דו"ח טכנולוגי: כמה עולה נשמה של בלוגר?

בלוגרים בפיתוי

תקציר היסטורי מהיר: העיתונים הראשונים היו כנראה העלונים שתלה יוליוס קיסר ברחבי רומא, שעדכנו את התושבים על מפעלותיו והיו בעצם הודעות מטעם. עם הגעת הדפוס, כל אחד יכול היה לכתוב מה שבא לו, כל זמן שזה הכניס כסף למו"ל שלו. פזמון ותיק על עיתונאים בריטים אמר שאין טעם לשחד אותם, כי אין דבר תועבה שהם לא יעשו מרצונם; אחד מהם זכה לסוג של חיי אלמוות כשהגיע לאיזה חור מוכה מלחמת אזרחים באפריקה בשנות השמונים כשהוא שואג "מי כאן נאנסה ומבינה אנגלית?". בין לבין, התפתח אתוס עיתונאי – המצאה אמריקאית בעיקרה, נסיון של עיתונים מכובדים להבדיל את עצמם מעיתונות הרפש הצהובה – שקבע שעל העיתונאי להיות מאוזן.

העיתונאות המאוזנת הגיעה לשיאים מרשימים של גיחוך וחוסר יעילות בעשורים האחרונים, כשהממשלות של בוש ג'וניור וקלינטון מצליחות לסובב אותם על האצבע. התוצאה היתה עלייתם של בלוגרים זועמים, עיתונאים צעירים שהחליטו שהם ילמדו את העולם איך עושים את זה כמו שצריך, בלי להתחנף לאליטות מטונפות ובלי לעשות את כל הדילים הבעייתיים שעיתונים עושים כדי לשרוד. סוציולוגים, לכשיכתבו על הנושא, ודאי יצביעו באירוניה על רצח האב שמבצעים הבלוגרים, רצח אב שהוא הכרחי לעלייתו של כל דור חדש, כמעט בכל תחום של יצירה. פריצת דרך מצריכה, כמעט תמיד, פינוי אלים של הקשישים שחוסמים את הדרך בגופם.

יש הרבה דברים חיוביים באתוס הבלוגרי, אבל יש לו חסרון מהדהד אחד: הבלוגר עומד לבדו. אם הוא מסתבך בתביעת דיבה (והיא לא צריכה להכיל אמת כלשהי, רק הגשת תביעה: הסכומים הנדרשים יחסלו אותך בין אם אתה צודק ובין אם לא), הוא צריך למשכן כליה או לקוות שהקהל שלו יסכים לשלם. אין לו גב. הוא גם, ברוב המקרים, גם לא מקבל משכורת סדירה. לכל היותר תרומות.

הפיתוי לעשיית כסף מהיר, על כן, גבוה למדי. השערוריה הטריה היא שחברת שיווק קטנה בשם 43a עשתה את הטעות של נסיון לשחד בלוגר של Gawker, כשהיא מבטיחה לו 130 דולר – ואחר כך מעלה את המחיר ל-175, כשהיא אומרת שהמקובל הוא 130 אבל העבודה שלו שווה יותר – אם הוא רק יטרח להכניס קישור קטן אחד לאחד הלקוחות שלה. ברשימת הלקוחות היא מציינת את דל, מוטורולה, טי-מובייל ועוד, והיא טענה שהיא משחדת בלוגרים של טכנוראטי, הפינגטון פוסט, ביזנס אינסיידר ועוד.

כל האנשים והחברות ששמם הוזכר מכחישים בתוקף כל מעורבות עם 43a, ומתרחקים ממנה כאילו היתה נושאת מגפה – ובצדק. לבלוגרים יש, בעיקר, מוניטין. אם מי מהם אכן מכר את נשמתו, ועוד בשביל 130 דולר, אף אחד לא יתייחס אליו יותר ברצינות. ושוב, בצדק. המשך צפוי.

המדריך למפגין המתחיל

 

אם מישהו חשב שתנועת המחאה החברתית גמרה את הסוס, הוא טעה. המחאה מתחדשת בסוף השבוע הקרוב, בשורת הפגנות ברחבי הארץ. היא חלק מתנועה כלל עולמית, שהחלה בספרד והתפשטה לחלקים נרחבים של ארצות הברית, של אנשים שנמאס להם מכלכלת הזרזוף, שבה האוליגרכים מזרזפים על שאר האוכלוסיה (הזכויות שמורות לג'ון קרי. נו, אתם יודעים, ההוא שהתמודד מול בוש ב-2004).

אז לרגל היציאה מחדש אל הרחוב, הנה מדריך שימושי למפגין שמבין. הפגנות, מעצם טיבן, יביאו אתכם במגע עם כוחות שמירת הסדר, שוטרים למיניהם, שמקבלים משכורת לשם כך. במגע נדיר של ראיית הנולד, הממשלה העלתה בקול תרועה את שכר השוטרים בתחילת ספטמבר, כך שלשוטרים צריכה להיות קצת יותר מוטיבציה – לפחות עד שהם יגלו שהאוצר עבד עליהם, כמו על כולם. אי לכך ובהתאם לזאת, בנו המתכנתים היעילים של Occupy Wall Street את האפליקציה I'm Getting Arrested: היא תשלח לחברים שלכם טקסט שנכתב מראש בלחיצת כפתור, שיעדכן אותם על מצבכם. כפי שהעידו כמה אנשים, זה הרבה יותר קל מאשר להתחיל לתקתק טקסט כשאתה אזוק. אל תצאו להפגנה בלעדיה.

אפליקציה שימושית אחרת היא Shouty. לעתים, כשנחה עליהם הרוח, מפרים השוטרים את הנחיות החוק באשר להתכנסות שלווה, ואוסרים על המפגינים להשתמש במגפונים. מה ש-Shouty עושה הוא פשוט: המסית הראשי – כך קוראים לזה בגדה – מדבר אל תוך הסמארטפון שלו, וכל מי שיש לו את האפליקציה יכול לשמוע אותו בהזרמה, בלי צורך במגאפונים. היא גם שימושית מאד לשידור ישיר, אם אתם חלק מצוות עיתונאים-אזרחיים.

אם אתם אכן עיתונאים אזרחיים, וזה מאד קל היום וגם מאד מומלץ, כאן יש מדריך יעיל לאח הקטן המתחיל, שאמור לסייע לכם להתמודד עם ההפגנה האלימה הראשונה שלכם – האלימות, כמובן, באדיבות הרשויות שאתם מממנים – ולחזור הביתה פחות או יותר בשלום. שימו לב לטיפים על דיווח: כמה שפחות התלהמות, ככה זה יתקבל יותר טוב. "השוטרים יורים גז מדמיע" עובר הרבה יותר טוב מאשר "החזירים מרססים אותנו בגז. נאצים!!!111!!!". טיפ נוסף, במקרה של גז מדמיע: מה שאתם לא עושים, אל תרוצו. אתם לא רואים לאיפה אתם רצים, אתם עשויים להחבל – והנשימה המהירה מגבירה את השפעת הגז.

ולמה עיתונות אזרחית חשובה? כי היא מאפשרת, בימינו, לחשוף בקלות אלימות משטרתית וחזירות אחרת שהציבור צריך להיות מודע לה. הנה דוגמא עכשווית, על שימוש ברימון הלם של שוטר באוקלנד כנגד מפגינים שלווים שמנסים לפנות פצוע. מישהו הולך להיות מאד מפורסם בניגוד לרצונו בקרוב. נפגש אחרי המהפכה.

קרב במעלה הגבעה

אתר חדש, UnThink שמו, ממצב את עצמו כ"אנטי פייסבוק". הוא החל כעת את הבטא שלו והוא מעוניין למשוך כמה שיותר תשומת לב. אז ניתן לו.

לטענת אנת'ינק, הוא לא רשת חברתית; הוא מיועד להביא למהפכה חברתית. המשתמשים אינם משתמשים, אלא הבעלים. הוא לא שולט על המידע שלך; אתה שולט עליו. וכן הלאה. לאתר יש מניפסט, והוא חותם על אמנה עם המשתמשים.

אולי הדבר המעניין ביותר של אנת'ינק, החשיבה הבוטה ביותר מחוץ לקופסה, היא שאתה מתבקש למצוא תאגיד שיאמץ אותך. אתה בוחר את התאגיד ההולם את צורת החשיבה שלך, האתר שם מודעה שלו בדף שלך, וגמרנו. לא מוכרים את המידע שלך לכל מיני תאגידים שאתה לא מכיר ולא רוצה להכיר, ולא מפציצים אותך בפרסומות. אתה מורד שלא מוכן לקבל חסות מתאגיד? תפאדל. אבל יש לזה מחיר: תתבקש לשלם לשירות שני דולרים בשנה. לא מתאים לך? פייסבוק מחכה.

זה מרענן מאד, אבל השאלה, כמובן, היא האם יש לזה סיכוי מול הגורילה במשקל 800 מיליון משתמשים שכבר השתלטה על המותג "רשת חברתית". הפעילויות של פייסבוק בשנים האחרונות הוכיחו שהמשתמשים שלה מסוגלים ליילל כשמוכרים את המידע ומחסלים את הפרטיות שלהם, אבל לא באמת מסוגלים לעזוב. הם צריכים את החברים שלהם סביבם. הוכחה: גוגל+. לא ברור איך, אם בכלל, תדלג אנת'ינק על המשוכה הגבוהה מאד הזו, אבל צריך לאחל לה בהצלחה.

לא עוד הבחור הנחמד

השלטון הרצחני ביותר בהיסטוריה, זה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, החליט ככל הנראה שעידן הפתיחות החלקית שהתחיל לפני כעשור היה כשלון, ושהגיע זמנו להסגר. סין מעולם לא היתה פתוחה באמת, אבל נראה שאירועי עשרת החודשים האחרונים הפחידו את האוליגרכיה של המפלגה הרבה יותר משחשבנו. אולי זה האפקט של גופת קדאפי.

שלשום (ג'), הודיעה הרשות הממשלתית לרדיו, סרטים וטלוויזיה לתחנות השידור ברחבי המדינה שהחגיגה נגמרה. מעכשיו, הן מוגבלות לשתי תוכניות בידור בנות 90 דקות מדי שבוע. הן גם תדרשנה לשדר הרבה, הרבה יותר חדשות ממשלתיות – בלי להתייחס לרייטינג. המטרה של המשטר היא "מלחמה בבידור מוגזם ונטיות וולגריו.."

ההחלטה החדשה באה אחרי שהמשטר כבר הודיע על צנזורה הדוקה יותר על אתרים ושירותי מיקרו-בלוגים ברודנות. הנושא כל כך מדאיג את האוליגרכיה, שהוא עבר לדיון המועצה המרכזית של המפלגה, שהחליטה שיש צורך בניהול מרכזי של הרשת ובהענשת אנשים המפיצים "מידע מזיק", קרי מידע מזיק לאינטרסים שלה.

כל זה צפוי לפגוע בתדמיתה של סין, ובהתאם גם בצמיחה הכלכלית שלה. אבל אנחנו מדברים על מפלגה שלא היססה לרצוח או להמית ברעב יותר מ-80 מיליון איש, ושהשרדותה בשלטון חשובה לה הרבה יותר מרווחת תושביה. כמובן, המהפכות בעולם הערבי הוכיחו שזו בדיוק השיטה לעצבן את האזרחים ולגרום להם לצאת לרחובות, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהמפלגה לא מפחדת מכמה מיליוני גוויות של תושביה הכבושים. המשך יבוא.

קצרצרים

ארבעת שירותי הרשת המובילים בארה"ב אחראים, יחדיו, לכ-64.4% מכלל התעבורה של הרשת שם בשעות השיא. המובילה היא נטפליקס, שמחזיקה ב-32% מתעבורת זמן השיא, כלומר כמחצית, והיא אחראית ל-28% מכלל התעבורה בארה"ב. עוד ראוי לציין שמחשבים – שולחניים וניידים – מחזיקים כעת רק כ-45% מכלל תעבורת הווידאו בארה"ב. ההובלה עברה למתקנים אחרים, כגון קונסולות משחק וטאבלטים.

מנכ"ל מזימת הפירמידה גרופון, אנדרו מייסון, הודיע שהחברה תחליף בקרוב כ-10% מהעובדים במחלקת המכירות שלה, שהיא לב החברה. החברה מעסיקה כעת כ-4,800 אנשים שמכרו את נשמתם לשט.... אה, סליחה, אנשי מכירות. הם לא עושים עבודה מי יודע מה: לגרופון יש כ-143 מיליון מנויים, אבל רק כ-40 מיליון מהם טרחו לקנות ממנה משהו ברבעון השלישי. מספר הלקוחות שנפלו למזימה של גרופון ברבעון השני והמשיכו איתה לרבעון השלישי עומד על 16 מיליון בלבד. ההנפקה של התועבה צפויה להתרחש ביום חמישי הבא, השלישי בנובמבר, והחברה רוצה לקבל 11 מיליארד דולר מהציבור השוטה. איך אומרת הברכה האידישאית ההיא? שיהיה לתרופות.

בית משפט איטלקי דחה את בקשתה של סמסונג למנוע את השקת האייפון 4S, שלטענת סמסונג מפר את הפטנטים שלה בתחום טכנולוגיית הדור השלישי. ההשקה של הגרוטאה באיטליה, על כן, לא תדחה – אבל בית המשפט ביקש מהצדדים להעביר לו עוד מידע, והוא ידון בבקשה מחדש בדצמבר. סמסונג כבר הגישה בקשות דומות באוסטרליה, צרפת ויפן. באוסטרליה, כבר פסק בית המשפט שאמת שאפל הפרה את הפטנטים של סמסונג, אבל שאלו פטנטים קריטיים מכדי שאפשר יהיה לנצל אותם למניעת מכירת המכשיר, ושעל החברות להגיע להסכמה על תשלום תמלוגים. אפל, נזכיר, כבר משלמת תמלוגים לנוקיה על כל אייפון שהיא מוכרת.

דיווחנו בעבר על התביעות כנגד אתר דירוג החנויות Yelp, שעל פי סוחרים ממורמרים משמש בעצם כאמצעי סחיטה: שלם לנו או שנדאג לביקורות שליליות כלפי העסק שלך. ובכן, צריך לציין את העובדה שבית המשפט דחה תביעה יצוגית בנושא, ושזו הפעם השניה שתביעה כזו נדחית. ב-Yelp חוגגים את נצחונם, אבל לי זה מזכיר את האמרה ההיא של בכיר במפא"י: "מעולם לא נמצאתי זכאי".

דו"ח שביעות רצון בקרב עובדי יאהו מצא, ראה זה פלא, מחסור ניכר בשביעות רצון. במיטב מסורת התזמון של יאהו, השאלון נשלח לעובדים בשבוע שבו בעטה החברה את המנכ"לית, קרול בארץ. הנתון הבעייתי ביותר מבחינת החברה הוא העובדה ש-19% מהעובדים אמרו שהם מתכוונים לעזוב אותה בתוך פחות משנה, אם תמצא להם הזדמנות טובה יותר. נתון מעורר תהיה הוא מספר האנשים שהסכימו עם הקביעה ש"יאהו היא חברה מנוהלת היטב": הוא ירד ב-11% בהשוואה לשנה שעברה. רק 11%?

הודעה מנהלתית: הטור יוצא לחופשה בת שבוע, כדי לאפשר לכותב, בלשון הזהב של שלום חנוך, לראות קצת צבעים אחרים. כמקובל, נבדוק גם את מדיניות המקלט המדיני, הפעם של הממלכה המנוטרת. הטור יחזור לפעילות סדירה ביום ראשון, השישי בנובמבר – בדיוק בזמן כדי לדווח על תוצאות הפיגועים המתוכננים של אנונימוס.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"