יונתן בשיא: "יש קיבוצים שיעזבו את הבורסה בגלל תיקון 16"

"אנחנו הקיבוצים - יצור ירקרק משונה", מצטט יונתן בשיא מספרה של לאה גולדברג. תיקון 16 לחוק החברות שהתקבל בחודש מרץ האחרון מסב אי־נחת לבשיא, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, ול־18 החברות הציבוריות הקיבוציות.

על פי התיקון, אישור עסקה עם בעל שליטה בחברה ציבורית יחייב את קבלת הסכמת רוב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה ושאין להם עניין אישי בה - מה שעשוי להקשות במיוחד על היחסים בין החברות הציבוריות הקיבוציות לבעלי השליטה בהן.

מעבר לעליות הכספיות הכבירות שכרוכות ביישום התיקון, אומר בשיא כי לחברות הקיבוציות יש שני מאפיינים ייחודיים שיוצרים קשיים. "הראשון הוא צורת החיים בקיבוץ. ביותר ממחצית מהחברות הציבוריות הקיבוציות יש הסכם בין החברה לקיבוץ שלפיו כל חברי הקיבוץ מקבלים שכר אחיד לשכר עבודה, ממנכ"ל ועד לפועל ייצור. אם הקיבוצים יתקשו להמשיך בשיטה הזו, זה ירעיד את אמות הספים בקיבוץ".

"קושי נוסף", מוסיף בשיא, "נובע מהעובדה שהקיבוץ הוא אמנם לצורך השליטה גוף אחד, אבל בפועל הוא חיבור של 100–300 משפחות באגודה שיתופית שהתייחסות אליהן כגוף אחד יוצרת קושי מסויים. למעשה, כל הכלכלה של הקיבוץ נשענת על ההעברה השנתית של דמי הניהול שהמפעל מעביר לקיבוץ. אם, למשל, יחליט המיעוט שלא לבצע יותר העברה של הכסף הזה, הכלכלה של מאות משפחות תעמוד במבחן שקשה לעמוד בו. אם ניקח לדוגמה את קיבוץ מעגן מיכאל, אחוז גדול מאוד של הכנסות הקיבוץ הוא דמי הניהול שחברת פלסאון מעבירה לקיבוץ".

האחריות של המוסדיים

פלסאון שילמה ב־2010 לקיבוץ מעגן מיכאל דמי ניהול של 11 מיליון שקל. זה לא מוגזם?

"אני לא מסכים. הטענה העיקרית נגד דמי הניהול היא שזה דיבידנד מפלה, והשאלה האם במצב של קיבוץ הטענה הזו נכונה. במקרה הזה לא מדובר על איל הון שמקבל דיבידנד מפלה, אלא על כמה מאות משפחות שמקבלות תשלום בגין העובדה שהמפעל נמצא בתוך הקיבוץ - שהוא נשען על השירותים של הקיבוץ".

האם התיקון לחוק הוא רעידת אדמה עבורכם?

"המילה רעידת אדמה היא מוגזמת. קודם כל, כי מדובר על מספר יחסית קטן של מפעלים, קרוב ל־20 מתוך כ־300 מפעלים - צריך לראות זאת בפרופורציה הנכונה. שנית, התיקון רוכך בעקבות גילוי הדעת של רשות ניירות ערך, שמאפשר להעביר חלק גדול מהדברים דרך ועדת הביקורת ללא צורך לעבור דרך האסיפה הכללית, כך שאני מעריך שהדבר נתן פתרון לחלק מהקשיים. עם זאת, עוד לא עמדנו במבחן של האסיפות הכלליות שעומדות לפנינו, ואנחנו צריכים לראות באמת איך הדבר הזה משפיע".

עד כמה אתה סבור שתיקון 16 העניק למוסדיים כוח מופרז?

"הכוח שניתן בידי המוסדיים יהיה מופרז רק אם הם לא ייקחו אחריות. הם צריכים לנקוט עמדה שתאפשר לתעשייה להמשיך הלאה ולתפקד, ואני חושב שאם המוסדיים יבינו את זה ויפעלו בצורה אחראית - הכוח שבידיהם לא יהיה מופרז".

איך ייעשה המו"מ עם המוסדיים - כל קיבוץ בנפרד או יחד?

"אנחנו לא יכולים להתמודד כקבוצה, כל חברה צריכה להתמודד בנפרד כי לכל חברה יש מאפיינים ייחודיים. אנחנו כאיגוד נפגשים יחד ומציגים לראשי הקיבוצים את הבעייתיות, אבל מעבר לכך כל קיבוץ מתמודד בעצמו".

איך תתמודדו עם תרחיש שבו המוסדיים לא יאשרו הסכם?

"אין ספק שהפכנו להיות הרבה יותר תלויים בהם. אם המוסדיים ינהגו בצורה לא אחראית, הם יכרתו את הענף שעליו הם יושבים - נהיה עדים ליותר הצעות רכש, ולחברות שהבורסה לא 'Must' בשבילן - שיהפכו לפרטיות. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו במפעלים שמתלבטים האם לבצע הנפקות חדשות - הרבה מאוד מהמפעלים מתלבטים בכלל אם להיכנס לשוק הזה".

"לא נפנה לבג"ץ"

האם אתה שותף לעמדה כי התיקון יגרום להפחתה מיידית בנכונות הקיבוצים לגייס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות?

"אני משוכנע שיהיו חברות ציבוריות, גם קיבוציות וגם אחרות, שייצאו מהבורסה כתוצאה מהתיקון".

אז אתם בעמדת המתנה לבחון איך יפעלו המוסדיים?

"אנחנו בשלב של אחרי ההידברות עם הרשות, ואנחנו רוצים לראות לאן ילכו האסיפות הכלליות בחודשים הקרובים ובהתאם לכך לכלכל את צעדינו.

האם פנייה לבג"ץ על הפרק?

"לא. אני לא סבור שבג"ץ הוא כלי שיתערב בחקיקה הראשית".