אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדיקת "כלכליסט": דש איפקס מעשיר את המנהלים, אך מאכזב את החוסכים צילום: עמית שעל

בדיקת "כלכליסט": דש איפקס מעשיר את המנהלים, אך מאכזב את החוסכים

מי נהנה מדמי הניהול שמשלמים הלקוחות של דש איפקס? נראה שבעיקר המנהלים הבכירים של בית ההשקעות. ב־5 השנים האחרונות הם משכו שכר בסכומים אסטרונומיים וגייסו לקוחות חדשים, אך מה קיבלו מהם החוסכים? תשואה הנמוכה מזו של המדדים ודומה לזו של המתחרים

24.10.2011, 06:51 | רחלי בינדמן

המנהלים השכירים בבתי ההשקעות מונו על ידי בעליהם למטרה ברורה: לגייס כספים לבית ההשקעות, להגדיל את מצבת הנכסים וכפועל יוצא את היקף ההכנסות ואת שורת הרווח. אלא שסכומי העתק שגורפים לכיסם אותם מנהלים לא מגיעים מהכיס של בעלי השליטה בבתי ההשקעות אלא מדמי הניהול שמשלמים הלקוחות שלהם - הציבור. זאת, מתוך ציפייה טבעית לקבל מוצר איכותי שייצר להם ערך מוסף לו היו משקיעים את הכספים בעצמם דרך מדדי השוק. לציבור שמעוניין ליהנות מן הפטור ממס שמעניק משרד האוצר על כספי החיסכון לפנסיה, בעצם אין אלטרנטיבה אחרת לבד מניהול כספי החיסכון ארוך הטווח שלו דרך בתי ההשקעות וחברות הביטוח. כך יוצא שכסף עובר באופן כפוי מהלקוחות לכיסיהם של המנהלים.

אשליית הכישורים גם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן לא מבין למה צריך לשלם הרבה למנהלי ההשקעות גולן פרידנפלד, 2 תגובותלכתבה המלאה

אתמול פורסם ב"כלכליסט" מה שידוע לגופים הפיננסיים כבר זמן רב - לאורך שנים מנהלי ההשקעות פשוט לא מסוגלים להכות את מדדי השוק ולהשיג תשואת יתר ללקוחות. מנגד דמי הניהול התפוחים ממשיכים לזרום חודש בחודשו ולרפד את משכורות המנהלים.

בני 40 ומיליונרים על חשבון הפנסיה של הציבור

אורן חנוכה, צילום: עמית שעל אורן חנוכה | צילום: עמית שעל אורן חנוכה, צילום: עמית שעל

את הדוגמה הכי מובהקת לכך נותן בית ההשקעות השלישי בגודלו בארץ דש איפקס, שנדמה כי בשנים האחרונות היה אחד מהגופים הפיננסיים המתגמלים ביותר למנהליו הבכירים והמוכשרים לכל הדעות. לאורך השנים סיפקו המנכ"לים המשותפים של דש איפקס, עידו נויברגר וויקטור שימריך (שהודיעו באחרונה על פרישה), מנכ"ל חברת הבת דש לשעבר, קובי לוינסון, ומנכ"ל דש גמל לשעבר, אורן חנוכה, את הסחורה לבעלי בית ההשקעות. אין זה מפליא אם כך שארבעת הבכירים הללו החליטו לפרוש, כשכבר בסביבות גיל ה־40 הם מוגדרים כמיליונרים. לא נכחד, הם היו אנשי שיווק ומכירות מצוינים ובאמצעות מנגנוני שיווק ומכירה משומנים שבנו הם גייסו לבית ההשקעות סכומי כסף עצומים מלקוחות. למעשה, בהודעת הפרישה של נויברגר ושמריך הם הקפידו להזכיר איך עם כניסתם לתפקיד עמדו הכנסות החברה על 34 מיליון שקל בלבד ואילו עת עזיבתם עמד היקפן על 464 מיליון שקל. הם לא שכחו לתאר כיצד גדל היקף הנכסים באותה תקופה מ־17 מיליארד שקל ל־62.5 מיליארד שקל.

באופן אבסורדי המנהלים הכי מתוגמלים בדש הם לא מנהלי ההשקעות שאמורים לייצר ללקוחות ערך אמיתי בתשואה עודפת שבגינה משולמים דמי הניהול. המרוויחים הגדולים הם אנשי המכירות והשיווק, אלו שמצליחים לפתות את הלקוחות ולא תמיד בצדק לנהל את החסכונות שלהם בבית ההשקעות. אולי גם הבעלים של דש איפקס הבינו שמנהלי ההשקעות לא מצליחים לייצר ערך עודף ללקוחות ולכן הם העדיפו לתגמל את אנשי השיווק שימצאו דרכים לפתות את קהל הלקוחות ההדיוט.

השאלה היא מה הם קיבלו הלקוחות בתמורה לדמי הניהול. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בדומה לגופי גמל אחרים בענף, התשואה נטו (בניכוי דמי ניהול) שהשיגו קופות הגמל המובילות של דש איפקס בחמש השנים האחרונות היתה נמוכה ב־6.21% ממדדי השוק. הם לא השיגו תשואות יתר בולטות, לא על פני המתחרים שלהם ולא על פני ביצועי השוק עצמו.

אחד המנהלים המתוגמלים ביותר שהוציא דש איפקס, היה אורן חנוכה, מנכ"ל הגמל שפרש לפני כמה חודשים. לתפקידו מונה במרץ 2004, אז ניהלה דש גמל 3.2 מיליארד שקל נכסים. בסוף 2009 כבר ניהלה קופת הגמל יותר מ־19 מיליארד שקל, בעיקר בזכות צמיחה אורגנית שהוביל חנוכה. באוגוסט 2008 הוא רשם את הפירות המשמעותיים של עבודתו, עת מכר אופציות שהחזיק ושלשל לכיסו סכום דמיוני של 18 מיליון שקל. את דש הוא עזב, לא לפני שהספיק למשוך בין השנים 2005–2010 עלות שכר כוללת של יותר מ־21 מיליון שקל.

קובי לוינסון, צילום: אביגיל עוזי קובי לוינסון | צילום: אביגיל עוזי קובי לוינסון, צילום: אביגיל עוזי

קובי לוינסון, מנכ"ל דש עד לפני כשנה, נחשב למנהל מוכשר שסיפק את הסחורה לבעלי בית ההשקעות. לא יטעו אלו שיגידו שבמידה רבה הוא הוביל את בית ההשקעות למיצובו היוקרתי הנוכחי. לוינסון וצוות המכירות והשיווק שלו שכלל גם מערך סוכנים משומן, הצליחו לגייס את הלקוחות תוך הצגת תשואות מרשימות בקופות הגמל למשל. בדומה ליתר התעשייה, השתמשו מערכי השיווק של דש איפקס בהצגת נתוני תשואות של פרקי זמן קצרים יחסית שבהם השיגו קופות דש ביצועי יתר. בכירי הענף מכירים את המנטרה כי לקוחות מקבלים הצעות מפתות בשלב הכניסה ובשלב היציאה (כשרוצים לעבור למתחרים). לכן מערכות השיווק עבדו שעות נוספות לגייס לקוחות חדשים ולשמר לקוחות מתנדנדים ואילו הלקוחות הקיימים והרדומים, שמהווים את רוב רובם של הלקוחות ספגו את העלויות ולא ממש נהנו מתשואות עודפות.

ב־2007 רשם לוינסון אקזיט משמעותי ראשון של פרי עמלו, כשגרף 12 מיליון שקל בגין אופציות שהחזיק בדש, חברת הבת שנמחקה אז מהמסחר. בין השנים 2005–2010 עמדה עלות שכרו הכוללת על 43 מיליון שקל. גם הקברניטים של בית ההשקעות דש איפקס, נויברגר ושמריך לא נותרו מקופחים. עד סוף 2009, כאשר רכש אלי ברקת את השליטה בבית ההשקעות, החזיקו נויברגר ושמריך במושכות שלו ללא בעל שליטה דומיננטי. גם לאחר שברקת הגיע הם הספיקו לייצר לו עסקה משמעותית במיוחד - רכישת חברת תעודות הסל תכלית שהפכה אותם לגוף מוביל בתחום. בין 2005–2010 משכו השניים עלות שכר כוללת של 65 מיליון שקל ובשני אקזיטים שביצעו במניות דש איפקס קיבלו 74 מיליון שקל נוספים.

 

אלי ברקת: "חגיגת השכר נגמרה"

ברקת, שנכנס כבעלי החברה בתחילת 2010, הכריז בפני מקורביו שחגיגת השכר הזו נגמרה, אך כדי לגייס יו"ר מוכשר לבית ההשקעות הוא בכל זאת הסכים לשלם והרבה. את גבי רביד שמונתה ליו"ר בית ההשקעות באותה תקופה הוא פינק עם עלות שכר של 4.6 מיליון שקל לפני בונוסים (עם משכורת חודשית של 120 אלף שקל בחודש). רביד פרשה אחרי 9 חודשים, לאחר שלא הסתדרה עם צמרת הניהול הצפופה, עם שכר בעלות כוללת של 5.7 מיליון שקל. לגבי המחליפים שמינה ברקת ללוינסון וחנוכה הוא כבר למד לקח: ידין ענתבי, מנכ"ל דש איפקס הנוכחי זכה לעלות שכר של 2.5 מיליון שקל לא כולל אופציות, וגם דן פנחסי מחליפו של חנוכה הסתפק בשכר צנוע בהרבה. נויברגר ושמריך שהכבידו על עלויות השכר בחברה בשנים האחרונות החליטו כאמור לצאת לדרך עצמאית.

מדש איפקס לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

50 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

48.
הם ..וחברות הביטוח שלא משלמות את הפוליסות חובה וחיים ואובדן כושר....
פסק דין תקדימי מ-2005 של עמימות גורם לעיוות הדין משווע בתחום נזיקין בתאונות דרכים !! עד 2005 אם נזק מתאונת הביטוח כגורם היה 50% אזי המבוטח היה מקבל פיצוי חלקי ...מאז 2005 כל פעם שיש עמימות לגורם היותר חזק לנזק רפואי תאונה או מחלה אזי השופטים שולחים את המסכנים והנכים הבייתה ללא שום פיצוי ..חברות הביטוח גורפות הון עתק על גב הנכים והמסכנים ! פשוט שערורייה איך בתי המשפט משרתים את אדוני המדינה 1% מאזרחי ישראל ודופקים ודופקים ללא הכרה 99% מהאזרחים ! לדוגמא פסק דין ..אזרח מבוגר שעבר תאונת דרכים קשה יצא מרכבו והתמוטט קיבל אירוע מוחי ונשאר נכה לא קיבל אגורה !! כי אולי כלי הדם שלו היו לא בריאים. דוגמא 2 אזרח בן 36 בריא כמו שור שעבר תאונת דרכים קשה שנחבל בראשו לאחר מספר ימים קיבל אירוע מוחי ונותר עם 70% נכות רפואית ..לא קיבל שקל במשפט כי אולי משהו אחר שלא יודעים גרם לאירוע המוחי .! אזרחים תיתעוררו לא סתם יש הפגנות בעולם נגד התאגידים ואצלינו המצב הכי חמור !
חייבים לתת את הדין !  |  24.10.11
לכל התגובות