ניתוח "כלכליסט": טרכטנברג מגיע למשכן - המאבק מתחיל

מחר תסתיים סופית פגרת הקיץ והכנסת תשוב למושב החורף. לצד הח"כים, גם הלוביסטים יחזרו להתרוצץ במסדרונות; הפעם ינסו שליחיהם של בעלי ההון לטרפד חלקים מתוך דו"ח טרכטנברג, שיעמוד בלב המושב.

הממשלה אמורה לסיים את מלאכת אישור הדו"ח בסוף נובמבר. לאחר מכן הוא ינחת - אחרי שינויים ראשוניים - על שולחנה של הכנסת, שם צפויה לו דרך חתחתים: יושבי ראש ועדות הכספים והכלכלה כבר החלו להתקוטט ביניהם על הזכות לארח את הדיונים בנושאי הדיור והתחרותיות; באופוזיציה החליטו להשתמש בדו"ח כדי לנגח את ממשלת נתניהו על אזלת ידה; וחברות רבות יפעילו את מיטב הלוביסטים במשכן במטרה לרכך סעיפים שעלולים לפגוע בהכנסותיהם.

אף שפרופ' מנואל טרכטנברג התבטא בעבר שהדו"ח לשינוי חברתי־כלכלי נבנה מתוך האמונה כי "יאומץ כמקשה אחת", ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח כי יפעל לאשרר את כולו - "כפי שעשיתי עם ועדת ששינסקי" - אינטרסים צרים עשויים לכווץ את המעט שהשיגה המחאה. לקראת המסע הארוך שצפוי לטרכטנברג, ממפה "כלכליסט" את החלקים הנפיצים ביותר בדו"ח הוועדה ואת אבני הנגף שיעמדו בפני אישורו.

התחרות במשק

הקואליציה המפתיעה לטרפוד ההמלצות

המלצות הדו"ח: מלבד הגברת הרגולציה והגדלת סמכויות הממונה על ההגבלים, הוועדה ממליצה לחייב מונופולים מוכרזים לפרסם דו"חות כספיים גם כשהם בבעלות פרטית. ההחלטה צפויה לפגוע במונופול המלט של קבוצת אי.די.בי. כמו כן, היא מציעה להקים 40 תחנות דלק עצמאיות וועדה לקידום התחרות בין הבנקים.

מתנגדים פוטנציאליים: רגולטורים, איגוד הבנקים, התאחדות התעשיינים, מונופולים מוכרזים, אי.די.בי, חברות הדלק, המשרד להגנת הסביבה.

סבירות לאימוץ המסקנות: בינונית. מדובר באחד החלקים הטעונים בדו"ח. ראשית, רגולטורים כגון הממונה על שוק ההון והמפקח על הבנקים עלולים לטרפד את הגדלת סמכויות הממונה על ההגבלים, במידה וירגישו שהסעיפים החדשים דורכים על אצבעותיהם. שנית, נשר עשויה לפעול באמצעות אי.די.בי להשמטת חלק זה בדו"ח. שלישית, קואליציה מפתיעה של חברות הדלק (פז, סונול ודלק) עם המשרד להגנת הסביבה עלול למנוע את הקמתן של תחנות חדשות. המשרד צפוי להסתייג מפאת נזק סביבתי לאדמות עליהן יוקמו התחנות. דווקא הבנקים יכולים בינתיים לנשום לרווחה. הדו"ח רק מדבר על הקמת ועדה נוספת שתחקור את הנושא - דבר שעלול להתעכב לתקופה בלתי מוגבלת, ראו ערך ועדת נאמן לריסון שכר הבכירים.

פרק המסים

החברות לא צריכות להתאמץ, יש את נתניהו

המלצות הדו"ח: ועדת טרכטנברג מציעה להעלות את מס החברות בחזרה לשיעור של 25% בשנת 2012, במקום המטווה הנוכחי להפחתתו, ולשקול העלאה נוספת ל־26% בשנת 2013, בהתאם לצרכים הפיסקאליים. הוועדה גם ממליצה על הוספת מדרגת מס לעשירים, ובד בבד קובעת כי יש להוריד מכסים ברוב התחומים ולהגביל היטלים וחוקים המצמצמים את הייבוא לישראל.

מתנגדים פוטנציאליים: חברות ציבוריות ופרטיות, התאחדות התעשיינים, משרד התמ"ת.

סבירות לאימוץ המסקנות: גבוהה, לאחר שהושגה פשרה. החברות המתנגדות יפעלו ככל הנראה תחת ארגוני גג כגון פורום ראשי המשק, התאחדות התעשיינים ואיגוד החברות הציבוריות, במטרה להסתייג מהעלאת מס החברות. הלוביסטים יזכירו לחברי ועדת הכספים שהממשלה הבטיחה בעבר מתווה הורדת מס, שבעקבותיו גיבשו החברות תוכניות עסקיות.

עם זאת, ייתכן כי החברות כלל לא יצטרכו ללכלך את ידיהן. האידיאולוגיה של נתניהו ושל האוצר כבר עושה את שלה, ובהצעה שתאושר הבוקר בממשלה נכתב - בניגוד לדו"ח טרכטנברג - כי ב־2014 תישקל האפשרות לחדש את מתווה ההפחתה.

גם לגבי הורדת מכסים נציגי התעשיינים השיגו פשרה, לפיה פריסת המכסים תתעכב בשנה נוספת לצד הורדה חלקית של היקפי המכסים - ואלו יאושרו הבוקר בממשלה. בכל הנוגע למס העשירים, לעומת זאת, יהיה קשה יותר לצאת בפומבי נגד הבון־טון. עם זאת, בעלי ההון עשויים לשכנע את הח"כים להוסיף להמלצות סוכריות בתמורה לגזירות הצפויות, כפי שנתניהו הסכים שהמדינה תגן על אסדות הגז בעקבות מסי ששינסקי.

המגזר החרדי

איש המפתח: יו"ר ועדת הכספים משה גפני

המלצות הדו"ח: ההמלצות בתחום זה כוללות הנהגת תוכנית ליבה בכל בתי הספר היסודיים החרדיים. כמו כן, אם ייושם הדו"ח, הרוב המכריע של האברכים יקבל מימון מהמדינה במשך 5 שנים בלבד. מדובר בקצבת הכולל בסך 900 שקל לחודש, שניתנת היום לכ־70 אלף אברכים. בנוסף, הגדלת סף התלמידים המינימאלי לכוללים מ־15 ל־50 אברכים, כפי שמוצע, תאפשר פיקוח על תופעת התלמידים הפיקטיביים ותוביל לסגירת מאות כוללים.

"יציאת הגבר החרדי לעבודה גוררת אובדן של תמיכות שונות. בכך נוצר תמריץ שלילי להשתלבות חוקית של אברכים בשוק העבודה", נכתב. לפיכך, אחת ממטרת הדו"ח היא להוציא שליש מהאברכים לעבודה גם דרך עיבוי פרויקטים לשילובם במעגל התעסוקה.

מתנגדים פוטנציאליים: ש"ס, יהדות התורה.

סבירות לאימוץ המסקנות: נמוך. הפרק החרדי מצטייר, בניגוד לכוונה המקורית, כ"עז" המרכזית שהכניסה ועדת טרכטנברג כדי לזכות באימוץ שאר חלקי הדו"ח בממשלה ובכנסת. יו"ר ועדת הכספים משה גפני — איש המפתח במשכן לקידום כלל המסקנות — כבר הודיע שהדו"ח לא קיים מבחינתו. עם זאת, גפני — אשף ברקימת עסקאות — עשוי להעלות חלקים אחרים בדו"ח לדיון, בתמורה להבנה עם הממשלה לפיה ירוככו משמעותית סעיפים אלו. גם שר הפנים אלי ישי מסייע במאבק, וטוען כי נתניהו הבטיח לו שיסיר את הפרק בהמשך. במקרה שיושמט, ייעלם דווקא אחד החלקים הנועזים והחשובים בדו"ח, בניגוד להבטחות נתניהו. ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

איגוד יבואני הרכב מחמם מנועים

המלצות הדו"ח: לפי הדו"ח, הוועדה מצאה כי הסובסידיה שמקבלות חברות דן ואגד — המחזיקות היום כ־70% מפעילות האוטובוסים בערי ישראל - מסתכמת ב־720 מיליון שקל בשנה, ואיננה שווה לזאת שמקבלים המתחרים. מלבד השוואת הסובסידיות ממליץ הדו"ח להפריט את כלל התחבורה הציבורית עד שנת 2015. במקביל, לשם הוזלת הוצאות הרכב, מוצע לעודד את היבוא המקביל של מכוניות לישראל.

מתנגדים פוטנציאליים: אגד ודן, יבואני הרכב.

סבירות לאימוץ המסקנות: בינוני. המדינה כבר פרסמה מכרזים להפרטת חלק מהקווים. ועדת טרכטנברג מציעה כאמור לשבור את המונופולים של דן ואגד באמצעות השוואת סובסידיות שהמדינה מחלקת ובאמצעות הפרטת קווים. "720 מיליון שקל היו נחסכים לו הענף היה פועל בתנאי תחרות", צוין בדו"ח הוועדה. שתי החברות עלולות להגיש בג"צ כדי למנוע את הפגיעה, ולפעול במקביל מול חברי ועדת הכלכלה כדי לשכנע אותם לשמור על גבם. עם זאת, שני הנושאים נחשבים לבבת עינו של משרד האוצר, שיילחם לאשרם.

בתחום הרכב גם כן צפוי קרב סוער. הענף, שנאמד בדו"ח בכ־100 מיליארד שקל בשנה, יעמול לשמר את המצב הרווחי הקיים. אמנם הוקמה ועדה לנושא יבוא מקביל במשרד התחבורה - כפי שהומלץ - אולם איגוד יבואני הרכב הוותיק כבר מחמם מנועים ועשוי להפעיל לחצים נגדיים.

סייעו בהכנת הכתבה: נעמה סיקולר, ליאור גוטמן והדר קנה