אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המתמחים מחפשים היגיון בריא צילום: אוראל כהן

המתמחים מחפשים היגיון בריא

נשיאת בית הדין לעבודה נילי ארד שכחה בפסיקתה נגד התפטרות המתמחים שיחסי עבודה מחייבים רגישות, וגם קצת חוכמת רחוב. היום בג"ץ יוכל להראות שדווקא הוא יודע איך להתמודד מול הבריון השכונתי

25.10.2011, 06:55 | מיקי פלד

כתבי השמצה ושקר, כך כינתה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה נילי ארד את ביקורות העיתונאים שניתחו את פסק הדין שלה מלפני כשבוע וחצי, שביטל את מכתבי ההתפטרות של כ־730 המתמחים. במכתב לשופטים אחרים בבית הדין היא כותבת כי הביקורות על פסיקתה הן כתב פלסתר, לא פחות. היום, בבג"ץ, עוד עלול להתברר כי שופטי בית המשפט העליון דווקא חושבים שכתבי הפלסתר שפורסמו בעיתונות הם נכונים.

המתמחים ערערו לבג"ץ על החלטתה של ארד, ויש להם סיבה טובה. ההתפטרות שלהם היא אכן קולקטיבית, בכך אין כמעט ספק, והיא באמת נועדה להפעיל לחץ במשא ומתן, בניגוד לנורמות של עולם העבודה. בג"ץ אמנם לא צפוי לקבל את הערעור במלואו וייזהר מאוד מלמתוח ביקורת על הנשיאה ארד; אבל שם, בערכאה המשפטית הכי גבוהה של מדינת ישראל, אפשר לפחות לצפות לקצת מאותה חוכמת רחוב ישנה וטובה, שנראה שנעלמה מבית הדין הארצי לעבודה.

המתמחים מפגינים בת"א אמש. באים לעבודה באזיקים, צילום: יובל חן המתמחים מפגינים בת"א אמש. באים לעבודה באזיקים | צילום: יובל חן המתמחים מפגינים בת"א אמש. באים לעבודה באזיקים, צילום: יובל חן

פעם היא דווקא היתה שם, אותה חוכמת רחוב, ובשפע, בזמן הנשיא הקודם סטיב אדלר. מתחת לחזות האנגלו־סקסית שלו, מתחת למבטא המבויש, אדלר היה מי שהרים את בתי הדין לעבודה לרמה של מגשר, ולעתים אף בורר.

אדלר הבין את מה שארד לא השכילה להבין בפסיקה הזו שלה. יש סיבה לכך שקיימים בתי דין מיוחדים ליחסי עבודה, כלומר שמעבר לשורה ארוכה של חוקים, פסיקות ונורמות, בסופו של דבר מדובר במערכת יחסים רגישה בין בני אדם - עובד ומעסיק. זהו לא המשפט המינהלי שהנשיאה ארד התמחתה בו לפני שהגיעה לבתי הדין. בתפקידה הנוכחי לא מספיק להיות צודק, צריך להיות חכם, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא כה קריטי לתפקודה של מערכת הבריאות. בסוף היא יצאה צודקת, אבל קיבלה מאות רופאים שמרגישים כי הם באים לעבודה באזיקים. זה לא בריא.

אפשר להעריך שאם אדלר היה יושב בדיון, פסק הדין היה אחר. אפשר היה להתיר התפטרות הדרגתית, כפי שהמדינה ביקשה, שבמהלכה ישולם למתפטרים תשלום מוגדל משום שהם עובדים בכפייה. אז, במידה שקביעתה של הנשיאה ארד שההתפטרות נועדה רק לצורכי משא ומתן ואינה אישית ואותנטית, ההתפטרות יכלה להיבחן אמפירית. אם המכתבים היו נמשכים, היא היתה המנצחת כי הבלוף היה נחשף. אם המכתבים לא היו נמשכים, היו אומרים שהיא עשתה מה שאפשר בנסיבות לא פשוטות. את המבחן הזה מכיר כל מי שלראשונה העז להתמודד מול הבריון השכונתי - אם תראה לו שאינך מפחד, יש סיכוי שהוא ייסוג. אולי צריך להתבגר ברחובות ניו יורק כמו אדלר בשביל לדעת את זה.

תגיות