מפסיקים את החגיגה
כניסתו לתוקף של תיקון 16 משנה את הכללים ונותנת למחזיקי המניות מקרב הציבור את ההזדמנות לדרוש תיקונים ושינויים בהסכמים, שרובם היו אמורים לפוג רק בעוד כמה שנים
במשך שנים ארוכות ההסכמים בין הקיבוצים לחברות הציבוריות שבשליטתם היו בחזקת עובדה מוגמרת ובלתי ניתנת לשינוי. כניסתו לתוקף של תיקון 16 משנה את הכללים ונותנת למחזיקי המניות מקרב הציבור את ההזדמנות לדרוש תיקונים ושינויים בהסכמים, שרובם היו אמורים לפוג רק בעוד כמה שנים.
ציבור המשקיעים, ובראשם הגופים המוסדיים, רואים בתיקון 16 הזדמנות פז לתקן עיוותים שקיימים בחלק מהחברות הקיבוציות, שבהם ההסכמים עם הקיבוצים חורגים במידה ניכרת מהמקובל בחברות ציבוריות.
המנהלים בחברות הקיבוציות, שחלקם חברי קיבוץ בעצמם, יבקשו לשכנע את המשקיעים המוסדיים שהתמורה המועברת לקיבוץ הוגנת ועומדת במבחן מחירי השוק. זה לא יהיה פשוט. כדי לצלוח בשלום את סדרת אסיפות בעלי המניות ולשכנע את המוסדיים, הקיבוצים יידרשו לטפל בכמה בעיות מרכזיות:
הסכמי רשות שימוש במקרקעין: במקרים רבים מועברים לקיבוצים מדי שנה תשלומי שכירות משמעותיים המסתכמים במיליוני שקלים. מן הראוי לצרף לזימון האסיפה לאישור הסכמי השכירות הערכת שמאי ביחס לגובה התמורה המשולמת לקיבוץ על ידי החברה.
הסכמי כוח אדם: ברוב החברות הקיבוציות עובדים חברי קיבוץ שאינם זכאים לבונוסים. יש מקום לחייב את החברות הקיבוציות בתשלום לקיבוץ של בונוסים והטבות, בהתאם לסכומים המשולמים לעובדים שאינם חברי קיבוץ, חלף הסכמי הבונוסים המשולמים לבעלי השליטה.
הסכמי ניהול: קיימת שונות גבוהה בין החברות השונות במנגנונים לחישוב התמורה המשולמת לקיבוצים, כמו גם בגובה דמי הניהול. מן הראוי להוסיף להסכמים רף מקסימלי לדמי הניהול ולתקן הסכמים שבהם דמי הניהול נוגסים בנתח גדול מדי מהרווח.
מדיניות חלוקת דיבידנד: חלוקת דיבידנד מאפשרת לקיבוצים ליהנות מפירות ההצלחה של החברות הציבוריות שבשליטתם, תוך שיתוף בעלי מניות המיעוט ברווחים. אימוץ מדיניות חלוקת דיבידנד הוא תנאי הכרחי להבטחת חלוקה הוגנת ושוויונית של הרווחים, כיאה לחברות קיבוציות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה