אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שימוש במידע פנים: עבירה שנויה במחלוקת צילום: עמית שעל

שימוש במידע פנים: עבירה שנויה במחלוקת

הסיבה: העבירה קשה להוכחה בשל התחכום הרב של המשתתפים בשוק ההון. רוב המקרים מסתיימים בעסקאות טיעון וקנסות בגובה מאות אלפי שקלים, שאינם ממש משפיעים על בכירים

23.10.2011, 07:00 | מארק שון

עבירת שימוש במידע פנים היא אחת העבירות המרכזיות בשוק ההון, אך גם אחת השנויות במחלוקת והקשות להוכחה. מידע פנים הוא מידע על חברה שהנפיקה מניות בבורסה, מידע שיכול להשפיע על מחיר המניה אך טרם פורסם ברבים, והוא ידוע רק למי שעוסק בעניינים הפנימיים של החברה.

חוק ניירות ערך מגדיר את מידע הפנים באופן מקיף ביותר: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים; או מידע אחר על החברה אשר אינו ידוע לציבור, ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו".

אחת ההבחנות המהותיות בחוק הוא בין איש הפנים עצמו, לבין אדם שהמידע הגיע אליו מאותו איש פנים. איש הפנים יכול להיות דירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי או כל אדם אחר "שמעמדו או תפקידו או קשריו עם החברה" נתנו לו גישה למידע פנים ביום שבו נעשה שימוש במידע פנים או חצי שנה לפני אותו יום. החוק מגדיר גם בן משפחה או תאגיד בבעלות אותו איש הפנים ככזה.

העונש המקסימלי בחוק לאיש הפנים עשוי להגיע לחמש שנות מאסר או קנס בגובה כ־1.1 מיליון שקל במקרה של אדם פרטי, או קנס של 5.65 מיליון שקל במקרה של חברה. במקרה של אדם שהמידע הגיע אליו מאותו איש פנים, הרי שהעונש הוא מאסר של שנתיים או קנס בגובה של כ־188 אלף שקל, או כ־941 אלף שקל במקרה של תאגיד.

חוק ניירות ערך קובע גם חזקה משפטית בנוגע לשימוש במידע פנים. המשמעות של חזקה כזאת היא שבמקום שהפרקליטות תצטרך להוכיח את השימוש במידע פנים, החובה להוכיח שלא היה שימוש כזה מוטלת על מי שחשוד בכך. במקרה שבו איש פנים מרכזי בחברה רכש ניירות ערך שלה תוך שלושה חודשים מיום שבו מכר את ניירות הערך, זה יהווה ראיה לכאורה שהוא עשה שימוש במידע הפנים שמצוי ברשותו.

בפועל, העבירה קשה להוכחה בשל התחכום הרב של המשתתפים בשוק ההון. רוב המקרים מסתיימים בעסקאות טיעון וקנסות בגובה מאות אלפי שקלים, שאינם ממש משפיעים על בכירים. לשם ההשוואה, בארצות הברית עונשי המקסימום נעים בין 10 ל־20 שנות מאסר.

רשות ניירות ערך עדיין מנסה להתאושש מהמכה הקשה שקיבלה בפרשת קרדן. לאחר הליך משפטי שנמשך כעשור זוכה בעל השליטה יוסף גרינפלד סופית באפריל 2009 מעבירות של תרמית בני"ע ושימוש במידע פנים. גרינפלד הואשם כי עשה שימוש במידע על ארגון מחדש של החברה, ורכש במשך חצי שנה מניות בהקפים גדולים בידיעה שהארגון מחדש יעלה את ערך המניה בחברה. גרינפלד, שזוכה לחלוטין, טען שרכש מניות קרדן באופן רציף במשך ארבע שנים (1996–2000), ללא קשר למהלך הארגון מחדש, שכלל לא היה ודאי באותה תקופה.

מינוי יו"ר חדש לרשות, פרופ' שמואל האוזר, הקמת בית משפט כלכלי וחוק האכיפה המינהלית — כל אלה מצביעים על כך שהרשות זקוקה לתיק דגל חדש שיהווה סמן ימני בכל הקשור לתיקי שימוש במידע פנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות