טרכטנברג שכח את המגזר השלישי

מדוע מאכזבות מסקנות ועדת טרכטנברג לגבי "המגזר השלישי"? משום שכל שנאמר בהן הוא כעפיפוני רעיונות בלי לקחת אחריות ולו על הצהרה אחת שנכתבה. בכל הדו"ח הקצתה הוועדה עמוד אחד לנושא העמותות. כלשונה, היא "לא מיצתה את הדיון", אך והעריכה אותו כ"ראוי לבירור ועיון".

העמותות והאלכר"ים הם הגופים המארגנים של המאבק הקיומי, היומיומי והמעשי בעוני, ברעב, בחולשות מערכות החינוך והבריאות. הם המענה האזרחי להפרטה ומיקור החוץ. מדובר בארגונים המנוהלים על ידי מתנדבים ועל ידי נזקקים שאלמלא העמותות היו ננטשים. פרופ' טרכטנברג, מדובר בכ-2 מיליון אזרחים שהוועדה שבראשותך "לא שמה עליהם".

חלקן הגדול של העמותות זוכות להקצבות מדינה נמוכות. את המימון החסר מצפה המדינה שישלימו ממקורות פילנתרופיה מדממת, שקטנה בכ-1.5 מיליארד שקל בארבע השנים האחרונות, ומהשתתפות של מקבלי השירותים - קרי, העניים והמוחלשים הנזקקים לתמיכת העמותות.

לאן שולח טרכטנברג את העמותות והמטופלים? לא יאומן: "להרחבת הדיאלוג שבין המגזר השלישי לבין הממשלה". כלום זהו יעודה של הוועדה שהוקמה כדי להמליץ על פתרונות? המלצה מרכזית נוספת של הוועדה היא "לשלב פלטפורמות חדשות כגון אלו האינטרנטיות בהן התנסתה הוועדה". למה התכוון פרופ' טרכטנברג באמירה חלולה זו?

ועוד קורא הדו"ח ל"בחינה משותפת של נקודות המפגש של הממשלה עם המגזר השלישי, כגון בכל הנוגע למכרזים ומיזמים משותפים". מדוע לא אמרה הוועדה שמכרזי המדינה חייבים בתעריפים ריאליים? נזכיר כי פסק הדין של השופטת ד"ר מיכל אגמון מביהמ"ש המחוזי ביטל בחודש מאי שחלף את מכרז האשפוז הסיעודי בשל "תעריפים...שאינם מאפשרים קיום בכבוד ולוקים בחוסר סבירות קיצוני".

מדוע לא קבע טרכטנברג כי יש להעניק לעמותות העדפה בהשוואה לספקי שירותים פרטיים? הרי העמותות פועלות שלא למטרות רווח וב"מקצועיות שאפילו המדינה לא יכולה לה" כדברי שר הרווחה הקודם ח"כ הרצוג. העמותות נחותות משמעותית ביחס לקבלני שירות. הן משלמות "מס שכר" ששום גורם עסקי אינו חייב בו, הן אינן יכולות לקזז מע"מ כמו קבלן שירותים, חלקן הגדול משלמות ארנונה בשיעור דומה לזה של סניפי בנקים. התוצאה היא שחלק ניכר מן ההוצאות על תשומות נספגות על ידי המדינה בצורת מס. בבחינת יד אחת נותנת הקצבות והיד השנייה לוקחת.

ועוד בשורה של הוועדה: "לשלב גם את השלטון המקומי...בפעולת המגזר השלישי הלכה למעשה" - בהבל פה נזרקה האחריות מהרשויות הממלכתיות אל הרשויות המקומיות בירוחם, קריית שמונה, באר שבע - אל הפריפריה הענייה הנאבקת על הישרדותה הכלכלית.

ולבסוף, "עלה בפני הוועדה רעיון - ליצור שוק הון פילנתרופי שיעסוק בהשקעות חברתיות". אמירה זו היא "שליפה", משום שהיא תלושה מההקשר הכולל של אחריות המדינה למגזר השלישי, הגם שלכשעצמה היא ראויה לדיון, ומנהיגות אזרחית הייתה הראשונה להציגה.

טרכטנברג יכול היה להמליץ על חיזוק עמותות השירות והסנגור הקהילתי, אילו קרא לביטול "מס השכר" השרירותי ותשלומי הארנונה, אילו יזם פתרון יצרתי לסוגיית החזר מע"מ שאין העמותות יכולות להתקזז עליו. בהתעלמותה, פגעה ועדת טרכטנברג במגזר השלישי העוסק בהישרדות, ללא יכולת לפתח שירותים חיוניים, להעמיק בהתמקצעות ולהעצים מטופלים ורבבות מתנדבים.

הכותב הוא מנכ"ל מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות בישראל