תיקון 16: איך יושפעו 18 החברות הקיבוציות בעקבות החקיקה?

החברות הציבוריות הנמצאות בשליטת הקיבוצים הם "חיה משונה": המפעלים של החברות הקיבוציות ממוקמים בשטחי הקיבוצים, חברי הקיבוצים מועסקים בהם, הקיבוצים מספקים לחברות שבשליטתו חשמל, מים, שירותי הזנה ועוד.

הקיבוצים חובשים כמה כובעים בעת ובעונה אחת - הם מקבלים דמי ניהול כבעלי השליטה, שכר עבודה כעובדים במפעלים, בונוסים עבור העמדת מנהלים בכירים ותשלומים שונים בגין אספקת שירותים. כל שינוי בהסכמים בין החברות לקיבוצים שיקטין את התמורה שמשולמת לקיבוצים עלול להשפיע לרעה על חיי היומיום של חברי הקיבוצים.

כאן נכנס לתמונה תיקון 16 לחוק החברות. על פי התיקון, אישור עסקה עם בעל שליטה בחברה ציבורית יחייב את קבלת הסכמת רוב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה ושאין להם עניין אישי בה. נוסף לכך, נקבע שהסכמים אלו יובאו להצבעה ולאישור מחדש אחת לשלוש שנים. זאת בניגוד למצב בעבר, אז תוקפם של הסכמים עם בעלי שליטה לא היה מוגבל בזמן ולצורך אישורם נדרש רוב של שליש בלבד מקרב בעלי מניות המיעוט.

תיקון 16 חל על כלל החברות הציבוריות, אך ההשלכות הנובעות ממנו על 18 החברות הציבוריות הקיבוציות מרחיקות לכת, בגלל ההסכמים ארוכי הטווח שנחתמו בין הקיבוצים לחברות שבשליטתם ערב הנפקתן בבורסה, שכוללים על פי רוב ארבעה חלקים:

1. רשות שימוש במקרקעין: המפעלים של החברות הקיבוציות ממוקמים בשטחי הקיבוצים, והחברות משלמות לקיבוצים דמי שכירות.

2. כוח אדם: חברי הקיבוצים מועסקים בחברות הקיבוציות. התמורה בגין עבודת חברי הקיבוצים משולמת ישירות לקיבוצים, ובין החברות לעובדיהן חברי הקיבוצים לא חלים יחסי עובד־מעביד.

3. מתן שירותים: הקיבוצים מספקים לחברות שבשליטתם שירותים שונים ובהם אספקת חשמל, שירותי טלפוניה, משרד, דואר וחדר אוכל.

4. דמי ניהול: בתמורה לשירותי הניהול מקבלים הקיבוצים דמי ניהול קבועים או משתנים. במקרים מסוימים בנוסף להסכמי הניהול קיימים גם הסכמי בונוס.

תיקון 16 מאפשר שינוי בהסכמי הניהול והבונוסים שעשוי לחסוך לחברות מיליוני שקלים, להביא לשיפור בתוצאות הכספיות ולעלייה בשוויין.

האפשרות לשנות הסכמים עם בעלי השליטה משמש כחרב בידי המשקיעים על צווארם של הקיבוצים. אולם זו עלולה להתברר במקרים מסוימים כחרב פיפיות: הסכמי השימוש במקרקעין במרבית החברות הקיבוציות נחתמו לפני כעשור ולרוב לא חל שינוי משמעותי בגובה דמי השכירות. עליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות עלולה לגרור עמה דרישה להעלאת דמי השכירות המשולמים לקיבוצים עבור זכות השימוש במקרקעין, ולהביא לעלייה בהוצאות ולפגיעה בתוצאות הכספיות של החברות.

ריכזנו שלוש דוגמאות בולטות  לחברות ציבוריות קיבוציות, שמאפיינות חלק גדול מהחברות הקיבוציות.

ארד: הקיבוצים דליה ורמות מנשה

בעלי המניות של חברת ארד, העוסקת בתחום מדידת וניהול מערכות מים ושנמצאת שבשליטת הקיבוצים דליה (27.8%) ורמות מנשה (27.8%), יתייצבו ב־15 בנובמבר לאסיפה כללית מיוחדת. במסגרת האסיפה הם יתבקשו לאשר את ההסכמים המתוקנים בין החברה לקיבוצים דליה ורמות מנשה כפי שנדרש לפי תיקון 16:

1. הסכם שירותי ניהול: ערב ההנפקה, בנובמבר 2004, נחתם הסכם שירותי ניהול בין ארד לקיבוצים, שלפיו זכאים בעלי השליטה לתשלום דמי ניהול של 1% מסך המחזור המאוחד של החברה. בהסכם הניהול המתוקן המובא לאישור בעלי המניות, דמי הניהול מופרדים לשני חלקים: דמי ניהול קבועים - תשלום שנתי בסכום של 600 אלף שקל, ודמי ניהול משתנים - 0.55% מסך המחזור המאוחד בנטרול מחזור המכירות של החברה־הבת קונטזרה. נוסף לכך, נקבעה תקרה לדמי הניהול - 3.9 מיליון שקל - הסכום הכולל ששולם בשנת 2010.

על פי השינויים המופיעים בזימון לאסיפה הכללית המיוחדת, דמי הניהול צפויים להיות נמוכים יותר ואף לכלול מגבלה ביחס לגובה דמי הניהול המקסימליים. אילו דמי הניהול בשנת 2010 היו נגבים על פי הנוסח המתוקן, היתה החברה חוסכת כ־30% מתשלומי דמי הניהול לקיבוצים.

2. הסכם שכירות: חברת ארד שוכרת מהקיבוצים מקרקעין שעליהם ממוקם מפעל החברה. על פי הסכם השכירות, משלמת ארד דמי שכירות שנתיים של 110 אלף דולר וכתוספת לכך, סכום השווה ל־0.33% ממחזור המכירות המאוחד של הקבוצה. לאור תיקון 16, מציעה חברת ארד לבצע שינוי בהסכם כך שדמי השכירות החודשיים יהיו בסכום של 205 אלף שקל.

אילו דמי השכירות בשנת 2010 היו מחושבים על פי התיקון המוצע, הם היו גבוהים ב־50% מאלו ששילמה ארד בפועל. יוצא מכך שהשיפור שאמור היה להתקבל באמצעות צמצום דמי הניהול צפוי להתקזז כמעט במלואו מהעלייה בדמי השכירות.

פלסאון: קיבוץ מעגן מיכאל

חברת פלסאון עוסקת בייצור ושיווק אביזרי חיבור לצנרת ומוצרים לענף הלול ונמצאת בשליטת קיבוץ מעגן מיכאל (69.1%). הקיבוץ נהנה מהסכם שירותי ניהול נדיב המורכב משני חלקים:

1. דמי ניהול שנתיים: 5.8% מהרווח המאוחד השנתי לפני מס ולפני תשלום דמי ניהול או 3.6 מיליון שקל - הגבוה מבין השניים.

2. דמי ניהול נוספים בשיעור של 18% מההפרש בין הרווח המאוחד השנתי לפני מס ולפני תשלום דמי ניהול לסכום של 61.8 מיליון שקל.

מדובר בהסכם חריג בנוף החברות הציבוריות, שבמסגרתו שילמה פלסאון לקיבוץ 37.2 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, והוא צפוי לעורר התנגדות מצד בעלי מניות המיעוט. ראשית, הקיבוץ גוזר נתח נכבד של כחמישית מהעלייה ברווח. שנית, דמי הניהול לא מוגבלים לתקרה מסוימת כמקובל בהסכמים מסוג זה.

חברי קיבוץ שעובדים בפלסאון מקבלים את התקציב החודשי שלהם מהקיבוץ והם אינם זכאים לבונוס. דמי הניהול הם מעין בונוס המשולם לקיבוץ בגין העובדים והמנהלים שהוא מעמיד לרשות החברה. משמע, דמי הניהול הם שווה ערך לתמורה המשולמת בחברות אחרות לעובדים בגין בונוסים, אופציות וכדומה. אישור הסכם הניהול מותנה בכך שהמשקיעים מקרב הציבור ובראשם הגופים המוסדיים ישתכנעו בכך שהתשלומים המועברים לקיבוץ דומים למחירי השוק של בונוסים לעובדים שכירים.

אך בעלי המניות מקרב הציבור שירצו לטרפד את ההסכם הקיים עלולים להיתקל בקושי לא צפוי: קיבוץ מעגן מיכאל מאפשר לפלסאון לעשות שימוש בקרקע השייכת לו ושעליה ממוקם המפעל של החברה. על פי תנאי מוקדם, סיום או שינוי הסכם שירותי הניהול יכול להתבצע רק אם ההסכם בדבר מתן רשות שימוש במקרקעין לא יהיה תקף באותה עת.

פלרם: קיבוץ רמת יוחנן

חברת פלרם, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של לוחות טרמופלסטיים קשיחים, נמצאת בשליטת קיבוץ רמת יוחנן המחזיק ב־73.35% ממניותיה. לחברה הסכם עם הקיבוץ בכמה תחומים, כשבשורש המחלוקת - הבונוסים.

הסכם הבונוס שממנו נהנה הקיבוץ נחתם בשנת 2004 וצפוי להיות מובא לאישור מחדש של בעלי המניות ללא שנעשו בו שינויים. לפי ההסכם, הקיבוץ זכאי לבונוס בשיעורים משתנים מתוך הרווח השנתי לפני מס של פלרם, מיד מהשקל הראשון, שמוגבל ל־5 מיליון שקל בשנה. הרף המקסימלי שנקבע התגלה כיעיל בשנת 2009 בו רשמה פלרם רווחים חריגים.

הרציונל מאחורי תשלומי הבונוס לקיבוץ נובע מכך שחברי הקיבוץ המועסקים בפלרם לא זכאים לבונוסים כפי שמקבלים העובדים השכירים. תיקון 16 עשוי להוות את הטריגר לשינוי הסכם הבונוס, כך שהקיבוץ יקבל את הבונוס שהיה אמור להיות משולם עבור כל עובד אילו היה עובד שכיר - לפי סולם הבונוסים המותאם ליתר העובדים השכירים בחברה. הקיבוץ יהיה זכאי לקבלת בונוס על פי מספר העובדים המועסקים בפלרם.

בתרחיש שבו בעלי המניות לא יאשרו את הסכם הבונוס, קיבוץ רמת יוחנן יוכל להתמודד עם המציאות החדשה ועם הירידה בתזרים מהחברה באמצעות הגדלת היקף הדיבידנד המחולק.