נבחרת ישראל יכולה להצליח

נבחרת ישראל מסיימת היום טורניר מוקדמות מאכזב נוסף, רחוק מעיני הציבור, נגד מאלטה הגמדית. הנבחרת לא רחוקה בגלל מאמן זה או אחר ואף מאמן לא יתפקד כמשיח. אלי גוטמן לא ישנה הכל כי אין לו את וינסנט אניימה או את האפשרות לגייס זרים לנבחרת. וגם פאביו קאפלו וז'וזה מוריניו לא יהפכו את "הכוכבים הישראלים" (על פי התקשורת המקומית, או "שחקנים פונקציונאליים בליגות טובות יותר מאשר הליגה הישראלית" על פי התקשורת הזרה) לנבחרת אימתנית.

לא. בשביל שלנבחרת ישראל תהיה בעתיד הזדמנות אמיתית לעלות, ההתאחדות לכדורגל צריכה לשנות את המבנה שלה. אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות, צריך להפסיק לראות בעצמו כ"סמכות המקצועית העליונה" - כי אולי הוא עסקן מאוד נחשב באופ"א וחבר טוב של מישל פלאטיני – אבל כל התאחדות לכדורגל שלוקחת את עצמה ברצינות מעסיקה וועדה מקצועית אמיתית. עם מנהל ספורטיבי וצוות חוקרים רציני. עם שטרן חלובה אי אפשר להתחרות מול מוחות הכדורגל המפותחים ביותר באירופה.

יש לציין שתקציב הנבחרות עמוד על כ-30 מיליון שקל בעונה. זה בסדר גודל התקציב הרביעי הגדול ביותר בליגת העל. עבור "קבוצות" שעובדות רק מספר שבועות בשנה - זה סכום ענק. ומבוזבז.

תוכנית המגירה הנוראית

להתאחדות לכדורגל יש תוכנית מגירה להצלחת הנבחרת. אחרי בניית בית הנבחרות, שלבטח יסייע לנבחרת להרגיש בבית, תקים ההתאחדות להקים אקדמיה ל-60 ילדים "מחוננים" שיהיו במסגרת הנבחרת מראשון עד חמישי ובשבת ישחקו על קבוצות הנוער שלהם. זו תוכנית הרת אסון, שגם כשניסו אותה בחו"ל (למשל באנגליה) היא כשלה.

ההתאחדות, בעצם, אומרת נלאים את מחלקות הנוער של כל קבוצה. במקום לדרוש, בעזרת רגולציה, השקעה בנוער ובאימוני נוער כדי להרחיב את האימון האיכותי בכל קבוצה, ההתאחדות בעצם אומרת לקבוצות "עזבו אתכן מלאמן את הילדים המצטיינים" אנחנו ניקח את השחקנים הכי טובים שלכן ונאמן אותם כל השבוע. נהפוך אותם לנבחרת. מלבד הבעיות הפוליטיות שעניין כזה יכול לייצר (מכבי פתח תקווה, למשל, עשויה למצוא את עצמה נהנית יותר משחקנים רבים בנבחרת) – יש כאן בעייתיות מקצועית.

אגב, מי שלא מעוניין בסידור הבעייתי הזה (שוב, סידור שלא עבד בשום מקום בעולם), שחקניו לא יוזמנו לנבחרת. מכבי חיפה, יצרנית השחקנים הטובה ביותר בישראל, מתנגדת לתוכנית. מדוע? כי מחלקת נוער משובחת היא א' ב' של מועדון כדורגל. מכבי חיפה, למשל, עשויה לשלם בכך ששחקניה לא יוזמנו לנבחרת.

בספרד, שם יש נבחרת לא רעה בכלל, אין דבר כזה. מה כן עשתה ההתאחדות שם? עבדה עם המועדונים כדי לשדרג את מחלקות הנוער שלהם. עזרה בהתמקצעות מאמני הנוער. בהולנד, למשל, דרשו מכל הקבוצות לאמץ את מערכי האימון של ההתאחדות. אבל אף התאחדות נורמלית לא החליטה לקחת את 60 השחקנים הכי טובים במדינה ולאמן אותם לבד. אה, דווקא היתה התאחדות שעשתה את זה - התאחדות הכדורגל הסינית. זה לא עבד. כל השחקנים שעברו את טיפול ההתאחדות נעלמו לחלוטין מהמפה.

חמישה צעדים 

מהצלחה של נבחרות אחרות, ניתן לראות שישנם צעדים מאוד ברורים מאוד להצלחה בכדורגל נבחרות.

1. צריך למצוא -דרך שיחות, מחקר וסקרים – זהות כדורגל לאומית.

2. צריך למצוא מערך וסגנון שמתאימים לזהות הלאומית הזאת ולהכתיב אותם על כל הנבחרות. סגנון מתאים יעזור למקד את השחקנים לפני המשחקים ויסייע במעבר בין הנבחרות הצעירות לנבחרת הבוגרת.

3. צריך לעבוד עם המועדונים ולא נגדם. צריך לעבוד איתם על שיפור רמת החינוך לכדורגל בהם ולא רק לקחת מהם את השחקנים הטובים ביותר.

4. צריך למצוא את המאמן הנכון. אבל רק מאמן זה לא מספיק. צריך מערך מקצועי אמיתי. עם מנהל ספורטיבי וסט מאמני נוער מדופלמים. עדיף כאלה שיבלו יותר במגרש האימונים מאשר בסט צילומים.

5. כימיה יותר חשובה מכוכבים גדולים. זה שיש לנו חלוץ אדיר בליגה הפולנית, שחקן ספסל בקבוצה מובילה בפרמיירליג ושחקן הרכב בקבוצה שנלחמת על הירידה בספרד, לא אומר שיש לנו כוכבים. וזה גם לא משנה. צריך לבנות כימיה טובה. כוכב שלא מתאים, יעשה יותר נזק יתרום.

אבי לוזון, יזם שיטת הקיזוז, לא אוהב ככל הנראה ללמוד ממקומות אחרים. הוא ימשיך לנהל את ההתאחדות והנבחרות כפי שהוא מוצא לנכון. הוא כבר נכשל פעמיים.