כיצד נתכונן למצבי הקיצון

בתקופות שבהן השווקים יורדים חדות וכל התיקים רושמים הפסדים (גם בעלי חשיפה מזערית של 10% למניות) נבחנות הסיבולת שלנו והתנהגותנו כמשקיעים וכחוסכים ביחס לסיכון. ניתן לחלק את המשקיעים לשניים: אלו שהבינו את הסיכון, אך חשבו שיצליחו להתמודד עם מצב שבו הסיכון יתממש, ואלו שחשבו שיצליחו לעמוד במימוש הסיכון, אך כנראה לא הבינו ממש את הסיכון עצמו.

הקושי של מנהלי ההשקעות להבין את סיבולת ההפסדים של הלקוחות הוא בעייתי, אולם לעתים, גם הלקוח עצמו לא יודע כיצד לכמת אותה. בעוד שמנהל התיקים יכול להעריך מראש את משמעות הסיכון, על הלקוח פשוט לנחש איך הוא יגיב בעתיד למצב "היפותטי" מבחינתו - ההפסד. הפער בין מנהלי ההשקעות ובין לקוחותיהם נובע גם מהתייחסות אחרת למדידת ההפסד. מנהל השקעות עשוי להיות "מרוצה" מהפסד של 1% בחודש, אם תיק הייחוס ירד ב־2%.

לעומת זאת, מבחינת הלקוח ההפסד עשוי להיות מוחשי יותר ולגרום לו לפעול באופן אמוציונלי כדי להפסיק את ההפסד וכך ייפול לחסדי השוק. התנהלות נכונה של המשקיעים שעשויה לתרום להתמודדות עם מצבי קיצון היא בחינה מחודשת של סיבולת ההפסדים. עלינו לבדוק מהו ההפסד הכספי המקסימלי, שאותו נוכל לסבול, וכיצד לפעול בעת התממשות הסיכון. כמו כן, כמה זמן נהיה מוכנים לסבול, זאת בהתאם למועד הצפוי לשימוש בכסף. אם נערוך בחינה כזו אחת לשנה, לא נגיב בלחץ בעת התממשות הסיכון ולא נישאר נתונים לחסדי השוק.

הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו