הון אנושי: אקמולי במשכן

נחיל של צעירים זועמים חלף ביום שני על פני המשכן לאמנויות הבמה, בדרכו לרחבת מוזיאון תל אביב, לזעוק שם את מחאת הרופאים המתמחים. בלובי של המשכן, מכל מקום, עולם כמנהגו נוהג: שם התקבצו בכירי המשק לעוד חגיגת התרמה מעונבת - הפעם לארגון וראייטי, שמכר כרטיסים להפקת הענק המיובאת ונושאת הפרסים "שורת המקהלה". בחוץ, העם מחה על קריסת הרפואה הציבורית. במשכן, העשירים המשיכו לפזר פירורים לעמותות צדקה.

אילנה ויאיר המבורגר יחד עם אורי סלונים | צילום: ערן לם

בין הנוכחים באירוע היה יאיר המבורגר, בעל השליטה בחברת הביטוח הראל. מותר לנחש שהראל מורווחת מהפרטת הרפואה: הרי מה זה ביטוח בריאות, אם לא שירות שהמדינה היתה צריכה לתת לאזרחיה ממילא? ניסיתי לשאול את המבורגר על מצב הרפואה, אבל הוא אמר: "עזוב, כל מה שאני אגיד לך אתה תכתוב בעיתון, אז למה לי?". באמת למה לו: עדיף לשתוק ולהרוויח.

אחר כך הגיעה גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי. ניסיתי לבקש ממנה תגובה על הביקורת שנמתחת באחרונה על הבנקאים ועל תיאבונם לרווח. מאור לא התלהבה: "מאיפה השאלות האלה? מאיפה זה בא? ממך לא הייתי מצפה לכאלה שאלות". האמת, צודקת. בפעם הבאה אשאל שאלות נוחות יותר.

גליה מאור | צילום: ערן לם

מי שכן הסכים לדבר איתי הוא רו"ח יצחק סוארי, האיש שידו בכל. שאלתי את סוארי על עסקת שופרסל, והוא אמר: "בטח שיש שם דברים טובים, אני תמיד בעד דברים טובים". לא הבנתי למה הוא התכוון, אבל סוארי צבט אותי ומיהר לשירותים. אשתו שאלה אותו: "לאן אתה בורח?". אמרתי לה שהוא בורח ממני, אבל היא אמרה: "מה פתאום? הוא בורח ממני". לא הסכמתי, אבל היא התעקשה. ויתרתי.

אחר כך הציגו אותי בפניו של יו"ר וראייטי, עו"ד אורי סלונים. שאלתי אותו אם הוא לא מרגיש האטה בתרומות של העשירים בעקבות המחאה החברתית, והוא אמר: "ההפך הוא הנכון: אנחנו פועלים בשיא הכוח וביתר שאת". אמרתי לו שהאגודות הן בעצם תחליף לדברים שהמדינה היתה אמורה לתת לאזרח. סלונים אמר: "אנחנו עמותה שלוקחת רק 10% מרווחיה לתפעול. אנחנו לא כמו שאר העמותות. עובדה: כולם תומכים בנו, ללא יוצא מהכלל. נוחי קנה כרטיס, תשובה קנה כרטיס". אם ככה, שאלתי, למה הם לא באו? זה בגלל מחאת הרופאים שכאן בחוץ? "זה בכלל לא קשור למחאה החברתית, ברוב המקרים הם קונים כרטיס כתרומה ושולחים את העובדים שלהם. גם זה טוב. העיקר הכוונה. גם לצ'פר עובד זה תכונה חיובית".

אחריו פגשתי את אברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס. שאלתי מתי נראה כבר תחרות אמיתית בענף, והוא אמר: "חכה, בעוד כמה חודשים אנחנו נכנסים, ואתה בטוח עובר אלינו כשתשמע על המבצעים שלנו. הם עומדים לשנות את השוק". בינתיים סיפר בורשטיין שהבוס הגדול, בעלי HOT פטריק דרהי, עבר לגור חלקית בישראל עם אשתו והילדה.

רגע לפני שהמופע החל (לא נכנסתי. לא נשארו כרטיסים) פגשתי את יו"ר ומנכ"ל אפסילון שמואל פרנקל, שנתן סיכום הגותי לערב. פרנקל אמר שהסיבה שהבורסה עלתה עכשיו היא רק חמדנות, ולא מסיבה ריאלית. "אנשים רוצים עוד כסף", אמר. גם הירידות, הוא אמר, לא היו ריאליות, והוזנו על ידי פחד. השארתי את החמדנות והפחד מאחור, והלכתי לרחבת המוזיאון.