מעמד הביניים הוא כבר לא שוק

בעוד המומחים מנסים להבין מה קרה למעמד הביניים, יש מי שכבר בונה סביב קריסתו אסטרטגיה עסקית. למעשה, התופעות שפרופ' רוברט רייך מנתח כבר משנות את עולמות הקמעונאות והשיווק. מחלקת המחקר של קבוצת סיטי פיתחה את "תיאוריית שעון החול של הצרכן הגלובלי". הרעיון מאחורי התיאוריה, שכבר מכה גלים, הוא זה: בעלי ההכנסות הגבוהות כבר השתקמו מהמשבר הפיננסי ואינם סובלים מאבטלה גבוהה במיוחד. מצד שני, אנשי מעמד הביניים עדיין במצוקה. התוצאה היא שוק בצורת שעון חול - רשתות מוצרי היוקרה משגשגות, וכך גם רשתות הפונות לבעלי הכנסה נמוכה, כמו חנויות הדיסקאונט.

"בעבר כולם רצו לפנות למעמד הביניים, כי זה בטוח יותר", מסבירה ל"מוסף כלכליסט" דברה וויינסוויג, האנליסטית האחראית על תחום הצריכה הגלובלית במחלקת המחקר של סיטי ומי שעומדת מאחורי תיאוריית שעון החול, "אבל היום מעמד הביניים לחוץ ולכן מי שפונה לצמרת או לתחתית ממוצב טוב יותר". היא מספרת, למשל, שענקית הקמעונאות וול־מארט ניסתה בעבר להתכוונן למעמד הביניים, אבל היום מציעה לקראת סוף כל חודש מבחר מוצרים באריזות קטנות יותר. מהצד השני, רשת חנויות הכלבו מייסיס מנסה למצב את עצמה גבוה יותר, ובתוך שנתיים העלתה את ההכנסה הממוצעת של קהל היעד שלה מ־70 ל־90 אלף דולר בשנה.

וויינסוויג מוסיפה שתיק המניות שגיבשה בהסתמך על התיאוריה היכה את מדד המניות הבינלאומי msci בלא פחות מ־55% בשנה החולפת. עד מתי תימשך המגמה הזאת? "כל עוד נישאר במצב של אבטלה גבוהה, וכרגע הצפי אינו אופטימי במיוחד. אפשר לעבוד על כל מיני דברים, כמו ניסיון להגביר את ביטחון הצרכנים, אבל האבטלה היא הנתון המכריע".