אלוביץ' ושותפיו תובעים את אנגל משאבים בשל "ממצאים חמורים ומטרידים בדו"חות"

פחות משבוע אחרי שבעל השליטה החדש באנגל משאבים, מוריס קונרד, השלים את העברת ההשקעה שלו בחברה, יוצאת הקבוצה המפסידה במירוץ לרכישת השליטה (טאגור קפיטל, אי.ג'י.אר.אי ואריה אקרמן) בתביעה חריפה נגד החברה. בתביעה, שהוגשה אתמול על ידי עו"ד רנן גרשט ועו"ד ענת ליבין ממשרד נאור גרשט, נטען כי בדיקות הנאותות של החברה שנערכו לפני הגשת ההצעה, העלו ממצאים שאינם תואמים את הדו"חות הכספיים של החברה בהיקף שבין 232 ל־277 מיליון שקל. שלושת התובעים דורשים לקבל בחזרה דמי ערבות בסכום של מיליון דולר, שהפקידו בידי הנאמן עו"ד יוסי עבאדי בתחילתה של בדיקת הנאותות.

אי.ג'י.אר.אי, טאגור קפיטל ואקרמן הציעו להזרים לאנגל משאבים מזומנים בהיקף של 45 מיליון שקל תמורת הקצאה של 51% ממניות החברה, וכן להעמיד לחברה מסגרת אשראי של עד 45 מיליון שקל נוספים, כך ש־100 מיליון שקל מסך החוב כלפי בעלי איגרות החוב של אנגל משאבים והחברה־האם, אנגל אירופה, יימחקו והחוב יסתכם ב־210 מיליון שקל. השלושה נסוגו מההצעה לאחר שבדיקת הנאותות העלתה ממצאים שעליהם דיווחו אתמול לבית המשפט. עם זאת, הנאמן סירב להחזיר להם את הערבות שהפקידו, בטענה כי כך דובר בתנאי ההסכם.

אנגל משאבים קיבלה לבסוף את הצעתו של מוריס קונרד שהציע להזרים לחברה הון של 45 מיליון שקל, ולהעמיד לה אשראי של כ־50 מיליון שקל, בנוסף להלוואה של 30 מיליון שקל שתוענק בכפוף לביטחונות של החברה.

מחזיקי האג"ח של אנגל משאבים קיבלו במסגרת ההסדר 10 מיליון שקל במזומן, סדרת אג"ח חדשה בהיקף של 120 מיליון שקל ו־39% ממניות החברה. העותרים טוענים כי המו"מ נוהל על ידי מחזיקי האג"ח של החברה־האם, אנגל אירופה, מול קונרד - מה שהביא לעימות בין מחזיקי האג"ח של אנגל אנגל אירופה לבין אלו של אנגל משאבים.

טאגור, אלוביץ' ואקרמן מסבירים בתביעה כי ביטול הצעתם נבע משורה של תנאים מתלים שלא התקיימו.

לטענתם, סעיף 9 בהסכם התנה את העסקה בהשגת הסדר "המפטיר את החברה מחובות ותביעות של בעלי השליטה, לרבות ויתור של אזורים, בעלת השליטה באנגל, על טענתה לחוב של אנגל משאבים - תנאי שלא התקיים". עוד טוענים השלושה כי בדיקת הנאותות העלתה ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות החברה, הנובעים מדיווחים לקויים בהיקף של מיליוני שקלים.

"אי־השבת הערבות הבנקאית לידינו מהווה התנהלות פסולה וחסרת תום לב", טענו העותרים. "ההתנהלות סביב אי־השבת הערבות הבנקאית מהווה, ותהווה בעתיד, תמריץ שלילי למשקיעים לנהל מגעים להשקעה בחברות המצויות בקשיים". בתביעה נטען כי הצעתם אושרה על ידי מחזיקי האג"ח והחברה, אולם "במהלך בדיקת הנאותות נחשפו ממצאים חמורים ומטרידים".

במקביל, מציינים שלושת התובעים סעיף נוסף בהצעה, שמאפשר להם לבטל את הצעתם "אם יתגלו על ידה ממצאים שאינם תואמים בהיקף של יותר מ־60 מיליון שקל".

לצורך כך פנתה הקבוצה לרואה החשבון עוזי שמואלי, שערך את בדיקת הנאותות ושם עלה כאמור כי נמצאו ממצאים שאינם תואמים בהיקף של בין 232 מיליון שקל ל־277 מיליון שקל. 115 מיליון שקל מתוך סכום זה נוגעים לממצאים לא תואמים בגין ערבויות ושעבודים, 72 מיליון שקל בגין ממצאים לא תואמים המחייבים התאמות חשבונאיות, ו־45 עד 90 מיליון שקל עקב "פגמים מהותיים בהערכות שווי".

עו"ד עופר שפירא, מומחה להליכי חדלות פירעון, שגם מייצג את מחזיקי האג"ח האירופי בפרשה זו מסביר: "מבלי להתייחס לטענות התביעה של שאול אלוביץ' ושותפיו נגד אנגל משאבים, על פניו, מדובר בעילת תביעה בגין התקופה שלפני הסדר הנושים בחברה, שממילא נכנסת להסדר. לכן, גם אם התביעה תצליח, התובעים לא יוכלו לקבל יותר מחלקם היחסי כנושים לא מבוטחים רגילים בהסדר".

העותרים מציינים עוד כי כנגד החברה תלויות ועומדות תביעות משפטיות בהיקף חשיפה של כ־141 מיליון שקל, וזאת כאשר בדו"חות הכספיים של החברה בוצעה הפרשה כנגד החשיפה לתביעות אלו בהיקף של 16 מיליון שקל בלבד.