההלוואות לבנקים, ולפיכך הבנקים רשאים להשתלט עליה ולפרקה. על־פי רבינטקס, היא והבנקים ניהלו משא ומתן בקשר לחובות, ואף ייתכן שהיו מגיעים להסכמה, אילולא רצונה של גאיה לרכוש את פעילות ברטק, מה שהוביל את הבנקים לפעול לקראת כינוס נכסים תוך ידיעה כי יש רוכש פוטנציאלי שירכוש את חובם ובכך יתפוס את השליטה בברטק.

בניגוד לנעשה עם רבינטקס, על פי המסמך לא היתה לקרן בעיה לחתום על כתב סודיות עם הבנקים האמריקאיים. הבנקים הפנו את גאיה אל החברה לקבלת נתונים פיננסיים, ובעקבות פנייה זו, כמו גם בעקבות שינויים שביקשו הבנקים לערוך במסמך דחיית לתשלום החובות לבנקים הזרים, נעשתה הפנייה לבית המשפט.

רכישתה של ברטק מהבנקים הזרים, ללא שיתוף רבינטקס, עשויה להיות עדיפה מבחינת התנאים שתקבל הקרן מרכישה במו"מ מול הנאמן, אך מהלך זה יותיר את מחזיקי האג"ח ללא נכסים משמעותיים. המתווה שאליו כיוון הנאמן הוא מכירה של פעילות ברטק והעברת חלק משמעותי ממניות רבינטקס לבעלי החוב. מאהוד שפירא נמסר בתגובה כי קרן גאיה תגיב בבית המשפט.