אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניתוח השקעה: טרכטנברג מייצר עדיפות למק"מ צילום: מיקי אלון

ניתוח השקעה: טרכטנברג מייצר עדיפות למק"מ

המלצות המיסוי של ועדת טרכטנברג הופכות את ההשקעה במק"מ לאטרקטיבית יותר מהקרן הכספית

24.10.2011, 07:33 | יניב פגוט

המלצות הוועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג כוללות ביטול מתווה ההורדה של מס החברות, ואף העלאה שלו לרמה של 25%, ובמקביל העלאת שיעור המס על רווחי הון מ־20% ל־25%. עם זאת, בתוך סעיף 2.4 להמלצות טמון פספוס גדול - מתברר שחברי הוועדה "שכחו" להכליל בתוך גזירת המיסוי החדשה על רווחי ההון את האפיק השקלי. מלבד העובדה כי מהלך זה יכול היה להניב מקור תקציבי נוסף בסדר גודל של כ־1.5 מיליארד שקל בשנה, מדובר בצעד שמשפיע בצורה מהותית על ההשקעה במק"מ, באג"ח שקליות ממשלתיות וקונצנרניות ובפיקדונות - כלומר ברוב המכריע של תיק הנכסים של הציבור הישראלי.

טענה לא משכנעת

לפי המלצות הוועדה שיעור המס על האפיק השקלי - הידוע בכינויו "הר השקלים" - יישאר על רמה של 15% ולא יועלה, זאת בניגוד להעלאת שיעור המס באפיקים האחרים. אנו רואים בכך החמצה שכן שוק ההון כבר הפנים את העלאת מדרגת המס על האפיקים הנומינליים, אולם הוועדה בחרה לוותר על מקור הכנסה זה ולפתוח במלחמת התשה מול משרד הביטחון על קיצוץ תקציבי בהיקף דומה לזה שהיה מתקבל מהגדלת המיסוי. הנימוק של הוועדה להותרת המיסוי באפיקים השקליים - לאפשר שקילות בין השקעה באפיק הריאלי לבין השקעה באפיק הנומינלי (השקלי) - לא משכנע. הסיבה לכך היא שההיגיון שלפיו פעלה הוועדה - סגירת הפער בין מיסוי על עבודה לבין מיסוי על ההון - תקף גם עבור האפיק השקלי.

פערי המיסוי הקיימים היום נקבעו לפי ההנחה כי הריביות הריאליות במשק לא יישארו לאורך זמן ברמות אפסיות, ופער מיסוי של 5% מאזן בין האלטרנטיבות ומייצר את השקילות הנדרשת. גם אם מקבלים את הגישה שהפיקדונות השקליים משמשים את מעמד הביניים כתחליף לתוכניות החיסכון, הרי שיש להתייחס באופן דומה גם לקרנות הנאמנות.

אם שיקול הוועדה היה להגן על רווחי ההון של מעמד הביניים ולפגוע בעשירים, ניתן היה לקבוע רף של פיקדון שקלי אשר רק מעליו המיסוי הנומינלי יעלה ל־20%, כפי שנהוג בשוק השכירות למגורים. כך, אדם שמחזיק פיקדון של מיליוני שקלים יידרש לשלם מס גבוה יותר.

 

דוחפים את הציבור לפק"מ

וכך, כאמור, מעבר לפספוס בגיוס המשאבים, יש בהמלצות הוועדה תמרוץ להשקעה בנכסים שקליים, שכן האטרקטיביות שלהם תגדל ביחס לאפיק הצמוד. כמו כן, תחת המלצות הוועדה גדלה האטרקטיביות של אחזקת נכסים שקליים בצורה ישירה ולא באמצעות קרנות נאמנות שכן מיסוי האפיק השקלי ייוותר 15%, ואילו המס על קרנות נאמנות יעלה ל־25% על הרווח הריאלי.

במילים פשוטות: קרן כספית תמוסה ב־25% על הרווח הריאלי ואילו מק"מ באחזקה ישירה ימוסה ב־15% נומינלי. דווקא בתקופה שבה שוק ההון הישראלי צמא לנזילות ומחזורי המסחר מתכווצים, הוועדה מתמרצת השקעה בפק"מ המיתולוגי ובחלופותיו השקליות דרך "הדלת האחורית", ומורידה את אטרקטיביות ההשקעה בקרנות נאמנות ואת ההשקעה הישירה בשוק המניות ובשוק החוב הקונצרני.

נוכח התנודתיות המובנית באפיקים הסחירים והפאניקה בשווקים יוכלו הבנקים לשווק באגרסיביות פיקדונות שקליים כחלופה להשקעה בפתרונות סחירים.

השורה התחתונה: המלצות טרכטנברג יוצרות אטרקטיביות להשקעה ישירה בנכסים שקליים על פני קרנות כספיות.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון

תגיות