צילום: אי אף פי

NBA: חגיגת השכר תתפוצץ?

המשך השביתה נותן לנו הזדמנות מצויינת לראות מי השחקן שהרוויח הכי הרבה בקריירה שלו ב-NBA ולנחש שאף אחד לא ירוויח יותר ממנו בעתיד

26.10.2011, 09:25 | אסף רותם

השביתה ב-NBA נמשכת, ואפילו לתקשורת האמריקאית, שנוטה מיד לצדד בבעלים, נמאס מהטפות המוסר של הקומישינר דייויד סטרן, ומחצאי האמיתות והשקרים שמופרחים מצידם של הבעלים. זה לא שהשחקנים מקבלים חיבוק תקשורתי, זה לעולם לא קורה בזמן שביתות, אבל הכתבים האמריקאים מבינים שמה שהבעלים דורשים הוא מוגזם ומיותר, שכן אין להם אינטרס אמיתי לסגור עסקה. הם רוצים פיצוץ גדול, הם רוצים לגרום לשחקנים לסבול, ואז להביא אותם לתנאים שנוחים להם, כמו שקרה בליגת ההוקי בעונת 2004-5, למרות שההבדל בין מצב הליגות גדול מאד.

כך או כך, לכולם ברור שאחרי עונה נהדרת, קרתה כאן תקלה איומה, והיא תעלה לליגה בפופולריות, כי החיים תמיד מתפרצים. אין ואקום – בטח לא בתחרות על זמן פנוי של האמריקאים, בטח לא ב-2011. פוטבול, בייסבול והוקי ימצאו את מקומם על המרקע היכן שפעם היה כדורסל מקצועני. והנזק יהיה גדול מאי פעם.

וכשאין מה לכתוב על הליגה, אפשר להתעסק קצת בהיסטוריה שלה: שאקיל אוניל, הסנטר שפרש בתום העונה האחרונה, מוביל את טבלת שיאני השכר בכל הזמנים של ה-NBA, לאחר שגרף לכיסו 354 מיליון דולר על פני 19 שנות משחק, ממוצע של יותר מ-18 מיליון דולר לשנה בשכר בלבד. שיאו של אוניל נראה בטוח מאי פעם, לנוכח הפסקת העבודה בליגה והתחושה של הבעלים כי הם משלמים יותר מדי, וכי הם רוצים לקצר את אורכי החוזים שנחתמים מול השחקנים.

הטבלה מוכיחה שלושה דברים: 1. פעם היה יותר טוב (לפחות לשחקנים). 2. הגבוהים נהנים יותר. 3. חלק מהבעלים לוקים בטמטום.

חור במוח

נתחיל בתובנה האחרונה, שמסבירה מדוע הבעלים רוצים חוקים נוקשים על שכר: הם רוצים להגן על הכיס שלהם מפני החור שיש להם במוח. בפורבס בדקו ומצאו ש-38% מהחוזים הגרועים בספורט האמריקאי נחתמו ב-NBA, למרות שחלקה בעוגת ההכנסות של ארבע הענפים המרכזיים עומד על 17% בלבד. אמנם הבדיחות על החוזה של רשארד לואיס, השחקן בעל החוזה הכי גדול בליגה כיום, אחרי קובי בריאנט, מאוסות לא פחות מדיויד סטרן כשהוא מדברר את עמדת הבעלים בקרב על הסכם העבודה החדש.

אבל ברשימת המתעשרים כתוצאה משיקול דעת שגוי של הבעלים תמצאו לצידו של לואיס גם את בארון דיוויס, ג'ואן הווארד, וכמובן, סטפון מרבורי. וגם החוזים של ג'רמיין אוניל שהניבו לו 178 מיליון דולר בקריירה, ופני הארדרוויי עם 152 מיליון דולר, לא בדיוק הוכיחו את עצמם. לזכותם של הבעלים יש לומר כי אם נראה יותר מדי שהם נוטים לתת חוזי ענק לשחקנים רגע לפני שהם מפסיקים להיות טובים, אם דרך פציעה (ראו דוגמאות ג'רמיין אוניל, טרייסי מקגריידי), או דרך הזדקנות (אלן אייברסון וכריס וובר), כנראה שיש לכך גם צד שני. יכול להיות שאחרי חוזה של 100 מיליון דולר השחקנים ב-NBA רעבים פחות, וכך עוברים ממצב הרוח של "להוכיח את עצמי”, למצב רוח של "לשמור על עצמי", מה שמוביל לרמת משחק נמוכה יותר, ולחוזה להיראות טפשי במיוחד. כך או כך, הבעלים ב-NBA הם הגרועים בעולם מבחינת היעילות שהם מקבלים פר דולר מהשחקנים שלהם.

גבוהים נהנים יותר

לגבי הגובה וההנאה, הרי שמהטבלה עולה בבירור ששווה להיות גבוה: 13 מ-25 שיאני השכר ב-NBA היו סנטרים או פאוור פורוורדים. יש לכך מספר סיבות. הראשונה נובעת מהיצע וביקוש: שחקנים מוכשרים בגובה שני מטרים ועשרה סנטימטרים הם נדירים כמו יהלומים, ולכן מחירם דומה. הסיבה השנייה היא שסנטר או פאוור פורוורד דומיננטי עשוי להיות שווה שושלת.

לשאקיל אוניל ולטים דאנקן יש ביניהם 8 אליפויות. באליפות לא זוכים לבד, אבל בתואר מצטיין סדרת הגמר כן – ולאוניל ודאנקן יש ביניהם גם 6 גביעים כאלה. במילים אחרות, שחקן פנים דומיננטי הוא מרכיב חשוב ברוב השושלות של ה-NBA. אם נזכור שמדובר בליגה של שתי קבוצות – הסלטיקס והלייקרס זכו ביותר ממחצית האליפויות מאז שהוקמה הליגה – נראה גם רשימת סנטרים אימתנית, שמושלמת על ידי הפאוור פורוורדים הניידים של ימינו (מג'ורג' מייקן האגדי בלייקרס של שנות ה-50, דרך ביל ראסל וקארים עבדול ג'אבאר, בואך שאקיל וקווין גארנט, ועד פאו גאסול כיום).

כתוצאה מהסיבות הקודמות, נוצר כשל שוק: שחקני פנים גם נתפסים כאבן פינה לבנייה של כל קבוצת אליפות, למרות שהיו מקרים – ראה ערך מייקל ג'ורדן – שהוכיחו שלא חייבים סנטר דומיננטי כדי להציב שושלת. כך הסנטר גרג אודן, נבחר לפני קווין דוראנט (!) בדראפט 2007 על ידי פורטלנד, ומאז שיחק 82 משחקים, שזה שווה ערך לעונה אחת, על פני קריירה של ארבע שנים. דוראנט, מצידו, נחשב על ידי רבים לשחקן השני בטיבו בליגה, אחרי לברון ג'יימס.

זקנים נהנים יותר

לגבי התובנה השלישית, חוקי השכר השתנו באופן דרסטי ב-1999, ולכן סופרסטארים היום מקבלים בממוצע 15-18 מיליון דולר לעונה, שזה הרבה פחות ממקביליהם בעבר.

קובי

החוזה שלקובי בראיינט יכניס לו בתיאוריה עוד 50 מיליון דולר בשתי העונות הקרובות, ועם קצת מזל, כלומר ללא פציעות, הוא יוכל להכניס עוד כ-30 מיליון דולר, מה שיביא אותו להכנסות מחוזים של כ-300 מיליון דולר בקריירה. זה טוב מספיק לרוב האנשים בעולם, ולרוב הסופרסטארים בליגה. אבל זה יותיר את קובי בערך 50 מיליון דולר מאחורי שאק, יריבו הותיק. וזה פער שגם הקריירה המסתמנת שלו באירופה לא תצליח לסגור.

מי הרוויח הכי הרבה בקריירת ה-NBA?

שאקיל אוניל

עונת רוקי: 1993

עונות: 19

שכר מצטבר: 354 מיליון דולר

שכר ממוצע בעונה: 18.63 מיליון דולר

קווין גארנט

עונת הרוקי: 1996

עונות: 16

שכר מצטבר: 315.3 מיליון דולר

שכר ממוצע בעונה: 19.7 מיליון דולר בעונה

קובי בראיינט