למה אינטל כן ועסקים קטנים לא?

פרשייה לא נעימה מעיבה על היושר של הבית הלבן והעומד בראשו – נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שסובל גם כך מירידה בפופולאריות. מדובר במענק של 537 מיליון דולר שקיבלה חברה מקליפורניה בשם סולינדרה, שהוקמה כמיזם לייצור פתרונות לאנרגיה ירוקה.

החברה ביקשה לייצר קולטי שמש יעילים ובמחיר זול (ללא שימוש בסיליקון). הנשיא אובמה ביקר במפעל במאי 2010 ומשרד האנרגיה האמריקאי החל בהליך של אישור המענק לחברה במסגרת תקציבי עתק שהקצה הממשל לנושא זה. אלא שזמן קצר לאחר קבלת הכסף, התמוטטה החברה ונסגרה במחצית ספטמבר 2011. הסיבה לכך הייתה בעיקרה חוסר תשומת לב מבחינתה לתהליכים שהתרחשו בסין, המשקיעה פי כמה וכמה בתחליפי אנרגיה והוזילה באופן משמעותי את מחיר הסיליקון. התמוטטות החברה "זרקה לרחוב" 1,100 עובדים.

סמיכות קבלת ההלוואה לפשיטת הרגל גרמה לתקשורת, לבית הנבחרים ואפילו ל-FBI לבחון מה את המקרה. וכאשר החקירה העמיקה, התברר כי פקיד בכיר במשרד האחראי על המענקים היה עד לא מכבר בעל חברה פרטית אשר תרמה כספים למסע הבחירות של אובמה, וכי באותו משרד מונה יועץ אשר היה יזם בתחום האנרגיה ואשתו עובדת במשרד עו"ד המייצג את סולינדרה.

מעבר לנושאים הקשורים בניהול עסקים, ממשל ומינהל ציבורי, נשאלת השאלה מדוע מצא הממשל לנכון להשקיע בחברה תקציב כה גדול בשעה שהשקעה בעסקים קטנים יש בה משום פוטנציאל גדול בהרבה במונחי ייצור מקומות עבודה. נושא זה עלה גם בגיליון האחרון של ה"אקונומיסט", אשר הביא סקר שנעשה בארה"ב ומוכיח כי בין השנים 2005-1985 חברות ששגילן צעיר קטן מחמש שנים, יצרו 40 מיליון מקומות עבודה  – 100% מכלל המשרות שנוצרו על ידי כל הסקטור הפרטי.

גם בישראל: מענק של מאות מיליונים לאינטל

דילמה זו עלתה גם בישראל כאשר ארגון להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) יצא נגד מענק של מאות מיליוני שקלים שיועד לאינטל ישראל ונטען כי ייצר 600 מקומות עבודה. כעת אנחנו שומעים כי אינטל שוקלת לפתוח את המפעל הבא שלה באירלנד ולא בישראל. בתקציב קטן בהרבה ניתן לייצר יותר מקומות עבודה באמצעות עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים.

ניתן לומר כי ממשלת ישראל מצטיינת בקוצר רואי ובאוזלת יד מדהימה בהקשר לאיתור הפוטנציאל הגלום ביזמים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים לייצור מקומות עבודה חדשים – בעיקר בעידן בו התעסוקה במסגרת התעשייה המסורתית הולכת ויורדת. הכישלון הוא משותף למשרד האוצר ולמערכת התכנון הכלכלי במשרד ראש הממשלה ובמשרד התמ"ת. רק לאחרונה התבשרנו, לצערנו, כי הבכיר שהיה מיועד לתפקיד האחראי על תכנון העבודה במשרד התמ"ת התפטר, ולא ברור מתי יבוא מחליפו.

אמנם ממשלת ישראל קיבלה בתחילת יולי השנה החלטה גורפת וחשובה לעידוד עסקים קטנים, ובמשרד התמ"ת הוקמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (שעושה רושם חיובי ביותר), אך באופן מובהק ניתן לומר כי לא קיים תכנון אסטרגי, הכולל בתוכו את כל "סוכני התעסוקה" בממשלה: שירות התעסוקה, ביטוח לאומי (באשר לקריטריונים לדמי אבטלה), משרד התמ"ת, משרד הקליטה, רשויות מקומיות. תכנון שכזה, בשיתוף ארגונים יציגים של הסקטור הפרטי, יכול להביא למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל הטמון בעסקים קטנים ובינוניים וביזמים ולרכך במעט את האיזון בין הרצון להיות שכיר לבין הקמת יזמות ופתיחת עסק.

המשק הישראלי, הנמצא כעת בתקופת פריחה, עומד בפני סיכונים לא קטנים, ובשעת משבר תזדקק  ישראל למקומות העבודה שהעסקים הקטנים והיזמים מסוגלים לייצר, כמו אוויר לנשימה. 

הכותב הוא מנכ"ל להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל